מלאכי הגורל פרק 6

קאירה ראתה הרבה בחייה אבל ציפור אש שמתפוצצת מול הפרצוף שלה היה אולי הדבר הכי מפחיד שראתה. ציפור האש פגעה ישירות במורגנה, שורפת אותה עד שלא נותר ממנה דבר והתפשטה לכל הכיוונים . בהתחלה היא חשב שמוזר שהאש לא נוגעת בה עד שקלטת שמגן אנרגיה אדום נוצר סביבה והסיט את האש. כעבור כמה שניות האש החלה לסגת והיא קלטה שהאש נשאבת לתוך החצי תליון שעל צווארו של אביעד, שעמד במקום שבו עמדה מורגנה עד לפני כמה שניות.
"איך?" היתה המילה היחידה שיצאה מפיה. אביעד ניסה להשיב אבל קרס על הרצפה. היא רצה לעברו וכרעה לידו. הוא נשם כרגיל אבל החצי תליון זהר באור אדום. אפילו בלי לגעת בו היא יכלה להרגיש את החום שפלט החצי תליון.
"מר זה היה?" היא שמעה קול מאחוריה והסתובבה. מר וודלוביץ עמד כמה מטרים ממנה."אני לא יודעת" היא השיבה. האמת שהיא כן ידעה מה זה אבל זה כל כך הפחיד אותה שהיא לא הייתה מוכנה לדבר על זה כרגע.
"תביאי אותו לארץ המלאכים. מסוכן מידי בשביל שניכם להישאר על כדור הארץ" הוא אמר. מרחוק החלו להישמע יללת סירנות.
"אני כבר אטפל בהם. לכו!" הוא קרא. קאירה זימנה חרב והצליפה באוויר שמולה. בין רגע פורטל אדום הופיע מולה והיא לקחה את אביעד ועברה בו.

אביעד התעורר לקול פיצפוץ של להבות. דבר ראשון שהוא שם לב אליו זה שהחצי תליון לא נמצא עליו. הוא חיפש סביבו ומצא את החצי תליון על השידה שלידו. הוא לקח אותו. התליון כבר לא היה כזה חם והוא נזכר מה קרה לפני שאיבד את ההכרה. אחרי שהחותם של מורגנה ננעל עליו התליון החל לזהור באור אדום ועטף אותו בכדור אש אדום. הוא לא זכר מה קרה לאחר מכן. הוא הביט סביבו ושם לב לכמה דברים: כל החפצים שהיו בחדר היו מצופים בזהב מה שהביא אותו למסקנה שהוא לא בבית של מר וודלוביץ. עוד דבר ששם לב אליו זה האור שבוקע מהחלון שלשמאלו: השמיים היו בגוון צהוב. הוא התקרב לחלון והסתכל החוצה. הוא ראה שורות של מבנים מוזהבים.'נראה בדיוק כמו אסגרד מהסרטים של תור' הוא חשב לעצמו. דלת נפתחה מאחוריו וקאירה נכנסה לחדר בצורתה האנושית, לבושה בחולצה אדומה ומכנסיים באותו הצבע "התעוררת" היא אמרה.
"מה זה המקום הזה?" אביעד שאל . "אתה נמצא כרגע בארץ המלאכים" קאירה אמרה."טוב לדעת" הוא אמר."אני מקווה שכבר התאוששת לגמרי." היא אמרה."למה?" הוא שאל.
"המלאכית העליונה רוצה לראות אותך"