Butterfly
מקווה שתאהבו <3 <3

ממלכה אבודה- פרק 1

Butterfly 28/02/2014 779 צפיות תגובה אחת
מקווה שתאהבו <3 <3

אלי וג'ק בולד חזרו מבילוי נהדר בבית התרבות החדש שנבנה בשכונתם. אלי, אישה מלאה וגבוהה, עם שיער חום גלי שהגיע עד למותניה, ושאספה אותו בקוקו מרושל, הייתה בחודש שמיני להריונה. ג'ק, בעלה, בחור גבוה עם שיער בלונדיני קצר, שהיה לבוש מהודר, ונראה שקוע במחשבות. אלי והוא חשבו בדיוק על שם לתינוק שיוולד להם, והם לא הסכימו על שום דבר.
"נו ג'ק תתפשר קצת! אתה לא מסכים לשום דבר שאני אומרת!" התלוננה אלי.
"אבל מה הבעיה באפל ?! שנינו הרי אוהבים תפוחים" אמר ג'ק בהסתייגות. אלי נאנחה, "זה הרעיון הכי מוזר ששמעתי. בוא נקרא לו בשם נורמלי, ג'ק"
"את לא רוצה שהילד שלנו יהיה מיוחד?" שאל ג'ק.
"לא בצורה הזו ג'ק!" אמרה אלי בקול רם יחסית. הם עברו על יד סמטה חשוכה, ואלי נכנסה לשם בכדי לזרוק מפית מלוכלכת שהייתה בידה. היא התקדמה, והשליכה את המפית לעבר אחד הפחים. היא החלה לחזור אל ג'ק שחיכה לה בתחילת הסמטה, אך לפתע שמעה קול מוזר וקפאה.
היא שמעה בכי תינוק. מאז ההריון שלה, היא לא מסוגלת להתעלם מרעש כזה. אלי ניערה את ראשה וחשבה לעצמה על כמה כנראה היא מחכה לתינוק הזה, עם היא מדמיינת קולות בכי.
היא החלה ללכת שוב לכיוון ג'ק, שלא הבין למה היא נעצרה, ואז שמעה את הקול הבוכה שוב.
היא הסתובבה והלכה לעבר הפחים. הסתובבה סביבם פעמיים, ואז קלטה בזווית העין משהו שמשך את עיניה. היא התקרבה, והרימה את הגוש הקטן. היא סובבה אותו כך שיסתכל עליה, והורידה את השמיכה מפניו. זה היה תינוק. תינוק קטן, שמישהו השאיר, פשוט ככה, ליד פחי זבל. התינוק בכה ואלי עירסלה אותו בזרועותיה ולחשה לו 'ששש' כדי להרגיעו. ג'ק, שלא הבין מה קרה, התקרב אל אלי, והסתכל לעבר התינוק בבהלה.
"אלי את ילדת?!" הוא שאל בכמעט צעקה. אלי ניסתה לסמן לו להיות בשקט, ובו בזמן ניסתה להפסיק את צחוקה.
"לא ג'ק, לא ילדתי." אמרה בגיחוך. "מצאתי אותו כאן. היית מאמין? מישהו פשוט השאיר תינוק קטן, כאן לבד" אמרה אלי והביטה בתינוק, שהסתכל עליה בשקט.
"עדיף שתחזירי אותו, בטוח שמישהו מחפש אותו אלי. וחוץ מזה, הולך להיות לנו ילד משלנו, איך נראלך נצליח לטפל בשני ילדים בבת אחת?" אמר ג'ק. אלי נאנחה. היא ידעה שהוא צודק, אבל היא לא יכלה להשאיר את התינוק הזה כאן.
"ואם אף אחד לא יחפש אותו?" היא אמרה והישירה אליו מבט. "הוא ישאר כאן לבד? יש לנו כאן הזדמנות, ג'ק. לשנות גורל שנקבע כבר. לשנות את החיים של הילד הזה. אתה מבין את זה?" אמרה אלי. ג'ק נאנח.
"אבל אלי.." הוא ניסה שוב.
"ג'ק, במילא הולך להיות לנו ילד, ויש לנו את כל הדברים, למה לא?" היא שאלה ונשאה אליו עיניים גדולות ומתחננות. ג'ק שתק. אלי פירשה את זה כהסכמה. היא חייכה לתינוק בחום.
"נקרא לו ג'ס" אמרה אלי, מודיעה לג'ק על השם שבחרה.
ג'ק נאנח, ושניהם הלכו לעבר הכביש, מזמינים מונית. במונית אלי העבירה לג'ק את התינוק, כדי להוציא משהו מתיקה.
"אה.. אלי..?" אמר ג'ק.
"כן..?" שאלה אלי, מחטטת בתיקה.
"אני חושב שזה לא תינוק" אמר ג'ק.
"אז מה זה, דינוזאור?" אמרה אלי והתיישבה בחזרה במושבה, מחזיקה ליפסטיק ורוד.
"לא, זו תינוקת" אמר ג'ק. אלי לקחה את התינוקת אליה והסתכלה עליה. "צודק. טוב אז נשנה לה את השם לג'סיקה" אמרה אלי וחייכה. בסתר ליבה היא באמת קיוותה שהילדה הראשונה שתהיה לה זו תהיה נקבה.

"אמאאאאאאא" צרח ווילי הקטן בן השבע.
אלי הגיעה במהירות לחדר, "מה קרה??" היא שאלה.
ווילי ישב על הריצפה בפינת החדר, בוכה.
"סקאי, ג'ס, מה עשיתם לו?" נאנחה אלי. לרוב שני ילדיה הגדולים היו מתאחדים נגד הקטן ומציקים לו.
ג'ס ציחקקה. "שום דבר אמא" אמרה בחיוך תמים. אלי הסתכלה עליה במבט חשדני, ואז הסתכלה על סקאי.
"באמת אמא, הוא סתם בוכה" אמר גם סקאי בחיוך תמים להפליא. באותו רגע ציפצפה מכונת הכביסה. ארבעת האנשים שהיו בחדר הפנו את ראשם לחדר הכביסה.
אלי החלה לרוץ לעבר חדר הכביסה, וסקאי שקלט את זה, רץ מיד אחריה. אחרי סקאי רצה ג'ס, ואז ווילי שרצה לראות מה תעשה אמא לגבי שני הילדים האלו.
אלי הגיעה לחדר הכביסה, וסקאי וג'ס המצחקקת הגיעו אף הם. אלי הביטה בהם במבט חשדני עוד יותר, וניגשה למכונת הכביסה. היא פתחה אותה, והוציאה מתוכה סמרטוט רטוב בצבע כתום. ווילי, שנכנס גם הוא לחדר הכביסה, החל לבכות.
לקח לאלי כמה שניות כדי לקלוט מה היא מחזיקה ביד. הבובה האהובה על ווילי, האנק הכבאי. היא הביטה בג'ס המצחקקת, ובסקאי המחייך בזעף.
"אין לך שום הוכחות" אמר סקאי במבט זחוח.
"באמת? בואו נראה. דבר ראשון, ווילי לא היה עושה את זה. דבר שני, למה רצית להגיע במהירות לחדר הכביסה? ודבר אחרון, המבט של ג'ס דיי מסגיר אתכם." אמרה אלי בניצחון. המבט שעל פניו של סקאי, קצת נחלש. אלי הייתה מודעת ביכולתה לנצח בוויכוחים.
"בוא ווילי, נלך לייבש את האנק הכבאי, בסדר? ואתם ילדים, לחדר שלכם. עכשיו. ותישארו שם עד ארוחת הערב" אמרה אלי וליוותה את ווילי מחוץ לחדר הכביסה.
"איזה עונש לתינוקות" מילמל סקאי, אך אלי שמעה את זה.
היא הסתובבה בזעף, "טוב אז בלי ארוחת ערב" אמרה והיא וווילי יצאו מהחדר וסגרו את הדלת.
"יופי, גאון" אמרה ג'ס והכתה את סקאי בידה. זו לא פעם ראשונה שסקאי מסבך אותם, ואז מסבך להם את העונש.
"מה? זה באמת היה עונש לתינוקות. וגם העונש הזה." אמר סקאי ושילב את ידיו. הם יצאו והלכו לכיוון החדר המשותף שלהם.
"אבל היית חייב לאמר לה את זה?" נאנחה ג'ס. הם הגיעו לחדרם וסגרו את הדלת.
"בגללך אנחנו הולכים לישון בלי ארוחת ערב, וכרגע אנחנו תקועים פה בשיעמום." אמרה ג'ס והתיישבה על המיטה שלה.
"את תקועה פה בשיעמום. לי יש ספר לגמור" אמר סקאי ונשכב במיטתו, פותח את הספר שלו. ג'ס נאנחה. למרות שסקאי יכל להיות הילד הכי מגניב בעולם, הוא באותה מידה יכל גם להיות הכי משעמם בעולם.
"סקאייייי" אמרה ג'ס. הוא הוריד את הספר ממול פניו, והסתכל עליה. "מה?" הוא שאל.
"משעמם לי" היא אמרה והסתכלה עליו. "תדבר איתי"
סקאי סגר את הספר והניח לצידו על המיטה. היא הסתכל למעלה לתקרה. "על מה?" הוא שאל.
היא משכה בכתפיה, "כל דבר".
"על בית ספר?" הוא שאל אותה. חוץ מהיותו חתיך, נחמד ומצחיק, סקאי היה גם חכם. תמיד הוא היה מקבל ציונים מעולים, מכין שיעורים, ומכין את כל העבודות בזמן. הוא גם היה הכי מקובל, וכל הבנות בשכבה שלהם רצו להיות איתו. הילדים לא ידעו שג'סיקה מאומצת, וכולם פשוט הניחו שהם תאומים.
גם הילדה הכי יפה בשכבה שלהם, טניה, אהבה את סקאי. היא ניסתה לחזר אחריו בכל דרך אפשרית. כולם אמרו כל הזמן שטניה וסקאי מאוהבים, וסקאי פשוט לא מספיק אמיץ כדי להציע לה חברות. אבל ג'ס ידעה שזה לא נכון. היא ידעה שסקאי מאוהב במישהי אחרת. לא כלכך מקובלת. קראו לה אן. אן היא חברה של טניה, אבל היא יותר ביישנית, ופחות מקובלת. יש לה חיוך חמוד עם גומות ושיער חום דק וחלק שנראה כאילו הוא עבר בתוך מגהץ. יש לה עיניים ענקיות בצבע דבש, אבל טניה יותר יפה ממנה. לטניה יש שיער גלי ומבריק בצבע בלונד, ועיניים כחולות קצת מלוכסנות. אומרים שהיא חצי יפנית חצי רוסיה, ויש לה יופי מיוחד כזה.
גם ג'ס בעצמה דיי יפה ; היה לה שיער שחור ארוך מאוד וחלק שהיא לרוב אספה בצמה עבה, עיניים כחולות כקרח, ועור בהיר כמו קמח. סקאי לעומתה, היה בלונדיני עם פוני עם עיניים בצבע טורקיז וגוף של דוגמן. סקאי היה דומה לג'ק, אביהם. ווילי הקטן, בן השבע, היה ג'ינג'י עם עיניים בצבע טורקיז והמון נמשים. הוא היה חמוד, אבל ג'ס וסקאי אהבו להציק לו מפני היותו הקטן.
"אוקיי. בוא נדבר על טניה" אמרה ג'ס. היא בעצמה לא הבינה מה הוא מוצא באן שהוא לא מוצא בטניה.
סקאי הסמיק, "חייבים?" הוא שאל.
היא התיישבה במיטתה והסתכלה לעברו במבט זועף.
הוא נאנח והתיישב גם הוא.


תגובות (1)

הכתיבה ממש טובה וזה מעניין

28/02/2014 14:30
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך