ממתק האהבה שלי פרק 8 – פרק ספיישל לחורף!

קמתי ליום חדש. מצאתי על יד קופסת התכשיטים שלי טבעת מסתורית. שמתי אותה. קיבלתי סחרחורת, ונפלתי לרצפה. עצמתי את עיניי. אחר כך, משב רוח קליל. קמתי וראיתי מסביבי רק שלג. קר לי כ"כ עכשיו. "היי את, מה את עושה פה לבד?" שאלה אותי פיה קטנה שהופיעה משום מקום. אני אמרתי לה: "אני לא יודעת!" וקמתי. "את לא לבושה ממש לגבעות השמש של סאנשיין." אמרה הפיה אחרי שהיא בחנה את בגדיי. אמרתי לה: "ממש גבעות השמש!" "נו… תלבשי את זה!" היא אמרה לי. הבגד שהיא נתנה לי הוא ממש יפה. שמלת צמר חומה ונעלי פיות יפות. היא אמרה: "את עכשיו יכולה לעוף." התרוממתי מהאדמה והסתובבתי סביב הפיה בהתרגשות. היא שאלה: "מה שמך?" "אנדריאנה." עניתי. היא אמרה: "אני ריינבו." "מה הקטע עם השמות האלה?" שאלתי אותה. היא ענתה: "זה בגלל שפעם גבעות השמש היו שטופות שמש ולא מכוסות שלג. נתנו שמות מתאימים לילדים. עכשיו בגלל השלג השמות הם רק סנואי, קלאודי, וכאלו." שאלתי אותה: "למה יש רק שלג?" היא ענתה: "הנסיך פרילאנס לא אוהב את סאנשיין, וכאשר סאנשיין עצובה… גבעות השמש עצובות. ויורד רק שלג." הנהנתי ושאלתי: "יש דרך לתקן הכל?" "להציג לסאנשיין מישהו שאוהב אותה!" אמרה ריינבו. שאלתי אותה: "מאיפה אני אמצא נסיך שהמלכה סאנשיין תאהב?" היא אמרה: "פשוט תמצאי גבר מהפיות. יש כאן הרבה גברים יפים." והלכה. התעופפתי משם אל כפר הפיות. גבר אחד ישב שם, ואכל פרוסת לחם עם ממרח. "אתה!" קראתי לו. הוא קם והתעופף אליי. הוא שאל: "כן?" "מה דעתך שאכיר אותך למלכה סאנשיין?" שאלתי אותו. הוא אמר: "אני ראוי!!" אמרתי לו: "יופי." והתעופפנו יחד לטירתה של סאנשיין. אחרי זמן רב עם ג'נביב [הגבר שהכרתי לסאנשיין] סאנשיין לא התאהבה בו, והשלג נהיה קשה יותר. ג'נביב עזב את המקום. "למה את לא יכולה להיות שמחה יותר?" שאלתי את סאנשיין. היא ענתה: "פרילאנס לא אוהב אותי!" "אז מה? את חזקה! את תמצאי אחד אחר!" אמרתי לה. היא אמרה: "אבל פרילאנס הוא ערפד.." ערפד! עזבתי את הטירה ומצאתי נער. הנער היה עם בגדים דלויים. הוא עקב אחריי. הלכתי לסמטה כדי לוודא, הוא בא איתי. הוא אמר: "את מריחה טוב…" "תודה?" אמרתי לו. "לא. הדם שלך מריח טוב…… הרבה זמן לא טעמתי דם בן אדם…" הוא אמר לי. שאלתי אותו: "אתה ערפד?" "פרילאנס הערפד. גם נסיך. באתי כדי להתנצל למישהי." הוא אמר. אותו פרילאנס, אהובה של סאנשיין. ניצלתי את ההזדמנות….. התעופפנו לטירת סאנשיין. הם התאהבו, בלה בלה. פרילאנס ניצל את ההזדמנות ושאל: "אני יכול לשתות קצת מהדם שלך? הבטחתי לסאנשיין שלא אעשה זאת אבל את מריחה ממש טוב…" שאלתי אותו: "זה כואב?" "אני לא יודע. אבל אני אנסה לא להכאיב." הוא אמר. הנהנתי, והנחתי לו לעשות זאת. השלג נעלם, והשמש חזרה לשטוף את גבעות השמש של סאנשיין!