מנהרת התנים פרק 7

כמה דקות אחרי שתהילה התעלפה , כשנפקחו עיניה כמו מתוך סיוט מתמשך , היא הבחינה שגבה היה צמוד לקיר והיא לא יכולה לזוז לשום מקום אחר.
ידיה היו כבולות לשלשלאות ברזל חזקות שהיא לא יכלה לנתק עצמה מהן . לפתע היא הבחינה שברקת לא הייתה איתה והיא נתקפה בבהלה גמורה.
" איפה ברקת? מה עשית לה?" שאלה תהילה בתוקף ודאגה שהם עוללו משהו רע לברקת.
כולם צחקו . תהילה הביטה בהם בחוסר אונים מוחלט ולא ידעה איפה חברתה כלואה , למעשה האנשים שחטפו את שתיהן הביאו אותן לבית מלון מפואר הזוכה בחמשה כוכבים.
" מה עשיתם לה? אני רוצה לדעת לאן העלמתם אותה! עכשיו!" תהילה השתוללה מרוב כעס שהאנשים האלה לא אומרים לה מה עלה בגורל של ברקת.
" אתם לא מתכוונים לענות לשאלתי?" שאלה תהילה בנימת תסכול וביקשה שהן יניחו לנפשה ושלא יפגעו בה לרעה.
" לא מתכוון לגלות לך מה עשינו לחברתך היקרה. רק את צריכה לזכור דבר אחד : עד שאת לא מביאה לנו את התליון של חצי השמש שישנה בבעלותך את לא הולכת לשום מקום." קראו החוטפים באיום כלפי תהילה המבוהלת.
מה היא תעשה עכשיו? האם היא עצמה תגרום לשחק בחיים של ברקת ולסכנה ביודעין על מנת להביא להם את מה שהם רוצים על מנת שישחררו אותה בסופו של יום.
" מה צריך לעשות בשביל שתשחרר אותי?" נאנחה תהילה בייאוש והביטה אנה ואנה מכיוון שהיא לא ידעה מה עובר על חברתה הכי טובה ובאיזה תנאים מחזיקים אותה שם.
" שום דבר . חוץ משיתוף הפעולה שלך תחת ביטחונה של חברתך ברקת . יש לי שני דברים שאני רוצה שתמלאי בשבילי , זאת לא הוראה . זאת פקודה." הוא צרח עליה ואמר שאם היא לא תעשה את מה שהוא ביקש ממנה לעשות. חייה של ברקת היו בסכנה ממשית.
" אני לא אמלא שום דבר , קודם תביא לפה את ברקת , בדיוק כמו שהיא בריאה ושלמה לא פחות ולא יותר." ענתה לו תהילה בכעס ונאנחה מתוך עייפות.
" לא ככה סיכמנו." התנגד החוטף ונפנף בידו לביטול הדברים שנאמרו מפיה.
" אני לא אסכן את החיים של החברה הכי טובה שלי בעד שום הון שבעולם." היא השתוללה מרוב עצבנות כשהיא הבחינה שהוא נענע בראשו לשלילה.
היא הבחינה בברקת המוחזקת על שני החוטפים דרך עדשת המצלמה הנסתרת שהסתובבה בחדרים שבקומה השמינית.
" אני דורשת לדעת איפה אתם מחזיקים את ברקת!" ענתה תהילה בתסכול וראתה ששני החוטפים לא עונים לה בכלל ולא מתייחסים לבקשותיה שיתנו לה לראות לפחות את ברקת.
" סבלנות , ילדה. אם את רוצה לעשות איתי עסקים אז תלמדי קצת לשבור את הראש לפעמים." ענה החוטף השני וצחק לתהילה בפרצוף.
" לא , אני לא עושה את זה." התנגדה תהילה לחלוטין ולא הסכימה לתנאים המגבילים של שני החוטפים שהתיישבו ממש במקביל אליה.
" אז את מחפשת צרות , גברתי הצעירה." איים אליה והתחיל לחשוף את פניו האמיתיים מולה , " תדעי לך שיש לי שיטות מיוחדות לגרום לכך שתשתפי אותי פעולה." אמר החוטף השני והסתכל על תהילה במבט שגרם לה להתחיל לחשוב שזה לא יהיה טוב להמשיך זמן מיותר .
" יש לך עשר דקות מעכשיו ." פקדו עליה שני החוטפים וכשהם הלכו לדרכם , היא התחילה לבכות מחשש שמא שהם יפגעו בברקת.
היא שמעה צרחה מבעד לקיר. בטח זאת ברקת.
" תהילה!" צרחה נוספת נפלטה מלמעלה , תהילה הביטה מסביבה והחליטה לא לבזבז זמן כדי להציל את ברקת לפני שיקרה אסון כלשהו.
לפני שהיא הספיקה ללכת , החוטפים השיגו אותה והכריחו אותה לחזור למקומה אם לא ברקת תירצח על המקום.
" תהילה!"
שוב הקול של ברקת כמו קרא לה לבוא לקראתו .