מעמקים- פרק8- קייט

ג'ונתן שוטט בין הריסות הצריף בעוד פרנצ'סקה מביטה בו בזלזול וכריסטיאן משפיל את מבטו.
הוא הרים אבן כבדה בגודל לבנה ומצא את פני של קייט, עיניה עצומות, היא כוסתה באפר.
"מה עשיתי? איך נתת לי להצטרף למסע המטופש הזה?"
הוא חשש לבכות, אך לא עמד בכך- היא לא אחותו, אבל היא עדין, חברתו.
"קייט?" הוא ניער אותה.
שום תגובה.
ג'ונתן החל להתייאש; קודם, הוא הסכים להאמין בקיומם של יצורי הקסם ואז… זה!
הוא הביט בגוויה פסוקת האיברים של אחותו- מה עשה?
"אני מצטער כל כך-" התייפח, "לא חשבתי שזה יקרה. ואיך אני אספר ללורה ואבא שלי?"
היא לא ענתה.
"תעני לי!" רטן, הוא הבין מה הוא עושה.
קול קרא מאחוריו: "ג'ון!"
קווין רץ לעברו, הוא חיבק אותו בחום, הדבר הרתיע את ג'ונתן אך הוא בחר להישאר במקומו.
"מה קרה? היא- היא מתה?" היה נדמה לג'ונתן שאפילו קווין חולק איתו את הרגע.
ג'ונתן התיישב לצידה. "אני חושב."
פרנצ'סקה וכריסטיאן החלו להתקרב.
"שלא תעזו, בני-תמותה עלובים!" סינן קווין, הדבר פגע מעט בג'ונתן,
"תעזור לי להרים אותה. איך נפגשת איתם?"
שני הנערים נעמדו, מוכנים לקרב, פרנצ'סקה שלפה מתוך מגף העור שלה סכין קטנה.
"נו באמת! אתם חושבים שזה יעצור אותי?!" לגלג קווין, הוא החווה בידו והם עמדו דום, בועה סגלגלה מקיפה אותם.
"מה עשית להם?" על ג'ונתן הוקל לראותם לכודים. ללא כל אפשרות לתקוף.
קווין חייך." הם כלואים בבועת זמן- היא נועלת את הזמן בתוכה. הם לא יכולים לראות אותנו."
ג'ונתן הנהן, הוא משך את קייט אל מחוץ להריסות וליטף את שיערה.
"מה נעשה?" שאל. אף פעם לא קרה לו שהוא חש כל כך חסר אונים.
קווין הרהר. "נטמון אותה היכן שהו, נהיה חייבים לעשות זאת, זה מה שהיא הייתה רוצה."
ג'ונתן מחה את דמעותיו, לא היה אכפת לו שקווין מביט בו. "כיצד הצלחת להינצל?"
"בעזרת קסם כמובן," הוא חייך חיוך קלוש ונשק למצחה.
קווין החווה בידו והבועה התפוצצה, כריסטיאן ופרנצ'סקה עמדו שם, המומים.
"מה זה היה לעזאזל?! מכשף! אתה בחרת להתעסק עם הנערה הלא נכונה!" הכריזה פרנצ'סקה.
היא השליכה את הפגיון שלה באוויר וקווין חסם אותו בעזרת מגן בלתי נראה.
"נו באמת…"
"מה תאמר על זה!" היא ריססה לעברו תוכן של בקבוק ספרי.
"איי!" הוא צעק, מכסה את פניו בידיו, "מה זה?!"
ג'ונתן נעמד על קצוות אצבעותיו.
"תרסיס פלפל," ירקה, "חבל שלך אין כזה."
קווין סינן קללה. "שלא תעזי…!"
"מספיק!"