מפקד הטבעות פרק 19

"ובכן, איש יער." אמר קאראלו מלגלג. על פניו היה מרוח חיוך ילדותי שרציתי למחוק ברגע הראשון שראיתי אותו.
הוא פנה לאיש היער ואמר: "אז החלטת לשחק את האמיץ וללמד את הילד קצת…"
"אני באתי לכאן ביוזמתי." אמרתי במהירות, אחת הטבעות שעל ידו של קאראלו זרחה, ופחדתי ממה שהוא יעשה, ידעתי שהוא יעניש את איש היער ולא אותי, אחרי הכל פאבאלן לא ירשה לו לגעת בי.
היה שקט אחרי שאמרתי את ארבעת המילים הללו, קאראלו לא זז וכך גם איש היער, קאראלו נעץ את מבטו באיש היער ושניהם עמדו שם. דוממים.
איש היער לא פחד וכך גם קאראלו, זה היה מין קרב מבטים- מבט עקשן וכועס נגד מבט אדיש וחסר רגש.
המתח עלה כששני הטבעות שעל ידו של קאראלו התחילו לזרוח..
נכון לעכשיו שלושה טבעות זרחו על כף ידו.
ידעתי שאם יפרוץ פה קרב-חרב נגד טבעות-הוא יהפוך לקשה וכואב, בעיקר בשבילי, לא ידעתי באיזה צד אני אמור להיות.

הרגשתי שאני חייב לשבור את המתח שעלה לאוויר, לכן אמרתי בצחוק:"הדף אם הדברים שאסור או מותר לעשות נאבד לי."
"מצער מאוד." אמר קאראלו; וידעתי שמשהו רע עמוד לקרות..
וכמובן שצדקתי..

בלי שיהיה לאיש היער הזדמנות להתגונן, שלושה אורות מסנוורים יצאו מהטבעות של קאראלו ופגעו בחזהו, ליבו וראשו. של איש היער,
הוא גנח לרגע ואז השתתק ומת.
גוש מלח עלה על גרוני, הרגשתי צמרמורת בעורפי.
בניגוד לציפיותיי איש היער לא מת כפי שאנשים רגילים מתים-וזה מה שהפחיד אותי יותר מכל-כי גופתו החלה להיעלם אט, אט..
היא נמוגה לאיטה.

הפחד מפני מה שקאראלו עשוי לעולל לי עבר בכל מקום בגוף שלי וגרם לי לצמרמורת.

אם קאראלו מסוגל לעשות לדבר כזה, קל וחומר שפאבאלן מסוגל ליותר.
פחדתי מהם.
פחדתי מקאראלו ומפאבאלן
ממה שהם מסוגלים לעשות-לגרום.
והעובדה שאני פוחד מהם, גרמה לי לפחד עוד יותר,

הבטתי למקום בו היה מיקודם האיש.
עכשיו היה בו חול, ורק חול.
קאראלו פנה עליי, הפעם רק טבעת אחת זרחה לו על האצבע, טבעת שחורה. שחורה יותר ממוות.

"אתה." פנה אליי קאראלו בקול תקיף מעורר פחד ואימה, "אל תחשוב שניצלת, כי זה מה שיקרה לכל איש יער שתפגוש!.
אסור לך לצאת ממפקד הטבעות. מבין אותי?"
שתקתי והפנטי את מבטי למקום שבו יישב פעם איש יער,
צמרמורת עלתה בעורפי.
הוא מת בגללי.