מרגלים מתלמדים!!! פרק 4

לא היה לנו לאן לברוח!!! ואז ראיתי פינה כזאת שבקושי רואים אותה.
עפתי לשם!!! וגיל אחרי, אני מגיעה לשם נדפקת בקיר גיל הגיע ואמר "את רצה טוב, אבל זה לא מספיק!" הוא הסתכל עלי במבט מוזר!!! "מה יש? במה אתה נועץ עיינים?" שאלתי "בך" ענה ואני כדי לעצבן אותו דפקתי ריצה………

הגעתי לחדר וגיל כבר היה שם… לבד……………… "אמרתי כבר שאת רצה מהר?" שאל וצחק "כן" עניתי מתנשפת, וראיתי שהוא לוקח את הכדור שלו "אתה משחק כדורגל?" שאלתי "כן ברור… מה גם את?" שאל, ישר עניתי "כן, אבל אני יותר אוהבת לרקוד ולשיר", הוא היה ניראה מופתע ואז אמר "תשירי לי" והתיישב על המיטה שלו, "אממממ… טוב אני אשיר לך שיר של ליטל מיקס (little mix ואני חולה עליהם)" עניתי והתחלתי לשיר את השיר WINGS.
גמרתי לשיר והוא פער פה ואמר " זה הקול הכי מדהים ששמעתי אי פעם" ואני כמובן הסמקתי….
"טוב, מה אתה רוצה לצאת לשחק כדורגל?" שאלתי, כי מזה מתאים לי עכשיו לשחק "כן, בואי תצטרפי אלי" ענה ויצאנו למגרש. שיחקנו שעה ושלושים דקות (משחק כדורגל טיפוסי) ואני ניצחתי 4-3, "אני נתתי לך לנצח" אמר גיל, ואני התפוצצתי מצחוק "חחחחחחחח כן בטח ואני אנג'לינה ג'ולי", "שמעי הכול יכול להיות" ענה וקרץ לי, אני כמובן גילגתי עיינים וחזרנו לחדר.
"משעמם לי! בואו נלך לאנשהו" מירי צעקה, גיל ענה "כן, יאללה לקום פדלאות אנחנו עפים למסיבה הכי שווה בעיר", ואני ישר עניתי "אין מצב, ההורים שלי לא ירשו לנו לצאת מהבית ספר לפני שהתחלנו ללמוד" "וואלה" ענה גיל ובהה בקיר ואז קפץ מהמיטה בפתאומיות כזאת שאני נפלתי מהמיטה, "אאהה מפגר" צעקתי, כולם התפוצצו מצחוק (חוץ מימני שרתחתי מכעס). "סורי, אבל יש לי רעיון איך נוכל לצאת" אמר,"נו מה הרעיון?" שאלתי מתפוצצת מרוב כעס וסקרנות "תבקשי מההורים שלך" אמר. נדפקתי…….