משחקי ערפדים

החנות החדשה "המפחידן", הייתה פתוחה בבוקר שלפי ליל כל הקדושים. קים נכנסה לחנות שהייתה שקטה באופן מוזר.
"שלום," קראה, ועשתה עוד כמה צעדים בתוך החנות, בעודה מסתכלת על המדפים העמוסים בסחורות מפחידות למיניהן, והמלים העמוסים תחפושות. היא הייתה שכאן תמצא את התחפושת המושלמת, הדבר שיפחיד את חבריה, ויותר מכך, יפחיד את הבריונים שהתעללו בה תמיד בבית הספר.
נשמע קול צעדים, ואז נגלה לפניה גבר צעיר ושמנמנן. "שלום חמודה, איך אני יכול לעזור לך?" שאל בחיוך.
"אה, אני רוצה תחפושת ממש מפחידה. כזאת שתגרום לךחברים שלי לעשות במכנסיים."
וגם לכמה ילדים אחרים , המשיכה בראשה.
המוכר בחן את קים במשך כמה שניות. לאחר מכן, הוא חייך ועשה את דרכו לעבר מדף מסויים. "מה דעתך על… ערפדית?" שאל בעודו מוציא קופסא קטנה.
"זה יהיה מושלם," השיבה. "אבל אני צריכה גם גלימה של ערפדית."
"אל תדאגי, כל מה שאת צריכה נמצא בקופסא הזאת. באחריות."
קים הביטה על הקופסא בספקנות. "טוב, אני ייקח אותה."
"זה יעלה לך עשר דולר."
קים הוציא מספר שטרות מכיסה והשיטה למוכר. היא לקחה את הקופסא הקטנה בידה ויצאה מהחנות. היא החליטה לקחת קיצור דרך לביתה שעבר ביער. היא כבר הייתה בסוף השביל ככשמעה קולות מימינה.
"אתה לא יכול לעשות את זה, אני לא ייתן לך," נשמע קול גבר.
באמת? ולמה אתה חושב שתוכל לעצור אותי?" קול גברי שני, מלגלג.
""אסור שאף אחד אחר ידע על זה. אני לא יכול לתת למישהו נוסף לדעת על באר הדמים," הגבר הראשון דיבר, וכעת ניכרה בקולו נימה של פחד.
היה שקט לכמה שניות. אז נשמע קולו של האדם הראשון. "בבקשה, לא. אל תעשה את זה. אני מתחנן אליך, אתה לא-" המשפט נקטע לקול צרחות. קים צרחה. השיחים לידה התנועעו ומתוכם יצא גבר צעיר ופניו מכוסים בדם. קים החלה לרוץ. היא יצאה מהיער ורצה בפיתולים בין הרחובות. לפתע היא נפלה על הכביש. קול צעדי ריצה נשמע מאחוריה. ללא מחשבה, היא קמה על רגליה והמשיכה בריצתה לעבר הבית. היא לא שמה לב שהקופסא נפלה מידה…

הקופסא נפתחה ומתוכה התגלגל על הכביש בקבוקון. הוא עשה את דרכו במורד הכביש, עד שנעצר לרגליו של נער. הנער התכופף והרים את הבקבוקון. הוא התסכל על תכולתו האדומה כהה. הוא סובב אותו בידו כדי לקרוא את התווית: "תמיסת ערפדים. להשפעה מקסימלית יש לחכות שנה מתאריך הייצור." הנער הפך את הבקבוקון ובדק את תאריך הייצור- 31/10/2010. בדיוק שנה מהיום, חשב לעצמו.