משחק קלפים – פרולוג – שני גביעים

פרולוג – שני גביעים
-אחד עשר יום לפני סוף העולם-
״אני אוהבת אותך.״ המילים השאירו טעם של עשן בפיה. הנערות ישבו על גג בניין המגורים שלה, רגליהן מתנדנדות מעל העיר. משבי רוח קלים חלפו, מאיימים להחזירן לאדמה. היא העבירה לחברתה את הסיגריה, שלקחה שאיפה עמוקה מהפרי האסור לפני שפלטה אותה בעננים קטנים של מוות עם צחוקה.
״ברור שאת אוהבת אותי, טיפשה.״
בדל הסיגריה הפך לאיטו לאפר שהתבדר באוושות האוויר החם, בקיצו בער להט כה קטן שבקושי הורגש.
״את יודעת למה התכוונתי.״ הנערה עם שיער הלוונדר האדימה קלות והניחה את ראשה על כתפיה של השנייה.
״בכל זאת, תזכירי לי.״ אינדור, עם תלתלי ענק, נתנה למשב הרוח לסחוב את מילותיה ולהפיל אותן, כך שידאו קלות אל אוזנה של לונה. לונה הרימה את ראשה ונישקה את הנערה השנייה, נשיקה חטופה המתקיימת על זמן גנוב. בידה הפנויה חטפה את הסיגריה והתרחקה קלות, מקרבת אותה לשפתיה העכשיו פנויות. היא שאפה. ״סוף העולם מתקרב.״
״כן.״ אינדור הסכימה.
״איך הוא יראה לדעתך?״ שאלה בהיסוס.
״הגיהנום?״
לונה הנהנה.
״את בטוחה שאת רוצה לדעת?״
לונה לא ענתה. במקום, היא דחפה את הסיגריה על הרצפה שלידה, חונקת את האש, וזרקה אותה אל האדמה, שלוש קומות תחת רגליה. אינדור ביקרה בגיהנום פעמים רבות. לונה לא הכירה אנשים רבים עם יכולת כמו שלה, לבקר במוות ולחזור ללא פגע. בכל פעם שנשאלה עליו התחמקה מתשובה, אך עם הסוף הקרב נראה שנחלש רצונה להתעקש. אימה של אינדור, כמובן, גם היא, אחזה ביכולת. לה היו את העניים שקראו את העתיד. היא הייתה האחת שסיפרה להן שהעולם קרב לקיצו. הן ידעו, לא כל העולם. אך סופה של כל שמש לכבות וכל אדם להיקבר. בירח הבא תהיה זו תורה של לונה. יהיה זה הסוף של היקום הקטן שלהן.
״היא אמרה ש-״ אינדור פלטה אך לונה קטעה את משפטה באמצע.
״לא.״
הן שוחחו לגבי גלגל ההצלה של לונה מאז ששמעו את הנבואה. בכל שיחה הגיעו לאותה המסקנה, אך אלים ושטנים היו צמאים, תאווים לעוד. דם בשביל דם, חיים בשביל חיים.
״זה בסדר. אני אהיה שם איתך.״ אינדור נשמעה מהוססת, עיניה החומות מתחילות לדמוע. לונה העבירה את ידה החיוורת מתחת לעניה של אינדור, מסלקת דמעה אחדה.
״תבואי לבקר אותי?״
אינדור הנהנה אך ידעה שלא תיתן לחברתה למות, לא עכשיו בכל מקרה.