נישמת מלאך ~פרולוג~

~הקדמה~

"אמא יקרה אני רוצה לומר לך תודה ,הזמן בפנימייה עזר לי להבין דברים על עצמי.
אני חושבת שיום אני בוגרת יותר ,אחראית וקשובה הרבה יותר ממה שהייתי בעבר .
אני חושבת שהיום אני מבינה את המהות שלי בתור מלאכית .
והכל הודות לך ,אמא יקרה . אז תודה ,על הכל "

כך סיימה אנדי את מכתבה לאימה .היא הניחה אותו על קבר האבן לאחר שנשקה לו ומהרה להתעופף מן המקום הטמא הזה . מהמקום הזה שכל כך כאב לה להיות בו אבל באותה מידה גם גרם לה להיות חופשיה ,משוחררת .
אנדי השאיר מאחוריה הכל ולא הביטה לאחור ודמעות החלו לרדת מעיניה .
היא הצטערה על שלא היה לה מעט זמן . שהיא לא בכירה באמת את אימה .