נערת זאב @ פרק 8

@@מנקודת מבטו של סאם@@
"איפה וויל? הוא כבר היה אמור להיות כאן!" אמרתי בחוסר סבלנות.
"סאם, אתה הרי מכיר אותו! בכל פעם שהוא רב עם טיי
הוא נעלם לאיזה מועדון וטיי מסתגר בחדרו או בחדר המוזיקה!
תן להם קצת זמן, הם ישלימו לבסוף."
כמו תמיד, מאט ניסה להרגיע את כולם, אך ללא הצלחה.
ישבנו כולנו בחדר, בחוסר מעש.
למרות ששרר שקט וכמעט לא דיברנו ידעתי
שכל מי שנימצא כאן מרגיש שמשהו רע הולך לקרות.
משהו לא בסדר.
נייל- שכל הזמן הזה ישב בקצה המרוחק ביותר
של החדר ובהה במשקולת בלי להשתמש בה-נעמד באמצע החדר כך שכולם יראו אותו.
"תראו, אני חושב שמה שאנחנו עושים כרגע לא מועיל לאף אחד ו…"
"אבל אנחנו לא עושים דבר, גאון!" גיחך ג´יימס.
""לזה התכוונתי,גאון! רק אם היית נותן לי להשלים משפט!"
נימאס לי.
"טוב, תירגעו שניכם!" כולם השתתקו.
"נייל, מה רצית לומר?"
"מה שרציתי לומר ולא הספקתי -הוא העיף מבט מעוצבן
לעבר ג´יימס- זה שכולנוצעכשיו נחזור לעיסוקינו אבל נישאר עירנים,
אם מישהו מגלה משהו שקשור לוויל או שטיי יוצא סוף סוף
מאיפה שהוא לא נמצא ניתאסף שוב פעם פה ונחשוב על משהו"
נישמעו מילמולי הסכמה בכל רחבי החדר.
לאחר שנייה כולם הפנו את מבטם לעברי כדי לראות
את תגובתי להצעתו של נייל. חייכתי.
"למה את מחכים? שמעתם אותו!!" כולם החזירו לי חיוך
וקמו ממקום מושביהם כשלפתע הרגשתי משהו.
כאילו תודעה של מישהו מנסה לתקשר איתי.
נשנקתי בבהלה. הרגשתי כאילו אני יוצא מגופי ומופיע במקום אחר.
הייתי באמצע רחוב עם בתים חשוכים.
לאור הירח ראיתי את וויל שוכב על הכביש וחולצתו ספוגה בדם.
"לא! וויל! וויל אתה שומע אותי?!"
שנייה לפני שהתעלף שמעתי אותו אומר לי משהו.
לפני שהספקתי להבין מה אמר שמתי לב לעוד מישהי ששכבה על הכביש, מעולפת.
ואז ´חזרתי´ לגופי. איכשהו עמדתי באמצע החדר,
והתנשפתי כאילו הרגע רצתי מרתון.
כולם עמדו מסביבי ודאגה נשקפה מפניהם.
ואז הבנתי מה אמר לי וויל…..

סורי שהפרק ממש קצר…