סיפור :P

adolldoesnthavefeelings 11/11/2012 651 צפיות תגובה אחת

הכל התחיל בגשם הראשון.
הסיפור האמיתי התחיל שנים רבות לפני-כן, אבל מבחינתם, הגשם הראשון שינה הכל.
פרק 1- היורה (הגשם הראשון)
טיפות הגשם התנפצו כנגד הזכוכיות הגבוהות, וילדי בית היתומים עקבו אחרי התקדמותן לאדמה. הם ישבו יחד, מתכנסים אחד בתוך השני כדי לשמור על החום. רואן ישבה בצד, לבדה , בוהה בשמיים בחרדה הולכת וגוברת. היום משהו יקרה. התחושה המציקה הזאת ליוותה אותה מהרגע שפקחה את עיניה ועד לרגע שבו זה קרה. קייה בדיוק העיפה מבט מודאג ברואן, פיטר בדיוק היה בשירותים ולוסי בדיוק שפשפה את עיניה עייפה תוהה בפעם החמישית לאותו ערב האם הגיע הזמן לישון. כולם התנשפו בהפתעה כשזה קרה, אפילו רואן שידעה שמשהו הולך לקרות, לא ידעה מה. את השמיים השחורים חתך ברק סגול,ואחריו טיפות הגשם קיבלו גוון סגלגל. הילדים בחנו את הזכוכיות שהחלו להיצבע בצבע הטיפות במבט המום. הצבע נראה להם מוכר.ג'ייסון היה הראשון שהבין מאיפה, הוא שלח מבט המום ברואן ונתקל במבטה. עיניה נצצו מדמעות. טיפות רבות בגוונים שונים של סגול ירדו בחוץ בשמי הליל. ובבית היתומים "ארטוויק" ירדה טיפה אחת, מעין סגלגלה. ואיש לא הבחין.
למחרת בשעת ארוחת הבוקר הצטופפו 35 יתומים מסוקרנים מול הטלוויזיה הקטנה שניצבה בחדר המשחקים הגדול. כל הערוצים דברו על הגשם הראשון, הגשם הסגול. כל ערוץ הביא פתרון מדעי משלו לתופעה המדהימה שהיו עדים אליה, חלקם טענו שזה קשור להתחממות גלובלית, חלקם טענו שזה קשור לזיהום אוויר או לאדי כימיקלים. הילדים הקטנים ישבו צמוד למסך, אפם כמעט נוגע בצג הצבעוני. לעומתם ישבו הילדים הגדולים יותר והנערים והחלו לאכול את ארוחת הבוקר. האוויר היה נקי אחרי הגשם הראשון והם תכננו לצאת החוצה למשך היום ליהנות מהשמש החמימה והאוויר הנקי. רואן כרסמה טוסט שרוף, היא לא ישנה היטב בלילה, היא ידעה-כבר אז לפני כולם, שהכול הולך להשתנות. ג'ייסון בהה בה, אתמול בלילה כשהבנים נכנסו לאולם השינה שלהם הוא סיפר להם, הם לעגו לו "אתה חושב שלעובדה שלרואן יש עניים סגולות יש קשר לגשם הסגול?" . אבל היה קשר. והוא ידע זאת.
קייה נכנסה כרוח סערה לחדר, בגדיה מבולגנים ושערה פרוע,עיגולים שחורים תחת עיניה רמזו שלא ישנה כלל בלילה הקודם. היא נחתה בחבטה עמומה על הספה הכחולה ובהתה בעיניים אטומות במסך. "בואו נזוז" פיטר נעמד ראשון ואחריו התרוממו מספר ילדים נוספים "לאן?" שאלה קייה עיניה עדיין צמודות למסך "החוצה" היא נעצה מבט אטום בפיטר "אסור לצאת החוצה, מדענים חוששים שהגשם רעיל. התגובה של החיות מלחיצה אותם" היא הושיטה יד לשלט והעבירה ערוץ . הם בהו בה המומים "אסור לצאת החוצה?


תגובות (1)

מקווה מאוד מאוד לקרוא את ההמשך.. הפרק הזה יצא מעולה!!!
חוצמזה-את יכולה לקרוא לסיפור 'הברק ששינה את חייהם..' זה נשמע יותר טוב-בלי לעליב או משהו…

12/11/2012 09:28
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך