עולם אחר פרק 1
"בום" "טראח" "צינג" חשבתי מיד שזה גנב "הצילו הצילו מישהו שודד לנו את האת הבית" צעקתי, "תרגע זה רק אני" שמעתי קול מהמטבח, חשבתי שזה אמא שלי, נרגעתי והתעוררתי בלי לחץ.
"אמא מה זה כל הרעשים האלה" שאלתי את אמי "לא יודעת היא ענתה זה מה שבאתי לשאול אותך " היא המשיכה, לרגע הרעשים הפסיקו ו"בום" שמענו טריקת דלת הבנתי שזה באמת היה שודד שהוא עבד עלי "אמא" צעקתי "שדדו לנו את הבית" אני לא מאמין חשבתי לעצמי איך כזה בקלות הוא עבד עלי אני כל כך מתוסכל אבא יצא מוקדם לעבודה והוא עובד במשהו שאף אחד לא יודע עליו והיא אפשר להפריע לו אפילו בקשר לגנבה.
קמתי מהמיטה וראיתי ששום דבר לא חסר איזה גנב מוזר חשבתי לעצמי רק עושה רעש ולא גונב כלום, לרגע עלה במוחי רעיון נגעתי בצלחות היקרות, של אמא והרגשתי שהם מפלסטיק חד פעמי אבל איך זה איך זה הגיוני חשבתי לעצמי, איך הוא ידע מלכתחילה איך הצלחות שלנו נראות.
אני בטוח שיש מישהו שעוזר לו חשבתי לעצמי מישהו שאני מכיר, מישהו שהיה חבר שלי, אני לא יודע איך אבל אני עוד הולך לתפוס את הגנב ואת המלשן הבוגדני.
אגב קוראים לי ג'ון סטראקטס ואני גר באחת השכונות העשירות בקליפורניה.
המשך יבוא…….!!!!!!!
תגובות (4)
זה סיפור מוזר.
אני חושבת שאחכה עם תגובה לפרק הבא. אם יהיה
הסיפור עצמו כעקרון של סיפור נשמע מעניין, אבל כל המסביב… טעון שיפור. אתה מפזר סימני פיסוק כאילו הם עולים לך כסף, אתה בהחלט יכול להיעזר בהם יותר. דבר נוסף, מתי שהדמות שלך חושבת, אפשר לשים את מחשבותיה בתוך גרשיים יחידות ' ' כאלו, כך שתהיה הפרדה יותר ברורה בין המחשבה להמשך השורה. יש פוטנציאל, אבל יש לך לאן להתקדם. מקווה שעזרתי :)
תודה רבה
יפה מאוד תמשיך (אחותך הקטנה)