ערפד שוקולד אכזר שכמותך

״אני כול כך מצטער רוז….״ מלמל בקול עצוב אך עדיין מפתה,חושב שהסליחה תעזור…
״למה לא סיפרת לי?למה חיכית שמשהו כה נורא יקרה?!?!?״ שאלתי מתרחקת צעד לאחר כשרוצה לגעת בידי,לא רוצה לחוש את מגע המפלצת הזו על ידי, ״רוז אני-״ קטעתי אותו,נמאס לי לשמוע סליחות… ״לך,פשוט לך,ואל תחזור״ אמרתי בעצב מצביע על הדלת ולא מורידה את ידיה עד שיצא ממנה,התקופפתי על גופתו הקטנה של מי שהיה ידידי היקר,חברי,ועכשיו הוא אינו…
תמיד אמרו לי שכלבים הם חברם הכי טובים של האדם…
זה נכון,כלבים משוקולד…
ועכשיו ערפד השוקולד הזה מצץ את דמו השוקולדי המתקתק כאילו היה מים…
ועכשיו הוא אינו,ועכשיו הוא לא ישוב…
ולא היה לי את מי ללקק כשאני בדיכאון…
כי גלידה זה לא אותו הדבר,גלידה זה לא כמו שוקולד…