פושעת פרק 2 , הפרק האמתי והמתוקןןןן

~תקראו את רצתי להוסיף~

ישבתי על המיטה בתסכול , הרמתי ספר שצץ מתחת לפוך, והבטתי בו..
עזבתי מהר את הספר- הפאלפון שלי בדיוק צילצל, בלי לחשוב שמתי את האוזניות ועניתי,
"הלו?" שאלתי בטון משועמם..
"אני מדבר כרגע אם קריילרי?" שאל הקול מעבר לקו, לבי פעם בחוזקה מעולם לא שמעתי את הקול הזה באוזני.. ,
אך זה לא נשמע לי טוב,
"כ..ן" השבתי כולי מהוססת.
"אני שמח שסוף-סוף הצלחתי להשיג אותך, יש לי מסר להעביר לך- ואני יחזור עליו פעם אחת"- הקול הבילתי מזוהה אמר,
"אני מקשיבה" אמרתי בנסיון להפגין ביטחון עצמי.
"יש לך עד ה- 30 בנובמבר- להחזיר את החפץ שגנבת מאדונם, או להסגיר את עצמך- בתור הרוצחת, יש לך עד ה 30 בנובמבר, ובשביל ששמך ששמך קצת יתנקה- אני מציע לך לעשות את שניהם.."
הקול ניתק – הסתכלתי על מסך הפאלפון, בשביל לוודאות שכל זה נכון, מי זה האדם הזה?, ולמען האלים מה .. למה הוא התכוון?.
הבטתי במראה, ראשי התחיל לראות דברים מטושטשים,, מציאותיים או לא- הדבר האחרון שאני זוכרת הוא שהבטתי במראה- ראיתי מודעה- על המודעה היה תצלום שלי בתור "מבוקשת" אדם החזיק את המודעה וחצה אותה לחצי,
המודעה צנחה על הריצפה- ומגף שחור צבאי דרך עליה.
-איבדתי את הכרתי-
זה קרה מהר,
ומצבי רק החמיר, התעוררתי במיטת בית החולים לידי אמי דומעת.
וחברותי לצד מטתי, פקחתי את עיני ״ למה אני כאן״ הסתקרנתי, ״ מה זה משנה? את בסדר!?״ התעודדה אלה, אמי חיבקה אותי ויצאה מהחדר, כנראה לקרוא לאבי….
״טוב, אז למה אני פה ?!״ שאלתי בשנית
״ זה קצת מסובך…״ התחילה אלה,
גבר קירח שנכנס לחדר קטע אותה, "קריילרי?" הוא פתח את פיו, "כן" אישרתי בהיסוס.
הבנתי שהוא צריך לדבר אתי בפרטיות לכן חברותי יצאו מהחדר וסגרו את הדלת.
"את , בסדר.. " הוא הרגיע אותי. " איני יודע במדויק מה קרה לך, אך יש תופעות שיכולות להוביל לסוכרת נעורים" הוא המשיך..
"תופעות, שיכולות להוביל לסוכרת נעורים?" פלטתי, כולי מתנשפת, " אז אני לא בסדר?"הוספתי.
"אני אומר, שאין לך סוכרת, אך החולשה הזאת וכאבי הראש- ועוד פרטים שציינו עליך- מתחילות להוביל לסוכרת, אך אינך חולה בכך.." הוא התחיל. "לכן את תלבשי באופן זמני את החגורה- למקרה שיקרה משהו, ואני חוזר לא אמור לקרה, ותקפידי על מאכלים מסוימים לתקופה בשביל למנוע את זה… בסדר קריילרי? הוא שאל, הנהנתי לו, לאות חיוב,
לא, זה לא בסדר.
השנה הזאת התחילה ברגל שמאלית,
ג'ייסון מתחנף, שיחת טלפון מוזרה, השתקפות במראה..
ועכשיו אני עלולה לחלות בסוכרת?
עד כמה גרוע זה עוד יכול להיות?

***************************
השתחררתי כעבור 3 ימים, הייתי חסרת הכרה 5 ימים, ועוד יום..
9 ימים בבית חולים?!
התאריך היום 14 בנובמבר..
ה-30 בנובמבר מתקרב ואין לי מושג מה לעשות…