פלאי הלא נודע-פרק 1 (סיפור עם flandre)

סול גרין ואליס סמית' הן שתי נערות רגילות. בכל קיץ כבר מספר שנים הן עובדות בחנות ספרים קטנה בניו יורק. לפני מספר ימים באו אנשים עם עור אפור ואיימו בשפה לא מובנת על בעל החנות עם האזניים במחודדות. מאז הוא לא דיבר איתן על דבר. אתמול הוא הלך לחופשה והשאיר אותן אחראיות על החנות.
היה זה יום שלישי והשעה הייתה חמש בצהריים. אליס וסול עמדו וסידרו את הספרים מפני שלא משנה מה עשו החנות נשארה מבולגנת ובעלת מראה מסובך.
לפתע נפל על רצפת העץ של החנות ספר ישן ומאובק. ‫עם כריכה מרופטת אך רואים שבעבר צבעו היה אדום עז‬.הספר נפתל בפתאומיות ועל צדו היה כתוב: "היזנרו לכם מהכול, היו אמיצים, ברוכים הבאים לארץ הפלאים" אליס וסול הרימו את הספר ודפיו החלו לנוע. הן הביטו במילים ודפי הספר התחילו לזוז יותר מהר למרות שאין רוח. בין רגע הן כבר לא היו בחנות‬.

"איפה אנחנו?" שאלה אליס בבהלה. לעיניהם נגלו הרים סגולים ואדומים עם חיות ועצים בשלל צבעים שלא ראו לפני כן מעולם‬
"וואו" אמה סול בהתפעלות.
‫היא הרגישה דבר מה נוגע ברגלה והסתכלה למטה. ליד רגלה ראתה סנאי כחול עם משקפיים עגולות. "שלום לכן" אמר הסנאי והן נרתעו מופתעות‬.
"מה הולך כאן..?" סיננה אליס מבוהלת.
ברוכות הבאות. אני הוא מר צ'יפמן. מהו שימכן?" שאל הסנאי לא מבין את הבהלה של הבנות‬.
"אני אליס סמית' וזו סול גרין" אמרה אליס.
נעים להכירכן. מהיכן באתן?" על שאלה זה הן לא ידעו מה לענות. הן לא ידעו היכן הן ואולי הן במקום ממנו באו? לא עלה בדעתן דבר מה לעשות‬.
"אמממ..אממממ…מכאן?" ענתה סול, הסנאי תפס בידיהן. "מה זה הלבוש הזה? בואו ניתן לכן משהו נורמלי ללבוש" אמר וגרר אחריו את שתיי הנערות המבוהלות.
‫הן עברו על פני נהר שבה דגים ענקיים ומימיו שינו את הצבעים בכל פעם שדג נראה לעיני אדם‬. סול הבחינה בתמנון עם כנפיים מרחף לעברן. "היי!" קראה,‫סול ניסתה להגיע לתמנון והוא התקרב אליה במעוף ונתן לה לגעת בעורו הסגול והחלקלק‬.
אליס הסתובבה, הסנאי הגביר את המהירות ורץ עם הבנות במהירות על, כעבור 2 דקות הנערות מצאו עצמן בחדר הלבשה, חדר היה מלא שמלות ענק, כל אחת בצבע וצורה שונה. הסנאי הוציא שמלה אדומה ושמלה כחולה. שתי השמלות נראו כדבר שנלבש בימי הביניים ובגדי אצילים בלבד‬. הסנאי לקח סרט לבן עם ציור של ארמון, הוא קשר את הסרט לכתפיי הבנות.
סול התנגדה. "מה אמורים הדברים הללו להביע? אני לא אלבש את זה! אני רוצה משהו נורמלי! אין לך איזה סקיני ג'ינס שחור?‬"היא לעולם לא לבשה שמלה וגם לא התכוונה ללבוש אחת.
"אני שם לכן את זה בשביל שהוד מלכותה לא תחשוב שאתן מהממלכה היריבה שלנו" אמר, הוא קשר לה את הסרט בכוח ונעל לרגליהן נעליי עקב שקופות. "זה כואב! אין לך מידה אחרת?" שאלה אליס. מה זה הדברים הנוראים האלה?" שאלה הסנאי כשראה את הנעליים שלהן.‬
"אלו נעליים נורמאליות יותר מהנעליים שלכם" אמרה סול בזמן שנעלה את האולסטאר הכחולות כהות שלה עם הכיתוב "always"' אליס נעלה את נעליי הבובה הפרחוניות שלה. "אההה.." אמרה אליס, הרגל לא כאבה לה יותר. אליס פשטה את השמלה שלה וחזרה לחולצה הלבנה ולחצאית הג'ינס הקצרה והנוחה שלה. ‫סול שמה את הג'ינס הקרוע שלה , את הג'קט הצבאי שלה וגופיה שחורה‬.
אליס נגעה בשיערה הצבוע לכחול כהה. "נו, הולכים מכאן?" שאלה.
"בבקשה, אני אשמח לצאת מהמקום המוזר הזה" אמרה סול בזמן שסידרה את הז'קט שלה‬.
צר לי לומר, אך אין יציאה" התערב הסנאי.
‫"מה זאת אומרת אין יציאה?!" אמרה סול והתעצבנה עד כדי כך שהתקרבה לסנאי והראתה לו את גובהה‬
"מה?!" צעקה אליס בקול מבועת.
"אין מה לעשות. תוכלו לצאת רק עם תעשו כל מה שאומר לכן" אמר הסנאי‬.
"או, בסדר, ניצחת" אמרה אליס. "אני עייפה" הוסיפה סול.
‫"יופי. הגיעה הזמן להתחיל במסע שלכן גבירותי" אמר הסנאי.‬