פלאמים שונים- פרק 11

JasBlo 08/10/2012 785 צפיות 3 תגובות

שום דבר לא הכין אותה למה שהיה בפנים.
ליסיאנה, וואמפי, ואלנז' צעדו לתוך אולם אדיר, שהיה יותר מחצי מקומתו הראשונה של בניין הפלאם- וזה אמר הרבה. בנייני הפלאמים היו בניינים עצומים בגובהם, ונבנו לעתים לגובה של חמש או שש קומות- הבניינים הגבוהים ביותר שהיו ידועים באותם ימים.
קירותיו הרחוקים של האולם היו מכוסים שטיחי קיר, חליפות שריון, דגלים עם סמל הפלאם האנושי, תמונות וציורים של חיילים צועדים אלי קרב, סוסים דוהרים במישורים אינסופיים, ספינות קרב שטות לעבר הלא נודע- כולם מצויירים ביד אומן עד לפרטים הקטנים, מחיים את הרגע שצוייר בתמונה.
חליפות שריון ופסלי סוסים ואבירים עמדו במקומות אסטרטגיים ברחבי האולם, שומרים בעיני אבן קרות מבעד לחרכי קסדה ריקה על באי האולם.
במרכז האולם היה כסא אבן גבוה מעוטר בתמונות מתוך קרבות ואירועים חשובים מהיסטוריית הפלאם האנושי, ועליו ישב אדם גבוה ושרירי, עם זקן שחור- חום ושיער ארוך בעל אותו הצבע. הוא לבש חליפת שריון מהודרת, ועל ראשו הייתה קסדה מעוטרת, וצורתה כצורת כתר עשוי פלדה. במרכזה נקבעה אבן רובי גדולה ומלוטשת היטב, גלי אור מבזיקים לאורכה עם תנועות ראשו של לובשה. אבן הרובי הייתה האבן שזוהתה עם הפלאם האנושי מאז ומעולם, והייתה האבן היחידה בה השתמשו בני האנוש. היה ברור כי זהו מנהיג הפלאם, גם מפניו הנאים וההחלטיים, ששידרו דומיננטיות, ומתנוחת גופו הנינוחה אך הדרוכה.
האולם עצמו המה פעילות- נערי שליחויות מתרוצצים לכאן ולכאן, מקבלים מטבע על שליחות זו או אחרת ויוצאים לשליחותם הבאה. טבחים מהלכים ובידיהם נתחי בשר עצומים וסירים ריקים או מלאים. שומרים בחליפות שריון נוצצות מדברים, חניתות בידיהם וחרבות לחגורותים. מבקרים אקראיים הולכים לאורך ולרוחב האולם, סוקרים את המבנה. אצילים אנושיים אלו או אחרים מהלכים בהילוך מהודר ורברבני ומביטים בכול בעין ביקורתית, עוצרים מדי פעם את אחד מנערי השליחויות וזורקים לו מטבע כדי שייקח את הודעתם לאדם בקצה השני של מבנה הפלאם. ומול מנהיג הפלאם, נמצאה הקבוצה שהם חיפשו. שורה של אנשים שכרעו ברך מול הכס, והציעו את חרבם למנהיג, שאישר את הצטרפותם לצבא ושילחם לחדרי החיילים, מלווים בחייל וותיק יותר מהם שידריך אותם.

ליסיאנה הלכה בעקבות אלנז', וואמפי אוחז את ידה, ושלושתם נעמדו בתור להצטרפות מול מנהיג הפלאם. היא הייתה מודעת למבטים שהיו נעוצים בה, והזכירה לעצמה שוב ושוב שהם נעוצים בה בגלל וואמפי, לא בגלל שהם עלו על הפלאם שלה ועל מינה. היא אחזה חזק בידו של וואמפי, כדי למנוע ממנו מללכת לרוץ בין רגלי המתרוצצים באולם או לטפס על שטיחי הקיר ולרכב על פסלי הסוסים.
לפניהם לא היו אנשים רבים. מול המנהיג עמד עתה בחור צעיר וחזק, והציע חרב ארוכה וחלודה מעט כמחוות אמונים לפלאם, והמנהיג בתורו הרים אבן רובי בידו הימנית, הצמידו למצח החייל החדש, ושילחו בכמה מילים טובות עם חייל בוגר ממנו אך במעט לעבר מגורי החיילים.

לא עבר זמן רב עד שהגיע תורם לעמוד מול מנהיג הפלאם. זיעה קרה כיסתה את מצחה של ליסיאנה מתחת לקסדה, והיד שאחזה בידו של וואמפי רעדה, שוב ושוב החליקה את אצבעה על חרבה, והייתה מודעת היטב למטה הצמוד לגבה ומוסווה היטב.
אלנז' ניגש אל המנהיג. "ברצוני וברצון ידידי להתקבל לצבא האנושי." הוא אמר, קולו סמכותי ויציב.
המנהיג סקר אותו, ונראה היה כי משהו שונה בהבעת פניו. הבעת פניו הפכה נוגה, רכה יותר, כמעט מתנצלת. "אלנז'. אז חזרת בסוף, אחרי הכול." הוא אמר, מנמיך את קולו. למרות זאת, כמה אנשים הפנו את פניהם בסקרנות אליהם.
"כן. וכמו שאמרתי, אני רוצה להתקבל לצבא."
"בפעם האחרונה עמדת בתוקף על כך שאינך רוצה להתקבל לצבא. איני מבין מה גרם לדעתך להשתנות."
"סיבותיי יישארו עמי. עכשיו אני עומד בתוקף על זכותי להתקבל לצבא, כבן כלאיים. זו עובדה ידועה- אני יכול לנהוג ככל בן פלאם מלא בחברת כל פלאם. חוקים ישנים." המילה 'בן כלאיים' גרמה לצל להעיב על פניי השזופות של מנהיג הפלאם האנושי, אך הצל חלף לפני שליסיאנה הספיקה לוודא את קיומו.
"טוב, אני מאשר את הצטרפותך לצבא, אלנז' בן הכלאיים. חייל יוביל אותך ואת בני לווייתך למגורי החיילים. הוראס יודע שאנחנו זקוקים לעוד חיילים כמוך." הוראס הוא האל בו מאמינים בני האנוש.
ליסיאנה שמה לב כי המנהיג לא התייחס לנוכחותו של וואמפי, שדון בלב בניין הפלאם האנושי.
"וכעת, לבן לוויתך. אמור לי, נער. מה גילך?" עתה הוא פנה אל ליסיאנה. ליסיאנה עמדה לפתוח את פיה, אך סגרה אותו כשהבינה שקולה יסגיר אותה.
אלנז' נחלץ לעזרתה. "הוא אינו יכול לדבר, הוא אילם. אני אוכל לדבר במקומו."
ליסיאנה הנהנה בהכרת תודה. "אילם, הא?" מלמל המנהיג לעצמו, ואז פנה שוב לליסיאנה.
"אם כך, מה גילך? אמור אתה, אלנז'."
"הוא בן חמש עשרה."
"יפה. האם אתה מיומן בשימוש בחרב?"
"כן, די הצורך. הוא יוכל לעבור אימונים כדי לשפר את שליטתו בחרב."
"מעולה. רק, דבר אחד אחרון. מדוע אתה עם קסדה בנוכחות מנהיגך? האם לא לימדוך כי מדובר בדבר לא מנומס?"
ליסיאנה נעצה בו את עיני מבעד לחרכי הקסדה. היא שמעה את אלנז' מנסה להיחלץ לעזרתה, אך כל שהוא הצליח להוציא מפיו היו כמה הברות קטועות. הוא לא הצליח למצוא תירוץ מספיק טוב בשביל ליסיאנה, והוא ידע זאת. שלושתם ייכנסו לצרות גדולות מאוד בקרוב.
"אני מבין שאין לך הסבר. אם כך, הסר את קסדתך." ציווה המנהיג.
ליסיאנה לא זזה.
"אתה וודאי גם לא באמת אילם." הוא אמר. הבעת פניו הפכה מהורהרת. "אני דורש משלושתכם לבוא איתי, ואם תסרבו, המצב יהיה גרוע בהרבה מעכשיו."
המצב יהיה גרוע בהרבה מעכשיו. לא מילים מעודדות במיוחד.


תגובות (3)

ר-א-ש-ו-נ-ה!
לפני נעמי!!
והוהוהווווו!!

09/10/2012 03:36

קראתי עכשיו את כול הפרקים.. ;)
תמשיכי!!!

09/10/2012 03:40

לעזאזל איתך משכית!!
ויסמין! עצרת בדיוק במתח!!!
תמשיכי תמשיכי תמשיכי!!

09/10/2012 04:11
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך