פלאמים שונים פרק 14
"מה הולך לקרות לנו?" שאלה ליסיאנה, ספק את חלל החדר, ספק את עצמה. לבסוף וואמפי הוא שענה. "לא יודע. שוב לא רואה." הוא נשמע עצוב.
לפתע נשמע רעש התרסקות חזק, שהקפיץ את ליסיאנה ממקומה. בצדו השני של החדר, על השולחן, עמדה כעת ערימה די גדולה של קערות. ומתחתיה נשמעו נקישות, וזעקות עמומות של "כלים פויה, כלים רע!"
"וואמפי! אתה לא יכול להחריב חדרים כראות עיניך!" זעקה האלפית, ומיהרה לחלץ את השדון מערימת הכלים.
כשהיא חילצה את השדון החבול מעט מערימת הכלים, נחו עיניה על דבר מה שהוסתר מתחת לערימה. נייר. היא שלפה אותו בעדינות מתחת לערימה, וניסתהלבדוק האם כתוב עליו משהו.
הנייר היה לבן לחלוטין- שום כתב. היא רחרחה אותו- הוא הדיף ריח של עץ, של הבושם העמום שהיה באוויר מסדרונות הפלאם, ושל דיו.
אבל לא דיו רגיל. הריח היה זהה לריח הדיו, אבל לא זהה. דיו נעלם?
היא קימטה את מצחה, והעבירה את ידה מעל הנייר, מנסה לחשוף את הכתובת על ידי קסם ווילפי. הכתובת לא הופיעה על הדף, אבל הריח השתנה- לריח הדיו והעץ התווסף ריח מוזר… כמו של יער בלילה. באופן מפתיע, ריחו של יער בלילה שונה בהרבה מריח יער בשעות היום.
אם זה דיו נעלם, הדבר החכם יהיה להעביר אותו מעל אש- כל ילד יודע שכדי לחשוף דיו נעלם צריך להעבירו במקור חום. היא מיהרה אל הלפידים שבכניסה לחדר, והחזיקה את הנייר במרחק מוקפד מעל הלהבה, מספיק גבוה כדי שהנייר לא יתלקח אך מספיק קרוב כדי שהחום ישפיע על הדיו.
ושוב, כמו קודם, דבר לא קרה, חוץ משנוי מזערי בריח הנייר.
שני דברים השפיעו על הכתובת, חשבה האלפית. קסם ווילפי, ואש. אם תוכל לשלב ביניהם…
היא העבירה את ידה השנייה מעל הנייר שעדיין היה מעל האש, ופקדה על הכתובת להיגלות לה. באפה עלה ריח עז של יער בלילה, בניגוד לניחוח הקלוש שהורגש מקודם מהנייר. הריח האפיל על הריחות האחרים שנדפו ממנו, וליסיאנה מיהרה להרחיק את הנייר מהאש ולבחון אותו.
כתובות שחורות בכתב אלפי מסתלסל הופיעו על הדף, וליסיאנה קיללה.
היא ידעה לקרוא היטב בשפה המשותפת לפלאמים ובשפה האנושית, כיוון שאותן לימדו אותה בבית הנימדים, אבל השפה האלפית היא לא ידעה לקרוא. יהיה עליה להשלים את הפער הזה במהירות.
היא הביטה באותיות- הכתב נראה מוכר, כאילו היא אמורה לשלוט בו באופן שוטף, אבל לא היה לה מושג מה כתוב שם, למרות שהיה ברור שמדובר בדבר חשוב שנועד לעיניה בלבד- למי עוד יכול מכתב מוצפן בשפה האלפית שניתן לחשוף רק עם קסמים ווילפיים בבניין הפלאם האנושי?
"וואמפי, אני רוצה שתראה את זה." היא קראה אל השדון במצח מכווץ. הוא קרב אליה ברצינות לא אופיינית לו.
"לא יודע לקרוא. אבל אלנז' יודע קורא. יכול ללמד אותך." הוא אמר, מרוכז כמו ליסיאנה בדף שהיא החזיקה. "ליסיאנה צריכה לקרוא כל שפות. או מנהיג אנושי יחליט היא לא מרגלת טובה ויוריד ראש שלה."
"אתה יצור ממש אופטימי, אתה יודע את זה?" היא שאלה משועשעת. וואמפי הנהן, ופנה לעיסוקיו הקודמים- לחקור את תכולת התיבה שנחה ליד המיטה.
"אני מרגישה שיש משהו חשוב בנייר הזה. מה שכתוב כאן יכול להיות הכרחי לשלום בין הפלאמים, ואולי ליותר." היא אמרה, מדברת לעצמה.
היא אחזה את הנייר המסתורי עוד רגע אחד, ואז טמנה אותו בכיסה, מקופל, והפעילה עליו קסם ווילפי מסובך שיגן עליו מפני עיני כל אדם אחר חוץ ממנה.
"והעובדה שאני לא יודעת לקרוא בשפה האלפית מונעת ממני מלדעת את הדבר הזה."
תגובות (1)
סיפור מדהים ומסקרן !!!!!!!!!!!
תודה שהמשכת :)