פרק ראשון-הכישוף
אני לא חשבתי שאני אי פעם יפחד ממשהו תמיד הייתי חסרת פחדים,אבל טעיתי
הכל התחיל ביום ששמעתי את אמא שלי מדברת עם אבא שלי
"זה לא הזמן להגיד!"-אמא צרחה על אבא
"אם לא נגיד לה עכשיו לא נוכל להגיד לה אף פעם!"
ואז אני,לילה,ילדה בת 7 יצאתי מהמחבוא שלי,אמא ואבא קראו לי אליהם,"חומד,יש לנו משהו לספר לך,את מבינה,מאז שהיית קטנה היית שונה"אולם כשאבא ראה שאני מבוהלת ומבולבלת הוא הציל את המצב המביך ואמר"שונה במובן הטוב,את תמיד היית אמיצה,פעם נחש נכנס למגורים שלנו"הסתכלתי סביב אל הבית שלנו?חשבתי
הבית היה דיי קטן,אבל מאושר ,אני זוכרת שהייתי קטנה האמנתי שהבית הוא טירה ושכולם שומרים עלי חשבתי בלב
אבא המשיך לדבר"אולם,כשהנחש בא אלייך,את באת והלכת אליו,לא פחדת,והיית חכמה מאוד,כשהנחש ראה שבאת,הוא ברח"
"אולם הנחש אינו היה רגיל,הוא היה מכושף,שבא להרוג אותנו ולקחת אותך,יש בך יותר קסם וכוחות מכל אחד אחר וזה מה שהציל אותנו והבריח את הנחש"
תגובות (1)
זה כתוב מהר מדי כאילו זה מובן מאליו שיש לה כוחות . אבל תעשי מה שבראש שלך