פרק 1

הם ישבו על הספסל מחובקים והסתכלו על השמיים התכולים אפורים בדיוק כמו צבע עיניו של דיימן, הוא הסתכל עליה ולאחר מכן על הציפורים שהתעופפו חזרה לדרום.
"נו אז אולי בכל זאת תקריא לי כבר את זה?"אמרה ג'ני בעצבנות.
"לעולם לא" אמר דיימן בנימה כזאת שהיה נדמה כאילו הוא צועק עליה.
"אבל למה? אני לא מבינה מה הבעיה בספר הזה?" "מה הבעיה שלך?" ג'ני כמעט רצתה לקום אך דיימן עצר אותה והושיב אותה חזרה בספסל הכחול.
"פשוט הספר הזה מסוכן זה הכל,אני לא יכול להסתכן ככה ולסכן את האנשים שאני אוהב" דיימן הסתכל על השמיים הריקים מכל בעצבות.
"אני לא מבינה איך ספר כזה קטן יכול לפגוע במשהו או במישהו?" אמרה ג'ני והסתכלה על השמיים בייאוש.
"הוא בקושי יכול ללטף משהו".
ג'ני הסתכלה על הספר שדיימן אחז בין ידיו בחוזקה ולאחר מכן הסתכלה על דיימן במבט מתחנן ומבקש.
"אני מצטער ג'ני אך לא אוכל להקריא אותו ובטח שלא לפתוח אותו" דיימן קם מן הספסל ועמד ללכת לכיוון הג'יפ הכסוף שעמד בשולי הכביש הראשי אך ג'ני מיהרה בעקבותיו וכשהגיע קרוב אליו עצרה אותו וסירבה להיכנס לג'יפ עד שהוא יקריא לה את הספר.
דיימן תחילה לא ידע מה לעשות או לומר לה אך פתאום צץ במוחו רעיון שגרם לו לחייך. הוא הרים אותה על כתפיו כאילו הייתה שק שסחב עד לג'יפ.
ג'ני שהייתה מופתעת החלה לצרוח ולחבוט בו, "חסר לך שאתה מפליץ" אמרה בעצבנות כשכל הדם מתחיל לזרום לה לראש וידיה שמוטות כלפי מטה ברפיון, דיימן התחיל לצחוק ואז הוריד אותה צמוד לדלת הג'יפ הפתוחה ודחף קלות את ג'ני לתוכו.
"רגע" אמרה ג'ני " כשנגיע הביתה אתה מבטיח להקריא לי את הספר הזה כבר?"
דיימן רק חייך את החיוך המושלם שלו שהיה שכובש כל בחורה שהייתה בסביבה.
דיימן נענע עם ראשו לא וסגר אחריה את דלת הג'יפ ונכנס גם הוא לתוך הג'יפ והתחיל לנסוע דרומה לפרל סיטי שבצפון הוואי.
בדרך לפרל סיטי ג'ני הייתה שקטה, היא רק הסתכלה דרך החלון על היערות שהם עברו.
דיימן הסתכל על ג'ני שניות ספורות והחזיר את עיניו לכביש כשכמעט התנגש במכונית שעצרה בגלל רמזור,דיימן הביט שוב בג'ני וכשראה שהיא עסוקה באייפון שלה החליט לעזוב אותה ובמקום פתח את הרדיו, ברדיו נשמעה קולה של קריינית החדשות בת' פוטנסי שהודיע שכביש a1024 חסום עקב תאונת שרשרת.
דיימן נכס ימינה בפניה שלאחר הרמזור והמשיך לנסוע בעוד ג'ני מנסה למצוא את האוזניות שלה בתוך התיק וכשלא מצאה זרקה אותו בחוזקה אל עבר המושבים האחוריים ושילבה ידיים בעצבנות.
הקול של הקריינית עיצבן אותה והיא כיבתה את הרדיו.
דיימן הסתכל על ג'ני במבט רציני ולא הבין מה עובר עליה.
"מה יש לה? למה היא עצבנית? מה זה בגלל הספר המטופש ההוא? כנראה שלא הייתי צריך להראות לה אותו לאחר שרבה עם אביה והתעקשה לקחת את הספר, בחיים לא ראיתי אותה ככה עצבנית וכועסת בגלל ספר מטופש." חשב לעצמו דיימן והסתכל על הספר ולאחר מכן על ג'ני והוא לא שם לב וצבי הגיח אל הכביש וג'ני צעקה אל דיימן "הזהר, דיימן" והצביעה אל עבר הכביש, דיימן ניסה לעצור את הג'יפ ללא הצלחה והרכב סטה לכיוון הגדר האפורה שהייתה אמורה לדאוג שאף אחד לא ייפול אל תוך התהום אך הרכב מרוב מהירות ועוצמה חצה את הגדר והתגלגל אל תוך התהום.