פרק 4 : הפחד משתק אותך

ג'ני הייתה בדרכה החוצה אך ג'ון עצר אותה . עוד פעם ! חשבה לעצמה מה הוא רוצה ?
" מה ?" שאלה במיידית על מנת להדגיש שהיא ממהרת
" תקשיבי , אני באמת מצטער, אנחנו לא התכוונו , שון הוא חבר טוב רק תנסי להכיר אותו ואני בטוח שתחבבי אותו. הוא פשוט בנאדם סגור הוא לא מוכן לקבל אף אחד אליו. "
" שון לא מעניין אותי , מה שכן אני מופתעת שאתה שיתפת פעולה עם המשחק הטיפשי ואיתו " אמרה בעצבנות . והתכוונה לעזוב אך ג'ון התעקש ואחז בידה . ג'ני הרגישה את כפות ידיו החמימות נוגעות בידה ולכן הישירה אליו מבט.
" ג'ני, בבקשה, שנינו יודעים שאין לך לאן ללכת , את לא תמצאי מקום ללון ובסוף עוד תחזרי אלינו . תישארי כאן , אין לך מה להפסיד אני מבטיח "
ג'ני הביטה בו והוא בה במשך מספר שניות שוקלת את דבריו ואכן ידעה כי הוא צודק. אך מצד שני פחדה. היא פחדה להישאר כאן , היא פחדה שהנערים האלו שמכנים ג'ון ושון עלולים לפגוע בה. וגם התעקשות של ג'ון שתישאר כאן עלה בה חשש.
" בסדר" וויתרה לעצמה
" באמת ? באמת? איזה יופי !!! " אמר ג'ון בהתלהבות וחיבק אותה חיבוק אימהי.
ג'ני צחקה וחיבקה אותו בחזרה. היא לא מאמינה שהרגע הסכימה לו , היא קיוותה שההחלטה שקיבלה על עצמה נכונה.
ג'ון עדיין אחז בה ולא הראה נכונות להרפות, הוא עזר לה לסחוב את תיקיה בחזרה לחדרה וג'ני הבחינה כי ג'ון לא מפסיק לחייך , כאילו שפתיו נשארו קפואות והוא אינו יכול להזיז.
שון עבר לידם , בידו כוס שוקו ושיערו פזור לצדדים . היא כה רצתה לחבוט בו ולסטור בפרצוף שמחייך אליה בערמומיות .
ג'ון נעצר.
" מה קרה ? " שאלה ג'ני כי הבחינה שג'ון פסק ללכת.
" כלום , אני צריך לדבר רגע עם שון , אז תרגישי בבית . " אמר בעודו מחייך אליה
" אני עוד מעט מגיע לעזור לך " ג'ון הסתובב ופסע לעבר שון
ג'ני הביטה בו , היא כל כך פחדה. למה הוא רוצה לדבר איתו ? הם מתכננים עוד משחק טיפשי? היא נעמדה במסדרון , מנסה לשמוע על מה ג'ון מתכוון לדבר איתו .
" שון " שמעה לפתע את ג'ון פונה אליו
" מה? " שאל באי אכפתיות
"תתנהג אליה יפה , היא הסכימה להישאר וחסר לך שגם את זה תהרוס ! " הדגיש ג'ון
" בסדר , בסדר , הרי כל 'המשחק הטיפשי' שהכנו היה כדי לגרום לה להישאר אז אני לא מופתע ".
" יופי " סיכם ג'ון.
ג'ני שמעה את צעדיו מתקרבים אל המסדרון ולכן מיהרה להיכנס אל חדרה וליישב את תיקיה.
" טוב , הכול מסודר , צריכה עזרה ? " שאל
" לא , תודה אני אסתדר לבד "
ג'ון הנהן ויצא מחדרה .

אחר הצהריים , בחוץ שמש נעימה שוטפת את האזור אך חם מאוד . ג'ני מביטה מבעד לחלונה על הרחוב השקט. כולם בביתם עם מיזוג , נהנים מהים או מהבריכה ורק היא משועממת . היא הצטערה שאין לה ספר לידה לקרוא או מחשב שתוכל לחפש מידע , היא רצתה לצאת החוצה , להסתובב אבל מזג האוויר גרם לה לשנות את דעתה. המכשיר הטכנולוגי היחיד שהיה בבית הוא טלוויזיה . אך היא לא יכלה לצפות בו כי ברוב השעות שון צפה בסדרות האהובות עליו. שון נראה שקוע כול כולו בטלוויזיה כאילו אין עוד חיים מעבר לקופסא הקטנה הזאת .היא תהתה מה הוא עוד עושה חוץ מצפייה בסדרות כל היום.
אך שון לא עניין אותה כלך כך אלא יותר ג'ון , הוא תגלית משונה. פעם הוא חביב וחמוד אך אחר כך הוא משחק עם החבר הטיפשי שלו משחק מטופש וכך הוא בעצמו יוצא טיפש.
היא קיוותה עוד היום להכיר את שותפיו לדירה של ג'ון ואולי למרות הכול יהיה לה נעים ושקט.
" ג'ני ? " ג'ון העיר אותה ממחשבותיה
" אני יכול להיכנס ? "
"כן , בטח " אמרה והישרה את מבטה אליו. יושבת במיטתה.
ג'ון יש לידה.
" אני.." ג'ון לא הספיק לגמור את אשר רצה כי שון הופיע מול דלת חדרה וצעק
" ג'ון , הם הגיעו ! בוא כבר! " בעודו אוחז בידו וגורר אותו לסלון . ג'ני באה אחריהם .
" מי הגיעו ? " שאל ג'ון לפתע במבט מבולבל
" 'מי הגיעו '?" חיקה שון בקול לגלגני
ג'ון לפתע הבין ונעמד ליד שון כשמבטיהם פונים לכיוון דלת ביתם.
" אני לא מבינה " אמרה ג'ני , עומדת לידם
" בטח שאת לא מבינה , כי את לא מכירה אותם " אמר שון בכעס. ג'ני רצתה להחטיף לו אך ידעה כי הוא לא שווה את זה.
" מי שמגיעים עכשיו הם השותפים לדירה , הם היו במשך מספר שבועות במקסיקו ועכשיו הם מגיעים , לגמרי שכחתי מהם " אמר ג'ון בנימה של שימחה ואושר.
ג'ני שמחה , היא תכיר את חבריו לדירה .
בעודם ממתינים , צלצול טלפון הקפיץ אץ שלושתם.
" הלו ? " ענה שון
" בסדר… בסדר .. הבנתי " ג'ני יכלה לנחש כי קול אישה מדבר מבעד לשפרפורת.
" הם נתקעו בפקק " אמר לבסוף שון כשהוא מחזיר את הטלפון למקומו.
" חבל " אמרה ג'ני , מפחדת להביט בשון .
לפתע ,נשמעה דפיקה בדלת . שון הביט בג'ון ואחר כך בג'ני . הוא צעד אל עבר הדלת בודק מבעד לזגוגית . וכשהעיף מבט נגלה על פניו חיוך כה גדול. הוא במהירות פתח את הדלת ולפניהם עמדה נערה , שערה שחור כהה לבשה גופייה שחורה ועליו מצויר מיקי מאוס קטן בצבע אדום כהה וחצאית מיני שחשפה את רגליה הארוכות ,פניה מאופרות בשחור כבד ושפתיה אדומות ולצידה עמד נער כבן גילו של ג'ון שערו חום כהה ועיניו שחורות לבוש בחולצת טריקו ובמכנסי ג'ינס שהיו גדולים עליו בכמה מידות , הוא היה חסון והראה כל מוכנות של פחד.
ג'ון ושון קפצו עליהם וכך גם הם , הם התחבקו ותפחו אחד על השני במשך מספר דקות . ג'ני עמדה שם מביטה בהם וחשה שהיא לא צריכה להיות כאן . היא הרגישה כי פלשה למקום אסור והיא חייבת לעזוב. אך הם מיד נרגעו . הנערה והנער נכנסו פנימה עם מזוודותיהם ותיקיהם והניחו אותם על השולחן הסמוך .
" איך היה ? מה עשיתם ? " שאל שון במהירות
" היה מדהים , טיילנו ברחובות מקסיקו , ורקדנו לצלילי מוסיקה רומנטית , נכון דניאלי ?"
הנערה חיבקה את עורפו של הנער ונישקה אותו במהירות בשפתיו .
הנער החזיר לה בנשיקה.
" אני שמח שנהניתם , אבל גם טוב לחזור הביתה ולחברים שלך , לא ככה ? " שאל ג'ון כשידיו פתוחות לרווחה מצפה לחיבוק . וחבריו חיבקו אותו .
" התגעגעתי אלייך " אמר הנער ושפשף את שערו.
לפתע הנערה נבהלה
" מה קרה ? " שאל שון
" מי זאת ? " שאלה הנערה והצביעה על ג'ני כאילו היא חיה שמפחדת לגעת בה.
" זאת ג'ני " אמר שון בקול לגלגני.
ג'ני הביטה בה , היא פחדה שהנערה הזאת לא תחבב אותה ותבקש מג'ון לסלק אותה .
" מה היא עושה כאן ? " עכשיו כולם הביטו בה , היא הרגישה ייצור מסכן ומפוחד מפני המפלצות שמביטות בה ורוצות לטרוף אותה .
ג'ון מיד בא לידה והרגיע אותה
" אני הכרתי אותה " אמר ג'ון כאילו הודה באשמה
"אין לה איפה ללון , אז חשבתי שתישאר כאן וכך גם שון הסכים , אני מקווה שלא אכפת לכם" סיכם ג'ון
לבסוף מבטה של הנערה התרכך במקצת ופצחה את פיה
" נעים מאוד " הושיטה הנערה ולחצה את ידה של ג'ני
" שמי טסה" אמרה " והוא דניאל , החבר שלי "
" היי , אני ג'ני " ולחצה את ידיהם .
" אני אשמח להכיר אותך " אמרה וסובבה אל ג'ני את גבה כדי לקחת את תיקיה לחדרה וכך גם דניאל עשה.
במהירות כולם חזרו לעיסוקיהם והיה נדמה שהדקות האחרונות כלל לא קרו . ג'ני חזרה לחדרה והתיישבה במיטתה , תוהה לרגע קט אם חברתם של טסה ודניאל תנעים גם לה.