ציידת שבט הברקת-פרק 10 חלק ב'

אוקיי, אין מה להילחץ זה יעבוד ,אמרתי לעצמי , אני זוכרת את הקסם הזה והמורה שלי אמר שאני כמאת מבצעת אותו במקצועיות ,
"נו ילדה מה את מחליטה לעשות ? לתת לחבריך למות או לתת לי את הקמע" אמר הצל וחיוך עמד על פניו.
"אני אתן לך את הקמע, אבל אנחנו צריכים ללכת לביתי כדי שאקח אותו משם" אמרתי.
"את חושבת שאני טיפש ילדה ,אני לא צריך שתבואי איתי ,תגידי לי איפו זה ואני אלך לקחת לבד" אמר הצל.
"אתה לא יכול לקחת אותו לבד כי יש עליו כישוף מאוד חזק שהטלתי אליו, כול מי שנוגע בו מלבדי ,מת" אמרתי וראיתי את הצל מצחקק ל'טיפשותי'.
"ולמה את אומרת לי את זה ממקום לתת לי למות, ילדה?" אמר הצל בטון מתחכם.
"כי אם תמות לא היה מי שישחרר את חברי מהכישוף" אמרתי.
הצל הסתכל אלי בתדהמה. 'היא רק עושה את עצמה טיפשה ,או שהיא באמת חושבת שהקסם שלי יחזיק אחרי מותי ,הרי זה ידוע שכאשר יצור מת כול קסם שהייה באחריותו, מת אתו ,חוץ מחותמים כמובן ',חשב לעצמו הצל.
"טוב ילדה, אני ייתן לך להוביל ,אבל תיזהרי ,תעלול אחד ואת מתה וכול חבריך כמוך אז על תנסי להיות גיבורה"
הנהנתי בראשי והתחלנו ללכת לכיוון הבית שלי.
כשהגנו לאזור המתאים, נפלתי 'בלי כוונה' והחלקתי לתוך שרוולי מקל, הצל הסתובב אלי ואמר.
"את יכולה למהר ילדה אין לי את כול היום וגם לך אין ,האם אני צריך להזכיר לך את חבריך שנלחמים זה בזה עכשיו".
"כן אדוני" אמרתי בשקט והמשכתי ללכת במהרה.
מה שהצל לא ידע זה ,כבר עכשיו אני מחינה לו את מנת המוות שלו.
לקסם שבוא אני עומדת להשתמש קוראים 'עוטף האנרגיה'
שלב ראשון: מרכזים כמות אנרגיה מספקת לעטוף את העצם שיש לך ביד. {בידי היה מקל שאספתי לידי כשנפלתי}
שלב שני: מלפפים את האנרגיה סביב העצם והופכים אותה לצורה שאתה רוצה. {ליפפתי סביב המקל את האנרגיה והפכתי אותו לקמע ירוק, אני לא יודעת איך נירא הקמע אבל בואו נקווה שגם הצל לא}
שלב שלישי ואחרון: נותנים לקורבן להחזיק את העצם העטוף באנרגיה ולאחר כמה דקות לוחשים את המילים 'ממנט כלוטער קוקו' וברגע הזה האנרגיה סביב העצם תיכנס לגופו של הקורבן ותקפי אותו כך שלא יוכל לזוז.
הקמע המזויף שבידי היה מוכן הכנסתי אותו חזרה לשרוולי וחיכיתי לרגע הנכון לתת אותו לצל.
כשהגנו לביתי עלינו לקומה העליונה לחדר השנה שלי, הצל שם עלי עיניים בוחנות בכול צעד והיה מוכן לכול, חוץ מהקסם שאני תכננתי, חשבתי לעצמי. בחדרי הייתה תיבת תרופות, פתחתי אותה ושיחקתי את עצמי מחפשת את הקמע, החלקתי משרוולי את ה'קמע' המזויף לתוך התיבה והוצאתי אותו בידי לעיניי הצל כאילו רק עכשיו מצאתיו. ליחשתי כמה מילים כאילו אני מנטרלת את הקסם שהתלתי אליו ואז הושטתי אותו לצל. הצל בחן את ידי ,את הקמע וצחק.
"את באמת חושבת שאני אפול לתעלול ציידים כמו זה ילדה, איך אתם קוראים לקסם הזה 'עוטף האנרגיה' עם אני זוכר נכון, בן כמה אני נירא לך, 10 ?! "
האמת שכן תכננתי שתיפול על זה, אמרתי לעצמי. וטיפת זעה עשתה מסלול על פרצופי, זה היה הקלף האחרון שלי ,כרגע ,אני חסרת אנרגיה ,קסם האשליה שהוא הטיל עלי שאב מימני גם את האנרגיה, זו אחת הטכניקות המפורסמות של צלי הזיות.
טוב אז כנירה שככה זה ניגמר, ראיתי את הצל מתקרב לעברי
" טוב ילדה מספיק עם המשחקים אני רוצה את הקמע ועכשיו "
לפתע מיקי ניכנס לחדר ,קפץ על הצל, ותקע בגבו סכין ממטבחי.
נכון כמאת שחכתי , גם מיקי היה ביער ביזמן ההתקפה של הצל ובגלל זה הוא לא ניתפש בתוך אחת מהאשליות שלו.
לפתע הרגשתי נבוכה, מיקי עוד פעם הציל את חיי ,ועוד אחרי מה שאני אמרתי לו.
"תודה ,מיקי.." התחלתי לומר אבל מיקי קטע את דברי
"אני לא עשיתי את זה בשבילך, ארין, אם שחכת כול הכפר נילחם שם בחוץ" אמר מיקי ויצא מהחדר.
הסתכלתי על גופת הצל , 'אוף כמה זמן אקח לי לסדר פו הכול ולנקות את הרצפה, אני שונאת לנקות דם צלים.' אמרתי לעצמי ויצאתי מהחדר.