the man who tell stories
היי כולם! החלטתי לכתוב סיפור חדש, בנוסף לקודם (המכשפה האחרונה) שלדעתי יצא לי קצת יותר מידי אפל ועצוב ממה שתכננתי שיצא... אז החלטתי לכתוב גם את זה, שזה סיפור הרבה יותר אופטימי ונחמד... מקווה שתאהבו... קריאה נעימה! :) ואני אשמח מאוד אם תכתבו תגובות / רעינות / הצעות/ ביקורות וכו' :)

קוטלי הדרקונים~~~הקדמה

the man who tell stories 09/06/2015 622 צפיות 2 תגובות
היי כולם! החלטתי לכתוב סיפור חדש, בנוסף לקודם (המכשפה האחרונה) שלדעתי יצא לי קצת יותר מידי אפל ועצוב ממה שתכננתי שיצא... אז החלטתי לכתוב גם את זה, שזה סיפור הרבה יותר אופטימי ונחמד... מקווה שתאהבו... קריאה נעימה! :) ואני אשמח מאוד אם תכתבו תגובות / רעינות / הצעות/ ביקורות וכו' :)

היי, קוראים לי אוון, ואני בן 16. יש לי שיער חום, ועיניים חומות כהות. אני מתגורר במרכזייה של העיר גרינטאון. אני חבר בגילדת "קוטלי הדרקונים" (אמנם מעולם לא חיסלנו דרקון עד עכשיו, אבל זה בתהליכים). אני לוחם וכלי הנשק של הוא חרב מתכת אדומה, כחלק מתפקידנו בתור חברי גילדה אנחנו יוצאים למשימות שונות ברחבי המחוז, לאחר שאנו משלימים משימה, מבקש המשימה משלם סכום כסף שנקבע לפי רמת הקושי ומורכבות המשימה, והכסף משמש לאחזקת המרכזייה.

המרכזייה היא הבית שלי ושל עוד ילדים אחרים כמוני, שהגורל לא האיר להם פנים. ילדים שהוריהם נטשו אותם או נפגעו נשלחים לכאן, והמרכזייה דואגת לכל צרכיהם עד שיהיו גדולים מספיק כדי לצאת למשימות בעצמם. אמנם אנחנו לא היחידים, יש גם מספר ילדים שהם בנים להורים לוחמים, שהוריהם שלחו אותם בכוונה, כדי שילמדו את דרכי המשימה. להם, הוריהם משלמים על שהותם כאן, ולהם לעולם לא חסר דבר, גם כשהמרכזייה נמצאת בקשיים כלכליים. (המצב הכספי במרכזייה אמנם יציב כמעט תמיד, אבל גם אז יש מותרות שהם לא יכולים להרשות לעצמם לספק לנו).

מידי פעם אנחנו גם מקבלים בונוס אם השלמנו משימה קשה במיוחד (שלרוב גם כרוכה בסכנה ממשית). הבונוס יכול להיות כסף או מוצר מסויים שאנחנו צריכים. אני הלוחם החמישי בחבורה, אני די ביישן יחסית, ופחות מחובר לשאר הקבוצה כמו השאר… אבל אני מקווה שבהמשך המצב שלי ישתפר.

טוב, נראה לי שחפרתי מספיק על עצמי.. אני אספר לכם גם על שאר חברי הקבוצה:

הראשון הוא טאי- ילד בגילי בעל שיער בלונדיני ועיניים כחולות, הוא סוג של מנהיג הקבוצה (למרות שלא כולם חושבים כך) הוא לוחם עם חרב ברמה גבוהה שנקראת "להבה כחולה בוערת", הוא אמיץ מאוד, די שובב וחזק מאוד. אבל מצד שני גם רגיש שקול ומתחשב, ולא משתמש בכוחו כדי לפגוע באחרים. בגלל זה אני מעריך אותו מאוד.

השני הוא קאי- גם הוא בגילנו, אפשר לומר שהוא המתחרה של טאי, גם הוא כריזמטי ובעל כושר מנהיגות, אבל בתכונותיו הוא ההיפך הגמור מטאי, הוא שחצן ומתנשא, והוא יורד עליי כמעט בכל הזדמנות ("בואו נזרוק עליו אוון! חחחח הבנתם? כאילו את אוון? כאילו כמו אבן? חחחח" נכון לא מצחיק בכלל?) יש לו שיער ארוך ופרוע שחור ועיניים שחורות בוהקות, הוא כמעט תמיד מסבך אותנו בצרות…בקיצור… לא החבר הכי טוב שלי בגילדה הזאת… הוא משתמש בחרב קריסטל שחורה.

השלישית היא קאיה- אחותו של קאי (כן, שמות דומים, אני יודע) יש לה שיער שחור גולש ועיניים חומות כהות, למרות שהיא אחותו של קאי היא לא כמוהו, והיא די נחמדה אליי, בסך הכל היא ילדה טובה. היא משתמשת בקשת עץ ירוקה.

הרביעית והאחרונה היא אלסיס, בעלת שיער אדום ועיניים ירוקות זוהרות, (אממ לא יצא לי ממש להכיר אותה מקרוב… תצטרכו לסלוח לי על זה…) היא משתמש בכלי נשק מיוחד בשם "חרב ארבעת הצורות" – מזכרת מהוריה, לפי מה שהיא מספרת.

אה, וכמעט שכחתי, יש את מיי-מיי, היא אחותו הקטנה של טאי, ילדה בלונדינית קטנה ושובבה ששערה כמעט תמיד אסוף לשתי קוקיות ענקיות. יש לה עיניים כחולות כמו של טאי, ומבט חמוד ושובבי בעיניים. היא עדיין קטנה מידי, ולכן היא לא בגילדה. (אפשר להיכנס לגילדות רק מגיל 14 ומעלה, והיא רק בת 6), אבל למרות הכל היא אף פעם לא מהססת לנסות לעזור ולייעץ בנושאים חשובים. (בדרכה שלה)

טוב, אלה אנחנו, קוטלי הדרקונים. והמסע שלנו- מתחיל.


תגובות (2)

היי, אהבתי את הקטע של הסיפור רק השמות קצת דומים אבל זה לא מפריע קיצור מעניין לאן זה יתפתח (סמיילי קורץ)

10/06/2015 00:58

שמח שאהבת :) מקווה שכבר בימים הקרובים אני אוציא פרק ראשון

10/06/2015 10:42
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך