קוסמים אפלים: ההתחלה- פרק 10 חלק א: קוסמים אפלים

קוסמים אפלים: ההתחלה- פרק 10 חלק א: קוסמים אפלים
"פוג ואלנה!"
קוסם אפל אחד עם פנים מצומקות ומגבעת בצבע סגול- שזיף, התקרב אל פוג ואלנה.
"ריבים? אה?!" אמר הקוסם, "פוג, איפה מקומך? איפה אתה צריך להיות?"
פוג לא ענה הוא רק הסתכל במבט מפוחד, על הקוסם הגבוה , המטה של פוג נשמט מידו. אלנה זינקה מעל החומה, כי היא ראתה עשן אפור, חול וגם קצת מים. היא נבהלה.
"מה קורה כאן?!"
קולה העמוק של דיאנה נשמע ברקע, היא עמדה ליד אש, היא לא ידעה מה לעשות, היא עצמה את עיניה. "זהו, המוות קרב!" היא אמרה ואלו כנראה היו מילותיה האחרונות.

באותו חודש היה מזג אוויר הפכפך, השמיים נצבעו בצבע אפרסק וקיבלו את אור השמש. בשעות הערביים, השמיים נצבעו בצבע יין ועננים שהיו בצבע סגלגל שינו את צבעם לאדום כהה וחזק. השמיים כבר לא היו בהירים, הרוח התחזקה ומטר כבד ירד מהשמיים.
הדשא הירוק שינה את צבעו לירוק כהה ובלילה כשהייתה רוח, סערה, הוא שינה את צבעו לשחור, הדשא של החווה האפלה, בני לא הבין מה היה כתוב בעיתון, הוא לא הבין.
השד 'צל של סורגים' פער את פיו, הנערים נסוגו לאחור, נשימתה של אנה נעתקה. "אתם מכירים את פוג?!" צרח השד וקולו הדהד בפינה החשוכה והאפלה.
"נו, אנחנו כאן כבר כמעט חודש ושום דבר לא עוזר לנו!"
"מה?!" השד צרח. נער אחד הניף את חרבו החדה והכסופה והתכוון לתקוע אותה בבטנו העגלגלה של השד, אבל השד התחמק, נעלם והופיע בכל מיני מקומות והנערים לא הצליחו לעקוב אחריו.
"אני פה, אבל אני גם שם!"
"אם אנחנו לא יודעים מה קורה, יש לחש עתיק שמסדר את הכל, אבל אני לא יודע איפה אנחנו נמצא את עצמנו" אמר אחד הנערים.
קסום, נפלא אבל מציק…
הוצא אותנו מהיצור הדביק
קסם אפל בעל כוח ועוצמה,
גלה לנו את כוחך, ותמשיך בדרכך!
לפתע, היה הבזק של אור והנערים מצאו את עצמם ליד הקוסמים האפלים.
"פוג ואלנה, תעמדו במקום!"
"אנחנו לא פוג ואלנה אנחנו מחפשים אותם!"
"למה?!"
"סיבות אישיות!"
"אה?! כן?! סיבות אישיות….?"