Special story
קריאה נעימה!

קלריסה – פרק 4

Special story 24/03/2021 395 צפיות תגובה אחת
קריאה נעימה!

"למה לא באת לבקר במהלך השנים?" סבי שאל את השאלה ורעד של בושה עובר בי, ממש קיוויתי שהוא לא ישאל את זה.
"אני ממש מצטערת," אני ממלמלת ורואה איך פניו מתקמטים בעצב.
"זה בסדר, קלרה. העיקר שאת פה עכשיו," אני רואה שהוא מתכוון אל הדברים רק בערך, ואני אוכלת את עצמי מרוב בושה.
"סבא?" אני ממהרת לשנות נושא כי אני רואה שהוא שוקע בהרהורים, "למה קראת לי?"
"הו!" סבי קורא ומתיישב חזרה על הכורסא שלו בעוד הוא מסמן לי לבוא לפניו. "יש לי מתנה בשבילך!"
"מ-מתנה?" אני שואלת. מה אני עוד צריכה? יש לי הכל…
"אכן כן," אני רואה את ניצוץ הגאווה בעיניו, ואני, עם ציפיות נמוכות, מאלצת את שפתיי לחייך. "וזה משהו שאני דיי בטוח שאין לך."
אני מרימה גבה. יכול להיות שזה חץ וקשת חדש? אם כי אני לא בטוחה שסבי יודע שאני חובבת קליעה למטרה… "אממ, אז מה זה?"
חיוכו של סבי מתרחב. "המתנה היא קסם."
"קסם?!" אני מתפלאת. זה לא שאני לא מאמינה בקסם… לא, רגע, אני באמת לא מאמינה בקסם.
"קסם. נכון מאוד." הוא משיב ברוגע, "קסם זמני."
"שיילקח ממני?!" אני פוערת את פי מרוב תדהמה. קסם זה משהו שבהחלט אין לי, ובהחלט אני לא צריכה, ובטח שלא רוצה.
"לא ולא, קסם שקשור לזמן." הוא פוסק, והשלווה שבקולו דועכת בזמן שקשיחות מחליפה אותה.
אני מחליטה לזרום, ואומרת, "למה הכוונה ב'קסם שקשור לזמן'?"
"את זה תלמדי בהמשך, כרגע, קלריסה, את צריכה לחקור ולדעת מה זה קסם." הוא צועד בגב זקוף אל עבר הקיר ואוחז במקל עץ שהיה שעון עליו.
"א-אבל," אני מצליחה לפלוט. "אני נסיכה, לא קוסמת. כלומר… אני לא חושבת שקסמים הם דבר רע," אני נסוגה. "אבל-"
"בלי עוד תירוצים, קלריסה." סבי אומר בקשיחות. "חיקרי ותחזרי. מובן?" אני מהנהנת במהירות והוא חוזר להתיישב על הכורסא. "עכשיו, לכי."
אני מזדרזת לצאת, ואף מתעלמת מקול צעדיי הרועש במדרגות. "קלריסה, מי זה? מה הוא רצה?" שואלת מתילדה.
"שטויות." אני בולעת רוק, "אני אלך לחדר שלי. יש לי שיעורים להשלים." מתילדה מהנהנת בהבנה ואני בדרכי אל החדר מגיעה להחלטה – אני לא קוסמת, ולא רוצה שום קשר לקסמים, ו…
"הו, היי ג'ון," אני מנופפת לילד בן גילי שבמקרה עבר במקום. "מה אתה עושה כאן?"
"אני הולך לספרייה, חוקר קצת על קסמים, רוצה לבוא?" הוא שואל.
אני נאנחת. רק לא שוב קסמים… "לא, תודה,"
"חבל," ג'ון מרים גבה. "יש עבודה על זה."
אני מתקדמת אל עבר החדר שלי רק כמה צעדים, ואז נעצרת, ושמה לב למשהו מוזר.


תגובות (1)

סיפור מדהים

15/10/2021 21:20
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך