זה מבוסס על סיפור אמיתי שבו אחד השליחים היהודים חשב שיש יהודים במנזר אז הוא כינס אותם והפסיק באמצע התפילה כדי שהיהודים ישלימו אותו.

קריאת היהודים – סיפור מרגש מתקופת השואה שהרחבתי

16/02/2014 1144 צפיות 3 תגובות
זה מבוסס על סיפור אמיתי שבו אחד השליחים היהודים חשב שיש יהודים במנזר אז הוא כינס אותם והפסיק באמצע התפילה כדי שהיהודים ישלימו אותו.

אליה הציצה מהפינה לעבר הזר והנזירה כליניה שדיברו בעצבנות ולחישות רמות.
"אלו יהודים שהובאו לפה כדי שיחשבו שהם נוצרים בזמן השואה, לא כדי להתנצר!" אמר האיש במבטה גרמני, "הם הובאו כדי להציל אותם בתור תינוקות ולחלקם יש משפחות ששרדו! באתי הנה מהמשלחת היהודית כדי להחזיר את היהודים שבין היתומים פה למה שנותר ממשפחותיהם, אז אם תואילי בטובך לומר לי מי מפה יהודי, אהיה בדרכי חזרה לארץ פלשתינה ובעתיד; בעזרת השם; לישראל!"
"איני מוכנה לומר דבר!" אמרה הנזירה כליניה ברוגז והזיזה את שמלתה השחורה, "הם גדלו איתנו, אנחנו האכלנו ושמרנו עליהם ועכשיו הם נוצרים מטבעם! אני מאפשרת את שאותך פה עד מחרותיים, אך אחר כך: לך מפה והנך לנוצרים האלה! השורשים לא מעניינים אותי!"

"יהודים?" שאל ג'וש והביט באליה במבט מוזר. הוא הוריד מעט בוץ מנעלו בזמן שישב על הדרגש שלו בגב כפוף. "הוא אמר שיש ביינינו יהודים? אם משפחות והכל?"
"אכן, זה לא משמח אותך?" שאלה אליה בחיוך, "חלקנו נחזור למשפחותינו!"
"ונפסיק להאמין בישו? נאזוב את החברים ומי שגידל אותנו? מי שיהודי כבר לא! אנחנו לא רוצים ללכת מפה ומהנזירה כליניה!"
"הוא צודק!" אמר ג'ורדן ולחייב הסמיקו, "וחוץ מזה: מי מאיתנו יהודי?"
"אולי יש בזה צד טוב" אמרה אליה בנועם, "ישו היה יהודי אחרי הכל!"
"ג'יסס כרייסט, אליה!" רטח ג'וש, "עוד מעט האיש הזה ילך מכאן ונוכל לחיות במנזר לנצח, ביחד…"
הוא הביט הריצפה והזיז את רגליו.
"בהבט החיובי" אמרה לינה, "הוא לא יודע מי יהודי ואנחנו לא זוכרים מאיפה בנו, הוא יחזור לפלסטינה עוד מחר בידיים ריקות מיהודים!"

רון צעד נרגשות לחצר המנזר. "מעניין למה הזר כינס אותנו!"
היתומים הקטנים התיישבו על הדשה הלך וביתו באיש שחיקה בסבלנות לשקת וחיוך על פניו, אילו כבר מצה יהודים, למרות שלא היה לו מושג באמת.
במקום לדבר פתח האיש את פיו ואמר בנימה משונה: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה'…" והפסיק.
כמה ילדים מילמלו משהו ורק ג'וש מילמל אותו ברור וצלול: "אחד!"
דמעות זלגו מעינייו והוא נעמד והביט בזר, "אני לא יודע מי אתה או מה עשית, באיזה שפה דיברת, או משהו בסגנון אבל אמור לי דבר אחד: אנחנו, אני…" קולו נישבר.
"דיברתי עיברית נערי היקר" אמר הזר, "ואכן אתה יהודי כי מה ששרתי עכשיו הינו התפילה שהאימהות והאבותשלכם היו שרים לכם, זוהי תפילת היהודים!"
אליה הביטה בג'וש ודמעות של שמחה ועצב על פניה. היא חיבקה את ג'וש ולחשה לו באוזן: "תבקר בארץ של ישו בישבילי…"


תגובות (3)

מהמם. יש קצת שגיאות כתיב, אבל זה מהמם.

16/02/2014 10:10

יש בזה משהו מקסים ומרגש…
אני אוהבת הסיפור..

16/02/2014 10:23

תודה:)

17/02/2014 06:45
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך