ריקודים עם ערפדים- פתח דבר – פרולוג

הוא שמט את מקל הקסמים שלו, המפה האדומה של השולחן הגדול עפה באוויר, כל הקהל הסתכל על המפה, הקוסם שמע את הקהל משתולל, הוא רעד, כל גופו רעד, אסור לו לאכזב את הקהל! אסור לו לאכזב! אם הוא יעשה משהו לא נכון לא יבואו להופעות שלו יותר, הוא ידע את זה, הוא לא זכר את המשך המופע, אחרי כמה שניות, הוא פשוט הלך למאחורי הקלעים ואז הקהל שם לב שהמפה נעלמה וגם הקוסם נעלם. "אולי הוא העלים את עצמו" אמרה ילדה אחת קטנה שליקקה סוכריה ורודה על מקל, היא המשיכה ללקק אותה, הייתה לה שמלה ורודה, פרחונית וצבעונית, עם תפוחים וצבעונים, היא שמה בושם שריחו כל כך חזק עד שכל האנשים באולם הריחו אותו. "אני לא יכול יותר!" צרח הקוסם, "איפה השולייה?" "עלה לבמה" אמר המלבישה. "יואו, מה הוא עושה, מה הוא מטורף?" צרח הקוסם, לפתע, הוא נפל, הוא הסתובב, קם ואז הוא ראה איש עם ניבים ארוכים, חולצה מכוסה בדם ושיער חלק וקפוא, זה היה ערפד, איש ערפד, הקוסם לא ידע מה לעשות, הוא התחיל לרוץ ואיש הערפד התחיל לרדוף אחריו גם כשהוא רץ על הבמה ואז, זה קרה, כן, כן, הקוסם גילה שאין אנשים באולם, הוא נפל מהבמה ואיבד את הכרתו.