ליאנה21
מצטערת שההרשמה טיפה יותר מידי ארוכה ולא מובנת. אם יש משהו שלא הבנתם, תכתבו לי! בעיקרון אבל: יש 5 דמויות ראשיות (6 כולל שלי) לכל אחד יש אלמנט מאלה שציינתי ועיקרון יסוד מאלה שציינתי. אני יכולה לשמור דמויות, אבל לא ליותר מ24 שעות. מקווה שאהבתם את ההקדמה! :) תודות רבות מגיעות לקטניס ותס שעזרו לי במשבר הפיסוק שאני עוברת כרגע ועזרו לי לעצב את ההקדמה הרבה יותר טוב :) אין עליכן בנות ♥

רסיסים- פרולוג והרשמה

ליאנה21 10/09/2016 1793 צפיות 120 תגובות
מצטערת שההרשמה טיפה יותר מידי ארוכה ולא מובנת. אם יש משהו שלא הבנתם, תכתבו לי! בעיקרון אבל: יש 5 דמויות ראשיות (6 כולל שלי) לכל אחד יש אלמנט מאלה שציינתי ועיקרון יסוד מאלה שציינתי. אני יכולה לשמור דמויות, אבל לא ליותר מ24 שעות. מקווה שאהבתם את ההקדמה! :) תודות רבות מגיעות לקטניס ותס שעזרו לי במשבר הפיסוק שאני עוברת כרגע ועזרו לי לעצב את ההקדמה הרבה יותר טוב :) אין עליכן בנות ♥

תמיד אמרו לי דבר אחד בבית: "גבולות קיימים בשביל מטרה מסוימת."
חה. זה די מצחיק. אני תמיד חשבתי שגבולות נמצאים שם בשביל שיפרצו אותם – אחרת, מה המטרה שלהם?
בכל מקרה, אני לא יודעת איך להסביר כמה זה קשה לגדול במקום כזה; הכל מדובר בגבולות וחוקים, ולחלק גדול מהם אין אפילו הגיון.
יש פה אפילו שלטים – "אל תלכו למקומות זרים."
אבל כשחושבים על זה לעומק, אם אני אף פעם לא אלך למקום זר, אני תמיד אשאר באותו המקום. אם כל מה שנולדתי בשבילו היה להישאר במקום, אז למה נולדתי?
אז כפי שאפשר להבין, שנאתי את זה.
שנאתי גבולות, חוקים, וכל מה שכלל בזה. זה אפילו לא הפחיד אותי כשרציתי לעבור עליהם.
אז עשיתי את זה.
הלכתי להרבה מקומות זרים. חציתי כפרים, ירדתי לנהרות, ראיתי אגמים. לעזאזל, הייתי יכולה לקפוץ מגגות של בתים. החברים שלי היו המומים ממני, הם לא הבינו מה לא היה בסדר איתי, אבל באיזשהו מקום הם תמיד היו גאים בי.
חלק מאנשי הכפר הניחו שזה בגלל שאני בת, נואשת לתשומת לב. לא היו עוד נערות בכפר שלנו – למען האמת, לא היו בכלל ילדות, נערות או נשים צעירות בכפר. אני הייתי היחידה.
אם כי חבריי היו גאים בי, בדרכם שלהם, ההורים שלהם שנאו אותי. ההורים של כולם שנאו אותי.
הייתי זאת שמדרדרת את הילדים התמימים שלהם, ואפילו לא התכוונתי. לא חשבתי הרבה על מה שאני עושה, רק רציתי לעשות את זה ולא משנה מה התוצאות.
ככל שהעניין הזה תפס יותר שם בכפר, יותר אנשים התנגדו או חששו, ככה ההורים שלי התחילו התעלמו ממני יותר. כן, אומנם לפני שזה קרה הם כעסו מאוד, אפילו דאגו, אבל אחרי זה הם וויתרו, הרבה יותר מהר ממה שחשבתי. לא שזה הפריע לי, כמובן – זה הפסיק לעניין אותם וזה היה בסדר מבחינתי.
אחי הגיב בדרך מעט שונה – הוא לא ויתר על דאגתו לשנייה. בכל פעם שהוא ראה אותי יוצאת מהבית עם התיק הגדול והחום שלי על גבי הוא לא היה מפסיק לנסות לשכנע אותי להישאר, ועם כמה שכיבדתי אותו, לא יכולתי להקשיב לו.
אם כי אחי לא ויתר בכזאת קלות – הפעמים שהסתכנתי היו הפעמים היחידות שהרגשתי גדולה ממנו. הוא לא הבין את הצורך האידיוטי הזה שהיה לי לעשות את המעשים שעשיתי.
הוא היה הרבה יותר מוצלח ממני, גם הרבה יותר יפה. הוא היה בעל שיער בלונדיני מתולתל, עיניים כחולות כצבע השמיים בבוקר חמים של קיץ, גבוה ושרירי.
לי היה שיער שחור ועיניים חומות. לפעמים לא הבנתי איך אנחנו קשורים אחד לשני, איך אני קשורה למשפחה הזאת.
הוא היה גם הרבה יותר חכם. הוא קרא אלפי ספרים, ומעולם לא שבר שום חוקים. הוא תמיד נשאר בכפר והקשיב להורים שלנו.
הוא רצה לדעת, הוא רצה לחקור, אבל לא מאותה גחמה ילדותית שלי, הוא באמת רצה לדעת כמה שיותר זה הדבר שהכי הערכתי בו. יותר מהדאגה שלו אליי, או הנאמנות הבלתי נשברת שלו. הוא היה פשוט חכם והרפתקן. לא יותר מזה. אף פעם לא היו אצלו הפתעות.
עד אותו יום שהחלטתי להיכנס ליער הארור ההוא, אלפיס. לפי מה שתמיד אמרו אף אחד, אף פעם לא נכנס ליער הזה, אבל אני ידעתי שזה לא נכון. אבל מה שהיה ברור, זה שהוא התריע את כל האנשים.
משום מה, זקני הכפר שנאו את היער, המבוגרים התרחקו ממנו, וצעירים פחדו ממנו.
תמיד היו שמועות על יער הזה, אמרו שאף אחד לא חוזר ממנו. אבל כל זה היה בגדר שמועות וזה רק מה שעשה אותו מסתורי יותר, וכתוצאה מכך – מושך יותר.
הפעם לא הודעתי לאף אחד, לא רציתי שיעצרו בעדי. הרי זה לא שאני מכריחה אותם לבוא איתי, אבל אני רוצה ללכת.
זה קרה די בפתאומיות אחרי שיחת חולין מאוד יבשה עם אבי, אחי נכנס לבית והתחיל לדבר איתי.
הוא בדיוק חזר מהספרייה והיה לו את אותו מבט נרגש, כאילו גילה דבר חדש לחלוטין. פניו האדימו. העפתי אליו מבט מחויך, זה תמיד היה כיף לראות אותו מתלהב. באותו הערב הוא סיפר לי על היער. הוא אמר שהוא התחיל לקרוא עליו ספרים לא מזמן, ובאחד מהם יש תיעוד של טירה. זה היה הרגע שבו הבנתי שלמרות שממש לא כדאי לי, אני חייבת ללכת לשם. חוץ מציורי בד, אף פעם לא ראיתי טירה.
הורי ראו פעם, אבל גם הטירה הזאת בסופו של דבר התפרקה. ככה זה היה בכל הכפר, כל הטירות הישנות שהיו פעם התפרקו או חזרו לאפר, היה אסור להיכנס אליהן ואימי אמרה שלחלק מהילדים, היה אסור אפילו להסתכל.
אבל זה לא היה בגלל הטירה המטופשת. למען האמת, אין לי מושג מה גרם לי לקבל את ההחלטה ללכת ליער אלפיס בסופו של דבר. אולי זאת הייתה סקרנות, אולי טיפשות, מי יודע.
אני רק ידעתי שאני רוצה לראות, אני רוצה לגלות. כשגיליתי מראות חדשים הרגשתי עליונה, הרגשתי כמו אלה. מישהי שעשתה דברים שאחרים לעולם לא יעשו, ויער אלפיס היה כמו טקס החניכה שלי.
אז רצתי לקחת את התיק שלי, והעמסתי בו מה שיכולתי. הרגשתי אימפולסיבית ומטורפת, ולעזאזל, זה הרגיש טוב. אחי התנגד לזה הוא צעק עלי, מפחד. הוא היה ילד נבון, אבל פחדן. הוא ידע שיש מקומות שכדאי שלא ללכת אליהם, יש דברים שעדיף להשאיר מסתוריים.
בסופו של דבר הוא נתן לי ללכת, אבל יכולתי לראות איך זה מפרק אותו. הוא דאג לי כמו שהורים שלי אף פעם לא דאגו לי – אולי זה כי היינו אחים תאומים, אולי הוא פשוט מצא בי את האומץ שאף פעם לא היה לו.
כשירדתי מהשביל הראשי, שהיה מלא בשלטי 'אל תרדו מהשביל הראשי!' מבהילים, הרגשתי את האנשים עוצרים ומסתכלים עליי. כשהבטתי אחורנית, כמה אנשים נעצרו על השביל – כמה מהם צעקו עלי, כמה מהם פשוט הפנו את פני ילדיהם והלכו בזמן ששלחו בי מבטי נזיפה.
סובבתי חזרה את ראשי ואל מולי, במרחק לא גדול, נגלה שער, ומאחוריו התחיל להתגלות היער. הוא נראה פראי, חסר מעצורים. כל כך קרוב לבית ובכל זאת כל כך שונה. אני זוכרת שהעברתי את ידי על המצפן שהיה קשור סביב צווארי כמו שרשרת, רק כדי לוודא שהוא שם ושהוא לוקח אותי למקום הנכון, אם כי לא ידעתי מהו. זה היה מצפן מיוחד, מצאתי אותו באחד האגמים שליד הכפר שלי, הוא היה עשוי זהב, ומידי פעם, היה מתחמם יתר על המידה , שלפעמים עשה כוויות על ידיי.
השער היה גבוה, אף שהעצים שמאחוריו היו גבוהים יותר. היה להם מראה אצילי, חזק ואיתן.
אם כי ידעתי שמספר האנשים שנעצרו גדל ועכשיו כבר מחצית מהעיר בוהה בי וצועקת, כשנעמדתי מול השער כבר לא יכולתי לשמוע את צרחות האנשים המצווים עליי לחזור חזרה, הם אפילו לא העזו להתקרב.
כשעברתי את השער, הרגשתי משהו. זה היה יותר מקן פרפרים שנפתח לי בבטן, זה היה יותר כמו צמרמורת חזקה בעמוד השדרה שצועק לי 'קחי את הצעד הזה חזרה ולכי הביתה!'
אבל למרות ההרגשה המצמררת הזאת, חיוך עלה על שפתיי. הפחד התחזק והתעמם בו זמנית בכל צעד שלקחתי והחיוך שלי גדל כמו ילדה קטנה ומטומטמת בכל פעם שראיתי עוד ציפורים שונות שלא היו קיימות בכפרים או פרפרים באלפי צבעים. ברגעים האלה כבר שכחתי מהכל.
הכל היה מגוון כל כך. היו המון פרחים, כל כך הרבה צמחים והעצים היו רחוקים אחד מן השני ונישאו גבוה עד שבקושי יכולתי להבחין בצמרותיהם. האבנים היו חלקות ורטובות וטחב גדל על חלקן.
לרגע זה הרגיש שאני רוצה לחיות שם. אני רוצה להיות שם לנצח, להיות השליטה של היער. הוצאתי את המפה מהתיק שלי והתחלתי לנווט את דרכי לטירה.
הרי כל שליטה צריכה בית, לא?
כהתחלתי ללכת לכיוון הטירה, הבחנתי בכך שהטחב על העצים והאבנים מתמעט, המראה הפראי וחסר הגבולות של היער קטן, בעלי החיים התמעטו, וסוגי הפרחים הצבעונים הצטמצמו לסוג אחד בלבד – פרחי הנרקיס.
זה היה מוזר. פרחי נרקיס צומחים רק ליד מקורות מים.
מפראית ומסוכנת, האווירה של היער נהפכה קסומה ומעט מאיימת. התחושה הזאת התחזקה עם כל צעד, כל רגע שעבר, ולבי החל לפעום בחוזקה.
לאחר כמה דקות הליכה נוספות אל תוך מעמקי היער התגלה לעיניי גשר שבור למחצה.
הגשר היה מלא בצמחים מטפסים שמצאו את דרכם אליו, ומתחתיו נמצאו אבנים קטנות שייצבו אותו.
ואז, קצת מאחריו, החלו להתגלות שובל אבנים. הוא לא היה ברור במיוחד, אך זה היה לחלוטין שביל. רוב העצים מצדי השביל כבר לא היו כה גבוהים ומאיימים.
המפה אמרה שאני צריכה להמשיך ישר אבל ידעתי שאני חייבת ללכת דרך שם, לא משנה לאן זה יוביל אותי. הרגשתי את הסקרנות משתלטת על כושר השיפוט שלי, פשוט פוקדת על רגליי להתחיל לנוע בכיוון הזה.
עוד לפני שמוחי קלט בכלל, הייתי על השביל. חלקו היה נסתר, מכיוון שעלה על גבעה, באיזשהו שלב באמצע השביל, העצים כבר נעלמו, מותירים צמחייה פראית וחשופה למלא את החלל, אבל השביל המשיך. זה היה נראה כאילו היער התפוגג כליל כאשר הגעתי לגבעה נוספת.
הבחנתי בערפול שהשמש שקעה כשהגעתי לאותה הגבעה. טיפסתי עליה במהירות, בניסיון לתפוס את קרן האור האחרונה להיום, ואז זה נגלה לעיני.
'זה' לא היה מבנה גדול, אך הוא לחלוטין היה יוצא דופן. הוא היה נראה כמו בית אבנים רחב ולידו הוצמד מגדל ארוך, לקח לי כמה שניות עד שקלטתי שזאת הטירה. כבר התחיל להחשיך בזמן שרצתי אל עבר הטירה, היא הייתה עוד רחוקה יחסית מהגבעה, ובמחשבה לאחור, הדבר הכי חכם שהייתי יכולה לעשות היה פשוט לחזור לישון במקום חביב ביער ולחזור אליה בבוקר. בקצב הליכה, זה היה לוקח לפחות 3 שעות להגיע אליה, אבל לא היה אכפת לי. פשוט רצתי. רצתי כמו משוגעת. הרגשתי את האוויר הקריר מכה בפני בעדינות ומעיף את שיערי.
אני לא זוכרת למה, אבל באותו הרגע חייכתי, חיוך ענקי ומעט אידיוטי. הבטתי סביב, הכל היה ריק, מלא בצמחים בחיים אחרים. הרגשתי חופשיה, הרגשתי כמו אלה. וידעתי, בשנייה שאני אכנס לטירה – זאת תהיה הממלכה שלי. זאת תהיה ממלכה חופשיה, כאן, כולם יוכלו לעשות מה שירצו. אין תנאים, אין גבולות, אין חוקים.
הגעתי לשם אחרי מה שנדמה לי כמו נצח. כשהתייצבתי מול שער הכניסה, לרגע לא ידעתי מה לעשות. הבטתי אחורנית והרגשתי צמרמורת קלה, ככה פתאום. האוויר הפך מקפיא דם, הלילה נראה מפחיד. במבט לאחור, העצים במרחק הפכו שחורים ומאיימים. הבטתי בפתח הטירה והרגשתי איך הלב שלי דופק בחוזקה שוב. מאחורי הטירה הירח צץ לו, מאיר חלשות על שמי הלילה.
אני ידעתי מה אני מרגישה, אך לא רציתי להשלים עם זה. הרגשתי פחד.
כזה פחד שלא הרגשתי מעולם. לא הייתה לי סיבה כביכול, עד אותו הרגע נהניתי ביער כפי שלא נהניתי בשום כפר, אגם או נחל, אבל הטירה הייתה כה גבוהה, חדשה ומאיימת, ובמבט קל נוסף לאחור – כך גם שאר הדרך. לקחתי נשימה עמוקה והבטתי אחורה. הכפר היה רחוק ממני.
רק באותה השנייה קלטתי שהלכתי במשך יום שלם. לא עצרתי לשנייה, אפילו לא אכלתי. לאור ההבנה הזאת רגלי רעדו ודאבו, אך התחושה נעלמה באותה מהירות שבה הופיעה. הפניתי את פני בחזרה אל עבר הטירה, רגלי התרוממה בהיסוס, והתחלתי ללכת.
עמדתי בפתח מה שנדמה כמו החצר של הטירה. היה שם פסל שהציג דמות אדם, אבל לאחר התבוננות נוספת נראה יותר כמו אל, אל אמיתי. הוא נראה איתן, או לפחות בטח היה נראה כך בעבר, משום שהיה שבור לחצי – החצי התחתון של גופו היה נראה יציב למדי, אך החלק העליון נח סדוק על האדמה. ראשו של הפסל התגלגל כמה מטרים לאחור.
השתדלתי להתעלם מהחזות המפחידה של הגינה והתקרבתי אל דלת הטירה. היא הייתה גדולה ועשויה עץ, כבדה למראה. קול קטן בתוכי קיווה שהיא נעולה, אך היא נפתחה בלי בעיות.
אולם הכניסה היה בנוי בצורת מעגל, וכמו כל הטירה היה בנויה מאבנים. הנחתי את ידי בעדינות על צד אחד, ונגעתי בחספוס האבנים.
"אוקיי, פני, תעשי את זה." לחשתי לעצמי, וצעדתי אל תוך הטירה.
היא הייתה מאובקת, מסריחה וריקה. לא היה בה הרבה חוץ מרצפות פשוטות קירות אבן וכמה כורסאות קרועות. לצד הקירות היו תלויות תמונות של מלאכים שצוירו בדקדוק רב, אבל על כל אחד מהם הייתה שכבת אבק עבה שגרמה לי לתהות כמה ערכן נחשב כיום. העפתי את הרעיון מראשי.
זאת הממלכה שלי. אף אחד לא יגע בה.
טוב, אולי אני אעשה שינויים קלים.
צעדתי אל המסדרון ופתחתי כל אחת מן הדלתות הכבדות לאורכו. היו שם עשרות חדרי שינה (או לפחות, חדרים שהיו אמורים לשמש כחדרי שינה. רובם היו ריקים פרט לכמה פרטי לבוש וחפצים קטנים.)
באחד מהחדרים, לא היה דבר מלבד כלי נגינה מאובק שיכולתי לזהות כנבל – זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי דבר כזה. לבי קפץ מהתרגשות ומפחד בו זמנית, ואפילו לא ידעתי למה.
הבטתי קדימה במסדרון, בסופו ניצבה דלת גדולה וחומה. היא נראתה, באופן מפליא, נקייה מאוד – כמעט נצצה בהשוואה לשאר המסדרון. היא הייתה עשויה מעץ שמסיבה מסוימת נראה מבריק, אפילו העשירים בכפר לא יכלו לממן דבר כזה. הרגשתי את עצמי נמשכת אל אותה הדלת, אבל הבטן שלי התהפכה.
כשהגעתי אליה, לקחה לי דקה להתפעל מהחומר שממנו נוצרה. העברתי את ידי לאורכה, בלי למצוא אפילו מעט אבק. לאחר מכן, נתתי דחיפה קלה, הדלת, שנראתה כבדה כאבן, נפתחה בשניות.
חדר שרצפתו וקירותיו נוצרו מאותו סוג העץ, או לפחות צופו בו, נגלה בפני. ציפיתי שהחדר יהיה מלא בדברים יקרי ערך, כפי שהוא שידר, אך למעשה הדבר היחיד שהיה בתוכו היה שידה, ועליה תיבה, ומעליה, תלויה תמונה. תמונה של אישה, ככל הנראה אלה נוספת.
היא נראתה יפיפייה. יותר ממה שאי פעם אהיה כנראה.
התקדמתי אל כיוון השידה, רעש קל נשמע מלמטה, אבל הנחתי שאני רק מדמיינת. אני הרי לבד פה. לאף אחד אין את האומץ להיכנס לפה. לאף אחד חוץ ממני. לרגע הרגשתי כאב חד ברקה. עיסיתי אותה בעדינות ולקחתי נשימות מתונות, לא ידעתי מה קורה איתי. הבטתי בחטף על התיבה, היא הייתה עטורה בזהב, ובמרכזה צויר בזהב כנפיים גדולות, ראשי נרגע ואז ראיתי מה שנחרט על השידה.
'נא לא לגעת בתיבה!!!' היה חרוט על העץ החלק ממנו הייתה עשויה השידה.
זה היה יותר מבהיל מהשלטים אצלנו בכפר.
הסתובבתי במהירות בלתי נשלטת, שוקלת את האפשרויות שעומדות אל מולי ברצינות, כבר התחלתי ללכת אחורה, אני לא צריכה את זה. אני לא חייבת לסכן את עצמי.
ואז עלה לראשי החלום שלי.
כאן זאת הממלכה שלי.
כאן הכל מותר. הכל חופשי. אין חוקים, אין גבולות. הכל אפשרי.
הגעתי כל כך רחוק ולא היה סיכוי שעכשיו אוותר.
אז חזרתי על צעדיי.
ידיי נחו באיטיות על התיבה, היא הייתה חמה באופן מחשיד, העברתי את קצות אצבעותי על עיטורי הזהב, ועצמתי את עיני. ליבי פעם במהירות. רוח פרצים נשמעה נושבת בחוץ.
"פני!" שמעתי צעקה, הקול היה מוכר לי, פקחתי ענים בבהלה.
"תאו?" לחשתי לעצמי והבטתי אחרונית. אחי הגדול, שנראה מותש ובעיקר מבועת עמד בפתח החדר.
"פני! מה את עושה?" הוא צעק אליי, הוא התקדם מעט והעביר מבטים חשדנים בחדר.
"עקבת אחרי?" לחשתי. זה היה ברור לי שכן. מה שהיה פחות ברור לי זה איך שלא שמתי לב,התהלכתי ביער אלפיס במשך יום שלם, במקום שאליו אף אחד לא נכנס, ולא יכולתי לקלוט שאני לא לבד.
"יש מהומה בכפר, אנשים ראו אותך נכנסת ליער. הייתי חייב לבוא." הוא אמר, מסיט תלתל זהוב מעיניו בהיסח הדעת.
"אני לא מאמינה." חייכתי, רציתי לחבק אותו. באותו הרגע זה הצטייר לי כדבר הכי מפתיע בעולם. הוא הביט בידי, שעדיין נחו על התיבה.
"מה את עושה?" הוא התקרב והביט בחריטות שעל התיבה, "פני, אל תיגעי בזה. בואי איתי. בואי נחזור הביתה." 'הביתה' המילה הזאת הידהדה לי בראש. לחזור. לחזור לכפר, איפה שישלחו בי מבטים שופטים כל פעם שאני עושה דבבר לא נכון, המקום שממנו יהיה אסור לי לצאת, המקום בו דבר אף פעם לא משתנהץ
"אני מצטערת, פרומתאוס." נשמתי עמוקות, ופתחתי את התיבה.
"פני, לא!" הוא צעק, אבל זה היה מאוחר מדי. אור חזק סנוור יצא מתוך הקופסא והפיל אותי ואת אחי מטה.
האור הפסיק לאחר כמה שניות. סערה נפתחה פתאום. נעמדתי במהירות והבטתי בקופסא.
צרחות נשמעו מסביב לטירה.
צרחות של חיות שלא הכרתי. דברים שלעולם לא שמעתי.
בתוך הקופסא הייתה אבן חן לבנה, היא בהקה בחוזקה.
"פנדורה, מה עשית?" לחש אחי.
אבן החן החליקה מידי, נפלה על הרצפה ונשברה לרסיסים.
הייתי צריכה להקשיב להורים שלי, אסור ללכת למקומות זרים.

~~~~~
וואו אז סיפור חדש (~מתרגשת~)
אז כמיטב המסורת אני עושה הרשמה, הפעם הרשמה טיפה יותר מסובכת אז אני אסביר;
הסיפור עצמו מתרחש הרבה זמן אחרי התקרית, כפי שרובכם כאן הבנתם, התקרית היא מעין עיוות לסיפור תיבת פנדורה. מי שלא מכיר את סיפור פנדורה, ממליצה לקרוא את הערך בויקיפדיה, זה יעזור לכם להבין את ההקדמה ואת הסיפור כולו הרבה יותר טוב.
אז 'פני' פתחה את התיבה, ושחררה מלא מפלצות ואנרגיות רעות לעולם, העולם שבו הסיפור מתרחש הוא עולם ישן. אנשים גרים בכפרים והטכנולוגיה הכי מתקדמת שלהם זה סוס וקרש כביסה (שימו לב לזה, בבקשה לא לרשום לי דמויות שנקלעו לחרם כיתתי כי הם שלחו הודעת ווטצאפ לקבוצה הלא נכונה).
אז הדמויות שאני מקווה שירשמו לי, תקראו את זה בשיא הריכוז:
דבר ראשון, לכל 5 הדמויות הראשיות (שישה כולל שלי) יש כוח שהוא אלמנט.
האלמנטים שקיימים בעולם הם:
אש (הדמות שלי,)
מים (נשמר לתס)
אוויר (נרשם ע"י CnnBll)
אדמה
מתכת
קסם (או במילים אחרות פאראפסיכולוגיה. הכוחות הנכללים בקסם הם: טלפתיה, חיזוי העתיד, טלקניזיס פסיכוקנזיס) נכתב בידי קטניס!
היסודות/ אלמנטים תלויים זה בזה; כוח עליון (קסם) יצר את המים, המים מצמיחים עץ (אדמה) העץ פולט אוויר, ויחד הם מהווים כחומרים העיקריים ליצירת אש, האש יוצר אפר ואדמה, במעמקי האדמה נוצרת מתכת אשר במעמקי האדמה מחזיקה את מי התהום (וחוזר חלילה)
כך שללא אלמנט/ יסוד מסויים, שום יסוד לא יכול להתקיים.
עכשיו, לצורכי הרשמה, לכל דמות גם תהיה עקרון יסוד שממנו היא פועלת (אמור לסמן את הטוב/איזון בעולם,הסבר-כשפנדורה שחררה את המפלצות הגיעו אותם נערים עם אותם אלמנטים. עכשיו אם המפלצות/ שדים מהווים דברים רעים בעולם, היסודות אמורים להוות דברים טובים שמאזנים את העולם. עקרונות היסוד הם הדברים הטובים וכל דמות חייבת לפעול לפי אחד מהעקרונות ובכך היא מביאה את ה'טוב' שלה כנגד המפלצות ומאזנת את העולם. גם העקרונות יסוד תלויים זה בזה.) העקרונות הם:
אהבה ורגש (נשמר לתס)
תשוקה ונחישות (הדמות נרשמה בידי קטניס)
ידע בינה ודעת
שלום ואמינות
חברות ומשפחה (הדמות נרשמה כבר ע"י CnnBll)
תקווה וכאוס (הדמות שלי)
גם העקרונות האלה תלויים זה בזה:
בלי אהבה ורגש, לעולם לא תהיה תשוקה ונחישות, בלי תשוקה ונחישות לעולם לא יהיה ידע, בינה ודעת. בלי ידע בינה ודעת, לעולם לא יהיה שלום ואמינות, בלי שלום ואמינות, לא יהיה משפחה וחברות, ובלי משפחה וחברות, ישאר רק כאוס ותקווה, שבלעדיהם, אין אהבה (וחוזר חלילה).
ועכשיו להרשמה!
הדמויות שהן אלמנטים ובעלות עיקרון יסוד;
שם:
גיל: 17-25
אופי:*חשוב מאוד; זה שהדמויות הן טובות בבסיסן ומביאות משהו 'טוב' לעולם זה לא אומר שכולן חייבות להיות מושלמות, תנסו לעשות אותן מיוחדות וססגוניות.
מראה: (תתפרעו. שיער בצבעים משונים, עיניים מלחיצות. מה שבא לכם. רק לא יותר מידי קריפי)
רקע: (לא אמורים להכיר את ההורים הביולוגים שלהם. רק אומרת*)
אלמנט: מים/ פאראפסיכולוגי/ אוויר/ אדמה/ מתכת.
עקרון יסוד:
כלי נשק:
רציתי להוסיף:

ועכשיו, מכיוון שתיבת פנדורה נפתחה, אני גם צריכה הרבה מפלצות/ שדים.
שימו לב! לא כולם חייבים להיות רעים. אבל הם *חייבים* להיות מבוססים על עיקרון מושחת (קנאה, שנאה, כעס, שחיתות וכל החרא הזה)
שם:
אופי:
גיל: (לא חובה, אבל יותר מאלפיים)
כוח:
מראה: (תתפרעו עם הקריפיות)
רקע:
רציתי להוסיף:

עוד דבר חשוב: כמעט לרוב האנשים בעולם הזה יש כוחות, מה שמייחד את הדמויות הראשיות, זה שהכוח שלהם הוא אלמנט. ככה שאם אתם רוצים, אתם תמיד יכולים לכתוב לי גם דמות רגילה.

מקווה שאהבתם את הקדמה, ומקווה שתירשמו!


תגובות (120)

תשמרי לי כוח מים עם עיקרון אהבה ורגש!

10/09/2016 18:31

פאקינג צפייה אפס O_O (מעניין איך XD)
אני לוקחת את הדמות של הפאראפסיכולוגיה! XDDDDD
סורי. מצחיק מדי לשמור XD
קטניס אוורדין, סוף.

10/09/2016 18:31

שמרי לשתיכן! קטניס, זה באמת לא הגיוני חחחח כי הגבת אחרי תס.
(ויודעות אפשר להגיב מה חשבתן על ההקדמה. זה נימוס בסיסי!)

10/09/2016 18:39

אוקיי, אז שחזרתי את האופי המחוק! (יאי לי) אומנם הקוד היה באורך קילומטר ופי אלף יותר טוב, אבל נו טוב.
השתדלתי מאוד לתת לה הרבה חסרונות (בעיקר בעניין הניבוי), כי אני מתה לדעת מה יקרה איתם.
אה, וסליחה מראש אם יש מלא שגיאות ודברים אחרים שמהווים בעיה, לא עברתי עליה כמו שצריך. אני אתקן כל בעיה קטנה (ויש סיכוי שאני אשלח עוד פרטים ששכחתי המשך.)
~~~
שם: לורן (ומן הסתם אין שם משפחה.)

גיל: 18

מראה: הדבר הראשון שישימו לב אליו אצלה הוא העיניים שלה. הן שילוב מוזר בין המון (המון!) צבעים, שהבולטים מביניהם הם תכלת, ירוק, זהב, כסוף וסגול, ויש עוד הרבה מאוד צבעים שאפשר לקלוט במבט מקרוב. הצבעים ממש מעורבבים בתוך האישון שלה, ככה שהעיניים שלה נראות כמו מערבולת צבעונית נוצצת כזאת.
יש אנשים שיחשבו שזה מוזר, ויש אנשים שיחשבו שזה מדהים.
השיער שלה כסוף-אפור ושחור בשורשים, הוא חלק-גלי ומגיע לה בערך על סוף הגב. תמונה להמחשה (רק שהשיער שלה ארוך יותר): https://www.pinterest.com/pin/522136150531273485/
העור שלה ממש בהיר – לא חולני, אבל קרוב לזה. גובה ממוצע.

אלמנט: פאראפסיכולוגי (יאי)
חשוב לי להרחיב בנוגע לכוחות שלה, אז אני אנסה להרחיב על כל דבר בנפרד.
טלקינזיס – היכולת הכי חזקה אצלה. היא ממש טובה בזה, מתאמנת בכל שנייה פנויה, ולכן זאת היכולת שבה היא משתמשת הכי הרבה. היא יכולה להזיז עצמים קלים וכבדים כאחד. היא לא פוחדת להשתמש בכוחות שלה למטרות יומיות, לפעמים אפילו לשטויות גמורות, אבל יודעת שלא להגזים (בערך XD תבינו ברקע.) אם היא תפגוש מישהו חדש שנראה לה אדיוט, או שמישהו סתם לא יבוא לה בטוב, סביר להניח שהיא תשגע אותו עם זה XD
ניבוי העתיד – אוווו זה הסעיף האהוב עליי ^^
בכל פעם שהיא מנבאת את העתיד היא בסוג של טראנס. העיניים שלה זוהרות בלבן, ממש כמו שני פנסים, היא עומדת יציבה, מביטה קדימה ולא זזה. היא מדברת בקול הרגיל שלה, אבל תמיד נלווה אליו סוג של הד נמוך נוסף, כמו אדם נוסף שאומר את אותן המילים באותו הקצב. ממש מטריד.
לפעמים הניבוי בא בתור משפטים ברורים ומובנים, ולפעמים בצורת חרוזים קריפיים.
היא יכולה לנבא כשהיא ערה או ישנה. כשהיא ישנה זה בא בצורת חלום נבואי – לרוב מלווה באזהרות נוראיות ובתמונות מזוויעות על העתיד – היא חוזה קרבות עקובי דם, מלחמות ומקרי הרס נוראיים. כמעט אף פעם לא רואה דברים טובים.
לרוב היא מדברת את הנבואה מתוך שינה, אבל יש מקרים יוצאי דופן. היא שונאת לדבר מתוך שינה כי היא מפחדת שתפלוט פרטים ליד האנשים הלא נכונים. בגלל זה היא תעדיף להישאר ערנית יותר כשיש אנשים בחברתה.
לפעמים היא לא שולטת בניבוי וזה פשוט קורה, זה בעיקר כשהיא חולמת, אבל כשהיא רוצה לראות את העתיד בכוונה היא יכולה. זה פשוט דורש ממנה קצת יותר ריכוז.
היא יכולה לגעת בחפץ או אדם מסוים, ואז לנסות לראות את העתיד שלו. לפעמים גם לא בכוונה (כמו שציינתי קודם, זה יכול פשוט לקרות.) קרה לה לא פעם שהיא נגעה בעץ, אבן או קיר והתחילה לנבא על העתיד הטראגי שלהם (אני מצחיקה את עצמי כאן XDD)
ניבוי יכול להימשך בערך חצי דקה או פחות, אלא אם כן היא באמת מנסה לקבל עוד פרטים ואז יכולה להגיע לדקה. היא יכולה לנסות לתת שתי נבואות ברצף, אבל סביר להניח שהשנייה תהיה קצרה יותר מהראשונה.
כמו שהבנת, הכוח הזה לא מי יודע מה יציב, והיא מנסה להבין גם אותו, אבל לרוב היא שולטת בו (שבעים וחמש אחוז מהמקרים כזה XD)
טלפתיה – אין רבה מה להגיד. יכולה להעביר מסרים לאחרים ולשמוע את מחשבותיהם. טלפתיה רגילה כזאת.

עקרון יסוד: תשוקה ונחישות

כלי נשק: בשדה הקרב כלי הנשק העיקריים שלה הם היכולות שלה – היא תמצא מקום אסטרטגי וממנו תשנה את מהלך הדברים, בעזרת הטלקינזיס בעיקר, או תנסה לחדור לראש האויב עם טלפתיה. אבל כנשק מוחשי – חץ וקשת, פגיונות, וכעיקרון כל דבר עם טווח יתאים לה. היא תמיד מעורבת בקרב, אבל מרחוק.

רקע: הזיכרון הראשון שלה הוא בערך מגיל חמש או שש, באחד מן הלילות הקרים שהיא העבירה ברחובות. היא לא יודעת (או לפחות, לא זוכרת) איך היא הגיעה למצב הזה או למה.
היא הייתה לבושה בשמלה עם שרוולים ארוכים, אך היא הייתה קרועה ומלוכלכת (שוב, אין לה מושג למה.) היא ידעה שלא תמות, או לפחות קיוותה כך, אז הסבל העיקרי שלה נבע משעמום. היא ניסתה לעבור מרחוב (או איך שהבתים לא מתחלקים שם) ריק לאחר בחיפוש אחר משהו לעשות, אבל לשווא.
בסופו של דבר היא מצאה שני חתולי רחוב (איפשהו, למי אכפת.) היא רצתה לשחק איתם – ילדה בת שש, יו נואו – אבל הם ברחו ממנה – חתולי רחוב, יו נואו – והיא החלה לרוץ אחריהם. באיזשהו שלב היא זכרה שכעסה וחשבה שהיא רוצה שיעצרו, וזה אכן קרה. היא הצליחה לעצור אותם בעזרת הטלקינזיס. היא אפילו לא מסוגלת לזכור איך העבירה את חייה לפני שגילתה את הכוחות שלה. כל דבר שקרה לפני אותו היום מעורפל בשבילה.
אבל בכל אופן, מאז היא פתיחה קריירה מפוארת בהצקה לאנשים רנדומליים ולחיות מסכנות (התעללות בבע"ח יאי.)
היא הצליחה לגנוב כמויות מספקות של אוכל, בגדים וכל דבר שהיא צריכה על מנת לחיות בעזרת שימוש בכוחות שלה, וככה היא ממשיכה עד עכשיו – גונבת כמויות מספקות של מצרכים מכפרים ואז שוהה בדרך כלל בטבע הפתוח.
היא מנצלת את הכוחות שלה למטרותיה האשיות, אבל מתאמנת על הזמן ומחכה למשהו גדול יותר שיבוא.

אופי: אוקיי, אז לורן היא דמות קצת מתוסבכת. בגלל כל החלומות הנבואיים, היא רואה מחזות מטרידים מהעתיד שהיא לא מבינה עד הסוף, וזה משגע אותה. היא שונאת לא להבין דברים, ומאז שהחלומות האלו הפכו לחלק בלתי נפרד מחייה יש לה יותר מדי מידע לא מובן, שאת רובו היא אפילו לא צריכה. ברוב הפעמים אחרי חלום נבואי היא מעוררת בצרחות, מזיעה ומתנשפת. היא לעולם לא תסכים לגלות על מה היא חולמת, אלא אם כן זה רלוונטי (או שהיא דיברה מתוך שינה ואז… אופסי ^^)
בגלל כל זה היא יכולה בקלות להיתפס כמשוגעת, אבל היא לא.
כן, יש לה בעיות אמון (היא לא אוהבת לספר דברים לאנשים חדשים, צריך להרוויח את האמון שלה), אבל כיאה לדמות שהעיקרון שלה הוא 'נחישות' – היא נחושה ואמיצה מאוד ותמיד תתמקד במטרות שלה עד שתשיג אותן, לפעמים זה גובל בטיפשות. לא קל לשנות את דעתה או להוציא אותה מריכוז, מה שיכול לגרום לה להיראות מעט אדישה, אבל היא לא כזאת – היא יכולה להקשיב לשיחות שלמות בשקט כשאפילו לא שמים לב אליה, ואז להצטרף לשיחה בפתאומיות בלי שאף אחד מבין מאיפה היא יודעת על מה מדברים.
היא מחושבת מאוד, מתכננת את הצעד הבא לפני כולם וגם מאוד אסטרטגית – אולי אין לה את הכוח הפיזי אבל היכולות האחרות שלה מפצות על זה והופכות אותה למישהי שלא כדאי להפוך לאויבת שלך.
היא לא היצור החברותי, וזאת משום שמעולם לא היו לה משפחה או חברים, פרט לחיות יער (וגם בהן היא התעללה לפעמים.) למרות זאת – כשמרוויחים את האמון שלה אפשר לגלות בה הרבה רבדים נחמדים יותר – היא יכולה להיות מצחיקה ונאמנה, ותמיד אפשר לסמוך על העצות שלה.
נוטה להיות סרקסטית וחצופה, אבל לרוב בלי כוונה, היא פשוט כזאת. לפעמים היא תפלוט הערה צינית שתצחיק את כולם, ולפעמים פשוט תישאר עומדת בחלל האוויר בצורה מביכה.
בקיצור: נחושה וחכמה מאוד, לא מוותרת בקלות ומרושם ראשוני יכולה להיראות משוגעת. קצת סגורה, אבל כשזוכים באמון שלה היא אדם קצת אחר.
רציתי להוסיף: חוץ מזה שממש בא לי שיהיה לה שיפ (ואם לא אז מישהו שיעזור לה להיפתח לאחרים, כי היא קצת סגורה כזאת), נראה לי שחפרתי כבר על הכל ^^

מקווה שאת אוהבת! אם צריך להוסיף/להוריד/לשנות מהו תגידי לי.
קטניס אוורדין, סוף.

10/09/2016 20:02

    הו קט, היא אדירה! היא ממש ממש אדירה.
    אין לי יותר מידי מה להוריד לך אבל אני רק מודיעה, הכוחות שלה, גם אם נחשבים קסם, הם לא יכולים לשלוט על כוחות של אחרים או למתן אותם! (למשל אם מישהו יפגע בה באמצעות אלמנט אחר כמו כדור אש, היא לא תוכל להשתמש בטלקנזיס ולהזיז זאת מדרכה) ממש אהבתי אותה! השקעת ממש, היא נורא ארוכה וזה ממש כיף לי לקרוא אותה :) היא מסובכת ומלאה ברבדים עמוקים, אהבתי מאוד. לגבי השיפ, אני אנסה למצוא מישהו שיתאים לה, אני יודעת שאת רוצה שיהיה לה מישהו (כבר מכירה אותך) העיניים שלה נשמע כמו הדבר הכי מגניב ששמעתי עליו. ברצינות. היא התקבלה, אהבתי אותה מאוד מאוד. אם את רוצה להוסיף פשוט תרכזי הכל להודעה אחת ושלחי בשרשור. עוד משהו, אם זה לא חשוב לך שיהיה לה כלי נשק אז אני יכולה להוריד לה את הכלי נשק ולהשאיר אותה רק עם הכוחות? אם זה ממש מפריע לך אז לא (כמובן)

    10/09/2016 20:25

מה עם מסומן? הסיפור הזה הוא בנוסף או במקום? אני מאוד מקווה שבנוסף…
הקדמה ממש טובה! אני לא כל כך מכירה את סיפור תיבת פנדורה, וגם לקחו לי איזה שתי דקות להבין ש – 'פנדורה' זה השם המלא שלה. כן. אני לא במיטבי היום.
בכל מקרה, תשמרי לי דמות שד כלשהי (רק בגלל היתר הקריפיות) אבל אני אומרת מראש שייקח לי יותר מיום לכתוב אותה אז אם זה בלתי אפשרי את לא חייבת.

10/09/2016 20:05

    זה לא בא במקום מסומן, לא לדאוג :) את מסומן אני ממשיכה כרגיל.
    אני שמחה שאהבת את ההקדמה, אבל אם את לא מכירה את סיפור פנדורה, אולי כדאי שתקראי בויקיפדיה או אחרת זה סתם סיפור על אלים שהמצאתי חחח
    אני אשמור לך דמות של שד :)

    10/09/2016 20:27

יש מקום בשבילי? (או שאתן סוג של קבוצה סגורה..)
בעיקרון אני אשמח לאוויר עם חברות ומשפחה (זה יהיה מאתגר :)

10/09/2016 20:08

    כמובן. את/ה רוצה שאני אשמור לך את הדמות?

    10/09/2016 20:27

    אני אשמח :)

    10/09/2016 20:36

בגלל שאין לי אינטרנט אני מגיב דרך הטלפון ובגלל שקראתי דרך הטלפון אז כנראה שפספסתי כמה שורות בפרולוג אבל הוא היה ממש טוב! כאילו *ממש* ממש טוב!! מנוסח ומתואר נהדר והרעיון נשמע מדהים. אז תשמרי לי שד כי אני אוהב לעשות דמויות רעות, ואם יהיה לי זמן אני אכתוב לך גם עוד דמות של יצור XD הדמויות של היסודות נראות דיי מסובכות לכתיבה ולכן אני פשוט אשאר עם דמויות שדים קלאסיים. פרולוג נהדר,הצבת רף גבוה לסיפור מקווה שהרף יישמר :))

10/09/2016 20:10

    חחחחחח הדמויות של האלמנטים לא כאלה מתוסבכות! (הייתה לי הרגשה)
    אני שמחה שאהבת את הפרולוג! באמת, הרגשתי ממש חסרת ביטחון איתו.
    אין בעיה, אני אשמור לך שד/ יצור (אם אתה רוצה, אני אשמח אם תכתוב גם אלמנט, אבל זה מתוסבך לך מידי אז לא צריך) אני גם מקווה שהרף ישמר, שמחה שאהבת, ומחכה לדמות! :)

    10/09/2016 20:29

לדמויות עם הכוחות הרגילים זה אותו טופס? בא לי לרשום זוג תאומים (הרעיון עם הפני ותאו חדר לי לראש)
ואיזה כוחות בדיוק? את יכולה להסביר יותר על זה?

10/09/2016 20:44

תשמרי לי דמות.

10/09/2016 20:52

תשמרי לי אדמה וידע בינה ודעת

10/09/2016 21:05

אוף לקחו לי את מה שרציתי…. :< אני רציתי ידע ובינה… זה הכי שווה (וכוח לא אכפת לי כי בתכלס יש רק 6 וראיתי שרובם תפוסים…
יש אפשרות לכתוב בכל זאת ואז תבחרי? כי אני ממש רוצה להירשם! ואני מקווה שתעני לי בהקדם אחרת זה יהיה לי ממש קשה להירשם, כי זה יהיה מהטלפון…

נ.ב- הפסקת לקרוא את עיר של גיבורים או שסתם אין לך כוח להגיב? 0-0 משש תגובות ירדתי לשתיים במקרה הטוב ואין לי מושג למה.

10/09/2016 21:30

תשמרי לי בבקשה דמות, כותב עוד כמה דקות :)

10/09/2016 21:54

שם: קיילי ניל.
גיל: 17.
מראה: קיילי היא בעלת מראה עדיין. עיניה אפורות וגדולות, בעלות נגיעות קטנות ועדינות של ירוק וכחול מסביב לאישון. כאשר היא עומדת מול השמש עיניה נוצצות. עור בהיר וחלק. שיער שחור מתולתל, אשר מגיעה עד אל הברכיים שלה. תווי פנים עדינים. היא נראית כמו ילדה בת 12, אך לא בקטע רע. היא פשוט נראית ממש צעירה. היא מסוגל לשנות את המראה שלה. זאת אומרת, כאשר היא כועסת או יוצאת מן הגדר הנחמדות שלה (הסבר באופי) המראה שלה משתנה; השיער שלה משנה את צבעו לכתום זוהר, הרגליים שלה מתארכות (היא מעט גובהת), הציפורניים שלה נעשות מחודדות והעיניים לה נהפכות לשחורות.
אופי: היא ביישנית. מאוד ביישנית. אך היא אף פעם לא מובכת. כאשר מחמיאים לה, היא מחייכת חיוך קטן וביישני, מהנהנת בראשה והולכת, לא מתוך ביישנות אלא כי אין לה סבלנות וכוח לפתוח דיאלוגים ודו שיח עם אנשים.
יש לה אופי די מטעה. יש בה צדדים שסוטרים אחד את השני. היא בנאדם מאוד שקט ונינוח, ואנשים נפתחים אליה ומספרים לה דברים בקלות. לכן היא יודעת הכל על כולם, אך היא לא עושה דבר עם המידע שהיא מקבלת, כי הצרות של אנשים אחרים והעבר שלהם, לא ממש מעניין אותה ואין לה סיבה מספיק טובה לנסות לפגוע בהם. היא נראית מאוד תמימה והדבר הזה הוא עוד רושם שגוי עלייה.
היא לא תמימה, בכלל לא. היא עלולה להיות ערמומית ותחמנית.
אפשר לסמוך עלייה, אך אסור לסמוך עלייה בעיניים עצומות, כי אין לדעת אם היא באמת בעדך ונגדך ואי אפשר לדעת אם היא תתהפך. היא חברה טובה, מאוד, אך טעות אחת או סתם משהו מסכן שביצע מישהו עלול לגרום לכל זה להשתנות. אבל זה די תלוי וזה משתנה כל הזמן. היא מאוד חכמה. היא מסוגלת לפענח מצבים ואנשים במהירות רבה. יש לה ידע נרחב על בעלי חיים, על גוף האדם ועל הטבע. היא יודעת רפואה והיא ממש מומחית בזה.
לקיילי יש קול מאוד נעים ומרגיע. היא אוהבת לזמזם לעצמה בשקט זמזומים עדינים ונעימים לאוזן. לקיילי לא אכפת מחוקים. היא עושה מה שבראש שלה. אין לה גבולות או מעצורים, אך מה שגורם לה לא לעבור על החוקים הוא החוסר הסקרנות שלה והאדישות שבה. רק צריך למצוא את שתי הנקודות האלה ולפרוץ אותם, ואז היא תתחיל לעשות בלגן. היא פשוט תהייה בלתי ניתנת לעצירה, ותאמינו לי אף אחד לא רוצה שזה יקרה. קיילי יכולה להיות עוקצנית לפעמיים. פשוט היא תקום לבוקר חדש ותחליט שהיא רוצה לעקוץ אנשים. העקיצות שלה לא מעצבנות אנשים, מכיוון שהיא אומרת אותן בנהימה ידידותית וקלילה. תמיד יש בעקיצות שלה שבריר של אמת, אך היא אומרת מתוך כוונה רעה, אלא מתוך שעמום. העקיצות שלה משעשעות אנשים.
אלמנט: אדמה. היא אוהבת להתחבא מתחת לאדמה (היא יוצרת מן בור-מערה כזאת ומתחבאה שם ביפנים). בגלל זה היא לפעמיים מלאה חול.
עקרון יסוד: ידע בינה ודעת.
כלי נשק: היא מתמחה בחרבות. יש לה שתי חרבות ארוכות, עבות וכמובן חדות.
רקע: אמא שלה עקרה (כל האחים שלה מאומצים, כולל היא) ואבא שלה רופא (ממנו היא למדה רפואה). יש לה ששה אחים; שלושה אחים קטנים ושלוש אחיות גדולות. המשפחה שלה חייה בעוני רב.
האח הקטן שלה חולה מאוד ואביה לא יכול לטפל בו, מאחר כי הוא לא מכיר את המחלה הזאת. אף רופא לא מכיר ולא יודע ממה היא נובעת.
אמה כועסת על אביה על כך. היא כל הזמן צורחת עליו שלמרות שהוא רופא הוא לא מסוגלת לטפל בבן שלו. אביה חולם שהיא תהייה רופאה, אך לא כמהו, היא תהייה מצליחה ובאמת תצליח להציל חיים של אנשים.
קיילי טיפלה הרבה בבעלי חיים ועזרה להם. קיילי היא נערה מתבודדת בבית סיפרה. היא תמיד מסתובבת בהפסקות לבדה וקוראת ספרים.
רציתי להוסיף: היא מאוד אוהבת את השמש. היא מסוגלת לשבת שעות מול השמש ולהביט בה, מבלי להסתנוור או שעיניה יפגעו. מצטערת על הרקע הצולע. ממש מאוחר עכשיו ומחר יש לי בית ספר. אולי אני אוסיף מחר כמה פרטים. מקווה שתקלי אותה :)

10/09/2016 22:07

    שתקבלי*

    10/09/2016 22:09

    יש לנו טלפתיה? כי גם אני רציתי לעשות אדמה וידע, וגם הדמות שלי יכולה לשנות מראה, ורק עכשיו קראתי את הדמות שלך (כי עשיתי סבב של כל הדמויות כי אני ממש משועמם).

    10/09/2016 22:39

    מאוד אהבתי את הדמות!
    רק כמה דברים לתיקון-
    היא לא תוכל לשנות את המראה שלה כי זה לא חלק מהכוחות שלה והיא לא תוכל להתמחות בתרבות לצערי, את יכולה לעשות לה אבל כלי נשק אחר. (רק מציינת שאין להם בית ספר, הספריות הן בקושי נראות נורמלי ורק אנשים שלמדו אצל כוהנים של הכפר יכולים להיכנס.)
    בכל מקרה, אני מנסה להבין, היא נאמנה אך לא לחלוטין?

    11/09/2016 12:27

    אז דוד שלה מביא לה את הספרים. היא נאמנה, אך לא לחלוטין. היא יכולה לשנות את הדעה שלה ברגע בגלל איזה מקרה שקרה או סתם כי מתחשק לה, ולבגוד בבן-אדם הקרוב אליה. אז לא, היא לא נאמנה. זה יהיה בסדר להשאיר את המראה שלה ככה? אם לא, אני אשנה אותו.
    המשך לרקע: ההורים שלה רבים רבות. לפעמיים באמצע הלילה קיילי שומעת את ההורים שלה צועקים אחד על השני. בכל פעם שהם רבים, היא יוצאת מן הבית דרך החלון שבחדרה, מתרחקת מן אזור המגורים ויוצרת לעצמה מן מערה-בור כזאת בתוך האדמה ושם היא מתחבאת. לא תמיד היא טורחת לסגור את הבורות, אז יוצא שפעמיים רבות אנשים נתקלים בבורות שלה ולא מבינים ממה הם נוצרו.
    בגלל שהיא מאוד קרובה אל אביה והיא ילדה טובה (שוב, היא לא עושה צרות ומתנהגת בפרעות, בגלל האדישות שלה. פשוט לא אכפת לה. היא רק רוצה שיעזבו אותה בשקט) כולם קוראים לה "הילדה הטובה של אבא".
    היחסים בינה לבין האחיות שלה, לא ממש טובים. הן חושבות שהיא סנובית ועצם העובדה שהיא הכי קרובה אל אבא שלהן, גורמת להן לחשוב שהוא מעדיף אותה על פניהן ושהוא חושב שהיא יותר טובה, וזה מה שבעצם משבש את היחסים בניהן.
    היחסים בינה לבין אחיה טובים, כי טוב, פשוט לא אכפת להם.
    אני מקווה שלא שכחתי משהו. איזה כלי נשק אפשר?

    11/09/2016 17:19

    היא לא יכולה לשנות את המראה שלי לצערי… זה רק משהו ששדים\מפלצות יכולים לעשות.
    כלי נשק; סאי, בומרנג (ענקי) חץ וקשת, כידון וכדומה. כאמור כלי נשק זה לא חובה, כי יש להם את הכוחות שלהם.

    11/09/2016 17:46

    אז חץ וקשת (זה לא נתן לי להגיב מתחת לתגובה שלך).

    11/09/2016 17:49

    סליחה שאני חופרת לך.
    אז שהיו לה פסים דקים בצבע כחול כהה וזוהר בשיער.

    11/09/2016 19:11

    אוקיי, ומה הצבע המקורי של השיער שלה? (שעליו יש את הפסים)

    11/09/2016 20:48

    שחור

    12/09/2016 07:19

כותב דמות של אדמה + ידע

כותב דמות של שד (מנסה) בבקשה תשמרי לי, נראה לי שזה יהיה ארוך

10/09/2016 22:08

אוקיי חבר'ה. חשוב מאוד להסתכל על דמויות ובקשות של אחרים, אני לא מתכוונת לעשות כאן תחרות כי זה לא נעים לי ולכן אני אשמח מאוד אם תכתבו לי דמויות אבל תשימו לב שהן בעלות אלמנטים ועקרונות שעדיין לא נתפסו! אמורה, אני אשמח מאוד אם תרשמי באמת, אבל את תצטרכי למצוא עיקרון אחר.
לגבי עיר של גיבורים, אני תקועה באיזה פרק ואני צריכה להשלים טיפה, אבל אל דאגה! לא נטשתי את הסיפור.

10/09/2016 22:10

    אגב, דמות של אלמנט הבא, רק ממין זכר.

    10/09/2016 22:12

    אני לא יודע אם שמת לב לשאלה שלי אז אני ישאל שוב.
    הטופס לאנשים רגילים זה אותו טופס? ואם אפשר קצת יותר הסבר על הכוחות של האנשים הרגילים? ואפשר לעשות תאומים?

    10/09/2016 22:20

    אבל עיקרון הידע זה העיקרון הכי מעניין… והיחיד שנשאר זה שלום ואמינות שאני לא יכולה לעשות אם זה כלום כי זה ממש משעמם אותי העיקרון הזה.. >.<
    אז כנראה שאוותר לסיפור הזה..

    10/09/2016 22:30

    אוי מצטערת, פספסתי את זהחחחח
    בעיקרון זה אותו תופס, רק בלי אלמנטים ועקרונות יסוד, אלא רק כוחות
    כוחות של אנשים רגילים יכולים להיות: ריפוי, שינוי צורה, אפשרות ליצור לעצמך חוויה חוץ גופית, מהירות על, חזקים במיוחד וכדומה.
    את יכולה לעשות תאומים, אבל יהיה להם פחות זמן מסך אני חושבת כי זה כבר הרבה דמויות :)

    10/09/2016 22:31

על הפרלוג- וואו. מדהים. לא מפרטת הרבה, רצה להירשם. תשמרי לי מתכת!

10/09/2016 22:20

    שמחה שאהבת את הפרולוג!
    נשאר רק עוד עקרון יסוד אחד ואלמנט אחד מכיוון שנ.ר כתב דמות שנתפסה כבר.
    תודה רבה בכל מקרה :)

    11/09/2016 12:18

אה רגע.. נ.ר. כותב דמות.. לא משנה, אני לא אגנוב לו.. חבך שלא שמתי לב מוקדם יותר.. בהצלחה בסיפור

10/09/2016 22:23

אז, קראתי, נשמע מעניין מאוד, אשמח לעקוב. בהצלחה עם ההמשך:)

שם- בלייק לטיוונק (latiwonk, היפוך של know it all)
גיל- 19
אופי- רק שם המשפחה שלה מעיד על השחצנות שלה (זה בגנים, עובר במשפחה). היא חכמה מאוד, הבית הראשון שלה זה בית לבנים די עשיר (באה ממשפחה עשירה), בית שני שלה- ספרייה. מתבודדת, לא חברותית במיוחד, החברים הכי טובים שלה-ספרים, כלי נגינה. למרות שבאה ממשפחה עשירה היא מאוד צנועה, משתדלת לא להיות מפונקת (מה שמצליח לה), לא להתלבש מהודר מידי, לעסוק בעבודת כפיים, להיראות מלוכלכת. היא לא אוהבת לעשות דברים בשבחל שיאהבו אותה או להשאיר רושם, לא אוהבת להתרברב בכסף שלה. הדבר היחיד שהיא משתחצנת עליו זה החוכמה שלה. היא אוהבת לעזור לאנשים ומשתמשת בחוכמה שלה במציאת צמחי מרפא ויצירת תערובות מרפא. היא חזקה, נפשית ופיזית (אבל לא שרירים והחרא הזה), היא לא כ"כ אוהבת את ההורים שלה, הם קרים ואנטיפתים (איך אני אסביר מה זה אנטיפת…. אדם עוין ולא נחמד, עפ"י מילוג) אין להם הרבה חברים ובגלל זה גם לה אין. היא בת יחידה, תמיד רצתה אח קטן אך הוריה היו עונים לה "עוד אחד כמוך? אנחנו בקושי מסתדרים עם אחת!". היא לא אוהבת שמטיפים לה מוסר, היא לא אוהבת שמזרזים אותה, היא אוהבת לעשות הכל בקצב שלה. היא ממש לא אנוכית, מכבדת אנשים (אלה שהיא אוהבת, אלה שהיא לא מכירה, אבל לא אלה שמכירה ולא מחבבת), החלום הכי גדול שלה זה להקים משפחה. היא סקרנית, נדיבה, מסקרנת, חדת עין, לועגים לה הרבה (בקרב העשירים). בגלל שהיא כל-כך חכמה, היא יודעת לזהות סימנים. מתי משקרים לה, מתי בן-אדם נבוך, מבויש, עצוב, מתי נגעו לו בנקודה רגישה וכאלה.
מראה- בגלל שהיא כל-כך חכמה היא יכולה לשלוט בגוף שלה. היא עדיין לומדת לשלוט על זה ובינתיים הצליחה לשלוט על שיערה ועיניה. היא יכולה לשנות את צבעם ואת אורך השיער כרצונה. אך אוהבת בעיקר שהעיניים שלה הן זהובות ושיערה בצבע אדום בוהק וגלי, מגיע עד קצת אחרי הכתפיים. מנומשת באף אבל ממש קצת, בין שחומה לחיוורת, לא זה ולא זה. היא לא אוהבת ללבוש שמלות, יותר בעניין של בגדים נוחים, חולצה ומכנס (גופייה אם זה בהתאם לתקופה, ואם המראה לא בהתאם לתקופה, לבוש, אז שיהיה שמלות, אבל דקות, קצרות ולא מהודרות). גבוהה, צנומה, רזה, אוזניים מחודדת טיפה (היא חידדה את אוזניה כי גילתה שזה עוזר לה לשמוע יותר טוב). שפתיים אדומות ודקות.עונדת צמיד זהב על יד שמאל, הדבר הכי יוקרתי שיש עליה.
רקע- כבר אמרתי לך. גדלה בלי אחים, רק עם הורים שלא אוהבים אותה יותר מידי בגלל שמתנהגת אליהם בחוסר כבוד, מתלבשת לא כראוי (כי הם עשירים וזה), הם לא מתגאים בה. היא תמיד ניסתה להרשים אותה, עד שלפני כמה שנים הספיקה כי היא לא הצליחה, הם לא אהבו אותה. אין לה חברים, אף-פעם לא היו לה. (סורי שזה קצר, אני לי איזה סיפור טרגי לספר, סורי).
יסוד- ראיתי שכבר כתבו אדמה, אז שיהיה מתכת. אבל כל הדמות שלי מבוססת על בינה ידע ודעת אז פליייזזזזזזז אל תשני לי את זה פלייייזזזזזזזזזזזז.
עקרון יסוד- ידע בינה ודעת
-רציתי להוסיף- רק אחרי שכתבתי את הדמות ראיתי שלקחו לי את עקרון הדעת ואת היסוד, עם המתכת אין לי בעיה, אבל כל הדמות שלי מבוססת על בינה ודעת, אז תוכלי להשאיר את זה ככה? מקווה שתביני ובהצלחה עם הסיפור.

10/09/2016 22:34

    כלי נשק שכחתי להוסיף- פגיון, עשוי נחושת עם ידית משובצת אבנים לבנות. הנדן שלו (השומר כאילו, איפה ששמים את הפגיון, אני די בטוח שקוראים לזה נדן, עזבי אני מסטול באמצע הלילה) אז בקיצור הוא עשוי עור חום והוא מחובר תמיד למותניה של בלייק

    10/09/2016 22:42

    היי נ.ר5. למרות שהדמות היא מאוד מאוד טובה, אני לא יכולה לקבל אותה. א'- אני לא יכולה לקבל עוד בנות (ברצינות XD גם תס כותבת בת)
    ב', עיקרון ידע בינה והדעת לצערי כבר תפוס ללא יוצאים מן הכלל.
    ממש מצטערת!

    10/09/2016 22:42

    אני יכול להבין

    זה לא ימנע ממני להמשיך לקרוא

    אגב- מה עם תיקים שאסור לפתוח שאליו דווקא כן בחרת דמות שלי? סתם, אני אומר זה כי אני סקרן לראות מה קורה, ראיתי שמחקת את הפרקים מהאתר, אפשר לשאול למה?

    10/09/2016 22:44

סורי, רק עכשיו ראיתי את התגובה על להסתכל אצל אחרים….. אבל אם תוכלי לעשות איזשהו רעיון מעניין עם הדמות שלי והדמות של סיפורים1 (כי יש לנו את אותו העיקרון אז תוכלי לעשות שם איזה חיבור אם תקבלי את שלי כי ברור שלו יד עדיפות כי הוא כתב קודם,)

10/09/2016 22:36

רגע רגע רגע רגע :םםם אני פשוט אכתוב שד ~~

שם: לות'ר בייטס (נשבעת שהיה לי קשה מדי לחשוב על שם)
אופי: מה שמניע אותו זו הגאווה העצומה שלו (שזה אחד משבעת החטאים~) והוא בעצם עושה הכל כי הוא רוצה, כי הוא יכול, וכי הוא חושב שמותר לו. הוא לעולם לא יפקפק בעצמו, אבל כן באחרים, ולא יסמוך עליהם, כי הוא יודע שהם לא יודעים על מה הם מדברים. הוא שחקן מעולה ושקרן מעולה, והוא אוהב לשטות באחרים ולגרום להם להאמין שהוא רוצה לעזור להם, ואז לראות את המבט על הפנים שלהם כשהם יבינו ששיטה בהם. הוא טוב מאוד כמעט בהכל (כי בכל זאת, גאווה, ויש סיבה לזה), והוא לא מוכן להודות שהוא טועה גם אם זה קורה. הוא חכם ולומד מהר, והוא רואה את עצמו כבלתי מנוצח. לא אכפת לו מאחרים, די סוציופת (אבל לא סדיסט, הוא לא אוהב ללכלך את הידיים יותר מדי, למרות שאם זה נדרש אז זה נדרש). הוא מסוגל להדביק אנשים בגאווה שלו, זאת אומרת, תוך כדי שהוא מדבר איתם ומסביר להם למה הם לא צריכים אף אחד ולמה הם יותר טובים מהשאר (למרות שהוא לא חושב ככה, כמובן) הם מאמינים לו אפילו אם הם יודעים שזה מה שהוא מנסה לעשות. הוא אוהב לאתגר אחרים ולצפות בהם נכשלים, אולי אפילו, הצעה, הוא יעשה איזה משהו עם ההוא של הידע והבינה, במטרה לראות אותו מתוסכל כי הוא לא יצליח, בין אם הוא רימה כדי שזה יקרה ובין אם זה נכון (אי אפשר לדעת!)
גיל: נגיד… אלף ארבע מאות בערך, אבל הוא נראה בן 22 בערך
כוח: כוחות שד טיפוסיים. הוא מסוגל להיעלם, להשתגר, יש לו מהירות על, ראיית על, חושים מוחדדים בכללי, והוא מסוגל להחליף נשמות עם אנשים אחרים (אבל הוא לא עושה את זה כי הוא מעדיף להיות הוא)
מראה: יש לו מראה נורא, אבל בשביל להצליח בכל מה שהוא רוצה הוא משנה אותו לצורת אדם רגיל, מה שגם מסייע לו בזה שיחשבו שהוא אדם רגיל. בצורה האדם שלו יש לו שיער חום בהיר-ג'ינג'י, עור בהיר, עיניים חומות כהות, מבנה גוף צנום ורזה (אבל לא יותר מדי כמו אנורקס~). יש לו פנים תמימות שבשינוי מבט אחד יכולים לחשוף את האופי האמיתי שלו- די סוציופת, אפשר לומר. יש לו סגנון דיבור מהיר מאוד, עד שכשהוא מדבר במשפטים ארוכים כבר קשה לעקוב אחריו. הוא נוהג ללבוש בגדים איכותיים, חליפות או אפודות לרוב. הוא עונד טבעת זהב על האצבע השלישית שלו בידו הימנית. כשהוא כועס מאוד ולא מצליח לשלוט בעצמו העיניים שלו יכולות להפוך לאדומות כאלה, מראה שמקשר אותו לצורה האמיתית שלו.
רקע: זה תמציאי בעצמך איך שאת רוצה, מבחינתי שיהיה מעורפל, כי אין לי ממש זמן או מוזה לזה בשעה הזאת, מחר אני מתעוררת מוקדם :ם
רציתי להוסיף: מקווה שהוא בסדר~~ השעה מאוחרת ואני צריכה ללכת לישון, מצטערת אם יצא קצר מדי או לא מפורט מספיק, אם כן, תגידי לי ואשתדל להוסיף בהקדם XP

10/09/2016 23:04

    לא הבנתי, מה הצורה האמיתית שלו?
    ואין בעיה גם ככה הרקע של שדים/מפלצות מתוסבך חח
    תודה רבה! מאוד אהבתי אותו, הוא יתאים מאוד לסיפור

    11/09/2016 14:40

שם: 'דינאמו' או בקיצור 'דין'
גיל: 22
מראה:
הדבר הבולט אצלו זה השיער. שיערו חום מלא וארוך עם ראסטות. הוא גאה מאוד בשיערו ולא יקצר אותו בחיים. הוא שזוף משהייה ארוכה בשמש. מבנה גופו רזה ומעוצב (הסיבה במשך).
עיניו אפורות עם נימים כחולים. תווי הפנים הם חמים והוא אוהב לחייך.
הוא אוהב ללבוש בגדים נוחים לתנועה (בגדים נזיריים).
אופי:
דין הוא אדם פתוח. הוא אוהב לצחוק מכל הלב וצחוקו נישא באוויר. חשוב לו הביחד והדינאמיקה הקבוצתית. אנשים נסחפים אחריו. הוא מסוג האנשים שמוציא אווירה טובה אשר משפיעה על השאר.
הוא טוב לב ובעל סבלנות עד אין קץ. כשיש צורך, הוא מסוגל לנהל שיחות נפש אחד על אחד. וכשכולם ביחד וכולם מדוכאים, אפשר לסמוך עליו שיוציא איזה בדיחה טובה בכדי לשבור את הדיכאון.
הוא מנהיג טבעי (לא חייב).
רקע:
דין מאמין ביינג ויאנג. הוא מנהל אורח חיים פשוט וקפדני. למרות שהוא עוטף את עצמו באנשים, הוא זקוק לזמן עבור עצמו. הוא עושה מדיטאציה ותרגילי טאי צ'י או יוגה. הקפדנות הזו משתלמת וגופו גמיש להפליא ומאוד מאומן.
בעברו הוא ניהל בית נזקקים בלי תמורה ובהתנדבות ולפני זה אסף אליו ילדים נטושים ונתן להן בית.
לפני כן, הוא היה ילד נטוש בעצמו וחיפש חברים ומשפחה ללא הצלחה.
חוסר הידע שלו פועל לרעתו. הוא אופטימיסט ותמים (הוא תמיד יאמין למשהו מופרך למרות שהוא בתוכו מבין שזה מופרך כי הוא 'עדיין' מאמין בטוב באנשים).
אלמנט: אוויר.
• גופו נע למהירויות מטורפות (כמו Flash). קשה לעקוב אחריו בצורה הזו.
• הוא מסוגל ללחוש למישהו מרוחק ממנו (מאות מטרים) או לצעוק כל כך חזק ולהמם את מי שמולו.
• כשהוא ממש נחוש, אז הוא מסוגל לרחף באוויר כשעיניו בורקות מזעם.
• לשלוט על הרוח בסביבתו וכך להרגיע אותה או להגביר אותה עד לסיחרור של טורנדו.
עיקרון: חברים ומשפחה (מפה נובע הקיטצ'יות של הדמות)
כלי נשק:
אוהב להילחם פנים אל פנים עם הידיים או עם מקל במבוק ארוך. דין הוא מאסטר בשיטות לחימה רבות. הוא זריז מאוד ובנוסף משתמש בנקודות לחץ של הגוף בכדי להכניע אויבים ואף להרוג (למרות שהוא ממש לא רוצה להרוג). כשהוא נלחם הוא משתמש בכוחות שלו במקביל ללחימה וזה גורם לו להכניע הרבה אוייבים.

אני מקווה שהדמות מספיק טובה.
אם יש צורך, אני אכניס שינויים.
אגב, אם זה לא היה ברור, מאוד נהנתי לקרוא את הפרולוג :)

10/09/2016 23:59

    מאוד אהבתי את הדמות. מאוד מאוד.
    רציתי שתהיה דמות קצת יותר קלילה וחברותית (יש לי הרבה דמויות מתוסבכות) וזה בדיוק מה שכתבת.
    אהבתי מאוד גם את הרעיון של המאסטר.
    הדמות מאוד מאוד טובה!! שמחה שנהנת מהפרולוג :)

    11/09/2016 14:42

    חחח… שמתי לב שתסבוך זה מוטיב חוזר. אז עשיתי משהו אחר.
    אם את רוצה דמות רעה אני אשמח לכתוב גם אותה.
    לא איכפת לי איזה אלמנט ועיקרון… אני אתמודד עם מה שיש :)

    11/09/2016 14:49

    הממ לא אכפת לא שתכתוב דמות רעה, אבל הדמויות הרעות הן שונות.
    להן אין עיקרון יסוד או אלמנט, הן פועלות על עיקרון מושחת מסויים והן או מפלצות או שדים. אשמח מאוד אם תכתוב דמות רעה :)

    11/09/2016 14:56

    לעשות דמות רעה או… דמויות רעות?
    ;)
    (תתפלאי כמה שטויות יש בראש שלי)

    11/09/2016 15:08

    האמת שאני דווקא מציעה לכתוב מפלצת אחת כי ככה ככל שיש יותר מפלצות אני מקדישה פחות זמן לכל מפלצת. אבל אם אתה רוצה, תכתוב :)

    11/09/2016 15:42

רציתי לכתוב אדמה. הייתה לי דמות מושלמת????. טוב ככל הנראה אני אכתוב מפלצת. אני אכתוב רק מחר

11/09/2016 01:55

    אוי… מממש מצטערת..
    בכל מקרה, כן נשאר עוד אלמנט ועקרון יסוד אחד.
    מחכה לקרוא את הדמות :)

    11/09/2016 14:43

היי אני ככל הנראה אכתוב את הדמות לקראת אחר הצהריים או הערב, אל תחשבי ששכחתי! ^^

11/09/2016 13:47

    חחחח אין בעיה יוטה! מחכה לקרוא את הדמות :)

    11/09/2016 14:57

הייתי כותב דמות – אבל אמרת שאי אפשר לכתוב בנות.
אני אנסה לעקוב בכל מקרה.
הפרולוג היה כתוב ממש ממש יפה(!!!), והכתיבה הייתה סוחפת.
למה רק פנדורה ופרומתאוס???? איפה אפימתאוס?????? 0.0

11/09/2016 16:54

    אני אגיד לך מה- הדמות שלי היא בן, תס כותבת בת, קט כתבה בת, סיפורים כתבה בת ו CnnBll כתב בן עכשיו אם גם אתה תכתוב בת זה לא… יותר מידי בנות? XD וזה הקטע… פנדורה ואפימתאוס הם אותו בן אדם כאן. (זה למה היא אחות של פרומתאוס) ממש שמחה שאהבת :)

    11/09/2016 17:15

טוב אז האינטרנט לא הולך להסתדר בזמן הקרוב ולכן אני אתעקב עם ההרשמה. כנראה דיי הרבה זמן. -_-

11/09/2016 17:26

    איזה באסה כשזה קורה.. אבל אין בעיה, הפרק הראשון יעלה רק עוד שבוע- שבועיים.

    11/09/2016 17:47

טוב. אז הדמות גמורה. ניצלתי כל שניה פנויה מהיום שלי (והיה לי גם חלון אז כיף ^^) כדי לכתוב אותה ולא לאבד את ההשראה, וסיימתי!
שכחתי שהמפלצות פועלות על עיקרון מושחת אז לא ממש שילבתי בה את זה…
אני אשלח את הדמות כשיהיה לי כוח להעתיק אותה מהדפים. כן. היא באורך של כמעט שני דפים (שזה לא כל כך הרבה בהתחשב בגודל הכתב שלי -,-).

11/09/2016 17:37

    וואי. שני דפים?! ממש שמחה שהדמות שלך גמורה, אבל אני חייבת שתשלבי עיקרון.
    אם את מתקשה למצוא תכתבי בגוגל 'שבעת החטאים' וזה יתן רשימה, לפי דעתי אפשר למצוא בה, אם עדיין זה לא מסתדר לך עם הדמות, אז לא נורא.מחכה לקרוא את הדמות!!

    11/09/2016 17:51

יש כבר דמות רעה אלגנטית אז אני אלך לכיוון הפיזי

שם: אסוס (שם עתיק… בן 2000 שנה)
כינוי: החיה (The Beast)
מראה:
אדם מפוצץ בשרירים (עם תוספות מטורפות של סטרואידים). קעקועים משונים מעטרים את ידיו וכתפו. שיערו הוא ארוך ומנופח עם קרזול הדומה מאוד לרעמה של אריה.
עיניו צהובות וחתוליות. מבטו מאיים באופן טבעי (קרו מקרים שעשו במכנסיים ממבטו בלבד).
יש לו ניבים בלסת התחתונה שאותם הוא חושף כשהוא במצב לחימה.
אופי:
החיה מאמין בחוק הג'ונגל כלומר החזק שורד. והוא הכי חזק. הוא שונא את החלשים ורוצה לסלק אותם מהעולם. הוא כל כך מאמין בזה שהוא חושב שאם עוזרים לחלשים אז זה מחליש את החזקים. למרות שהוא יהרוג בקלות, הוא יכבד את החזק. והחזק מבחינתו נקבע בקרב פיזי איכותי של אחד על אחד בלי שטויות וקסם. מבחינתו זה טריקים שמסווים חולשה. אם יש חזק ממנו אז הוא יעשה כדברו עד שימצא דרך לגבור עליו בקריאת תיגר ולזמנו לקרב אחד על אחד.
רקע:
הוא אוהב להנהיג כנופיות. חוק הג'ונגל שם אותו במעלה ההיררכיה.
אין לו שאיפות גדולות. הוא מנסה תמיד ליישם את חוק הג'ונגל על כולם.
יצא לו לתקוף שדים אחרים כי הוא לא רואה איתם עין בעין.
השחתה: כעס
יכולות:
* הוא מושפע מאוד מהפיזי ולכן שליפת ציפורנים בחוזק של טיטניום.
* שאגה אדירה שנשמעת למרחקים (וקוראת לחברי הכנופיה).
* שימוש בכוח האימים שלו בכדי לשבור קירות ואפילו לטפס על הבניינים עם ציפורניו.
* נשיכה אימתנית ששוברת עצמות.
* נשיכה שלא הורגת הופכת את האדם לעושה דברו דמוי צבוע (תיארתי עכשיו ליקונתרפיה?!)

אוף… יצא לי דומה מאוד לאיש זאב.
אם זה לא מקובל אני אבין ואבנה דמות אחרת.
בכל מקרה, אם חסר לך דמויות אז את מוזמנת לפנות אלי.
(אני עושה דמויות פיזיות כי כולם מייצרים דמויות אלגנטיות ואני בעד גיוון)

11/09/2016 17:53

    מאוד אהבתי! רק מציינת, למפלצות/שדים יש את היכולת פיזית לשנות את הצורה שלהם (זאת הצורה המקורית שלהם בעצם, מראה ה,בני אדם' שלהם זה רק כשהם לא נלחמים) לא הבנתי, למה הכוונה הופכת את האדם לעושה דברו דמוי צבוע? (חוששני שאיני יודעת מה זה ליקונתרפיה, סליחה על הבורות)
    הוא התקבל! אגב, זה לא חייב להיות או פיזי או רשע 'אלגנטי'.
    דמות מעולה!

    11/09/2016 20:54

    אני אוהב ספקטרום ולא On Off ולכן הוא אדם מנופח במצב ה'אדם' אבל כשהוא נהייה יותר ויותר כועס (ההשחתה שלו היא כעס) אז סממנים יותר בולטים של אופיו מתגלים. זה מתחיל בשרירים הגדלים והעצמות המתעבות (ובגדיו מתפקעים ונקרעים). בפה הניבים מתארכים (ניבים רק בלסת התחתונה). העיניים נעשיות יותר צהובות ומתעגלות למצב החתולי. רעמתו גדלה ומתעבה
    הוא אינו אסטרטג ולכן כשהוא במצבו הכועס הוא ננעל על אויבו כמו אריה. הראש שלו נעול על המטרה בעודו חוצה קירות, חומות אנשים ועוד… כשהוא מגיע אל המטרה אז הוא מרסק אותה ושואג שאגה אדירה ומהדהדת שמשמעותה 'אני החזק ביותר'
    הופכים לאדם דמוי צבוע (חיה ממשפחת הכלביים) הכוונה שהם הופכים למשהו דומה לו שמשתנה ככל שהם מתכעסים.
    ליקנטרופיה – חחח.. חפשי בויקיפדיה (זו המחלה של האדם שגורמת לו להיות אדם זאב)

    11/09/2016 21:48

    אה הבנתי (בערך?חח) אז הנשיכה שלו הופכת את האדם לאדם זאב?

    12/09/2016 16:43

    לא חייבים אדם זאב… מה שבא לך.
    אפשר לדוגמה אדם צבוע (לצבועים יש את הלסת החזקה ביותר בטבע… כלומר נשיכה קטלנית)

    12/09/2016 17:11

אוקי! אוף, רציתי לשים לו את הכעס, אבל נראה שזה כבר נלקח. טוב לא נורא :)
שם: מונלייט סונאט (יפורט ברקע)
גיל: מעל אלפיים, אני מניחה…
מראה (הרשיתי לעצמי להתפרע ^^): בעל שיער לבן וארוך יותר מגופו שבדרך כלל קשור ברצועת עור על עורפו ועיניים שחורות כלילה (החוונה לשם) שהן בעצם הפוכות, אישוניו לבנים ומה שמקיף אותם שחור, כך שנראה כאילו הן זוהרת. הוא גבוה וחיוור ורזה מאוד, מה שמקנה לו מראה מעט חולני, אבל מגניב. תווי פניו רכים ונעימים למראה ויחד עם עיניו משווים לו מראה חמוד למדי. הוא מסתובב לרוב עם בגדים כהים וארוכים ונעליים שחורות עם נקודות זוהרות מפוזרות עליהן שמזכירות את שמי הלילה (אלה היו בהתחלה נעלי ספורט, ואז נזכרתי בתקופה…). בחושך הוא זוהר בהילה לבנה.
אופי: הוא שקט ואפל כמו הלילה, אך קיים בתוכו זוהר קלוש כשל הירח.
הוא לא מדבר, הוא לא מגיב, הוא לא מתייחס. הוא לא ישן וגם לעולם לא עוצר. תמיד בתנועה, כמו כריש. תמיד שוררת סביבו אווירה מאיימת, כאילו משהו רע עומד לקרות, אבל זה לא כל כך נכון. גם אם משהו רע באמת עומד לקרות, רוב הסיכויים שהוא כבר לא יהיה שם כשזה יבוא.
הוא מסתורי מאוד, בעיקר בגלל שהוא לא מדבר ואנשים (בני אדם) נוטים להירתע ממנו, מן הסתם. הוא אומנם לא מדבר, אבל יש לו דרך להעביר את מחשבותיו ודבריו לאחרים (יפורט בכוח). אי אפשר להגדיר אותו כחכם, אבל הוא יודע הרבה. הרבה יותר ממה שהוא צריך לדעת.
כשהוא מתעצבן, דבר שקורה לעיתים נדירות, כל ישות ברדיוס עשרה קילומטרים ממנו תתעוור או תמות, תלוי במידת הכעס. הוא לא מתעצבן על אנשים מהסיבה הברורה שהוא לא מסתובב לידם, אבל הוא כן נוטה לכעוס על העולם (פנדורה, במקרה הזה) שיצר אותו ובסופו של דבר הוא ננטש.
כוח: לפני שאכתוב מה בדיוק הכוח שלו אני אסביר למה הוא גורם- מונלייט צורך אנרגיה כדי שיוכל להתקיים, אך בניגוד לבני אדם הוא צורך אנרגית אור. בכל מקום אליו הוא הולך שוררת עלטה מוחלטת, אף קרן אור לא חודרת לתוכה ואם יודלק לפיד (או כל מקור אור אחר) האור שלו יבלע בחשיכה. לא רואים כלום חוץ ממנו.
עכשיו, הכוח עצמו- הוא כעיקרון שולט באור. הוא יכול לכבות את השמש ולהחשיך הכל עד למרחק חמישים קילומטרים ממנו. חוץ מזה, הוא יכול להוציא פרצי אנרגיה שמעוורים/הורגים (ההחלטה נתונה בידיו) את היצור אליו הם מכוונים. שמו הוא "אור ירח" והוא נקרא כך משום שהוא מקור האור היחיד בחשיכה התמידית שאופפת אותו, ואם הוא בסביבה, אפילו הירח לא מאיר. (עמוד שני~)
עיניו הן נקודות החוזק שלו ומשום כך גם נקודות החולשה. כוחו מופעל על ידי עיניו ואם הן מכוסות הוא בעצם דיי חסר אונים. אומנם כל סביבתו עדיין נמצאת בעלטה מוחלטת, אך הוא לא יכול לשחרר פרצי אנרגיה או לעוור אנשים.
חוץ מהכוח להחשיך הכל, יש לו עוד יכולת מסוימת; אם הוא רוצה להעביר מסר, הוא שולח אותו בצורה של תחושה או רגש כלשהו. זו יכולה להיות צמרמורת מקפיאת דם, חום, שנאה בלתי נשלטת, חיוך לא רצוני ועוד. האדם אליו המסר נשלח מבין אותו על ידי התחושה.
רקע: הוא נברא לכינוי 'מונלייט' ובהמשך חייו הוא את השם 'סונאט', מפני שמאוד אהב מוסיקה קלאסית ובמיוחד את היצירה הספציפית הזאת של בטהובן (אם זה לא מתחבר לזמן של הסיפור את יכולה להוריד את החלק הזה).
במהלך חייו הוא גרם להרג ועיוורון של מליוני אנשים מסכנים שנקלעו לטווחו באחד מהתקפי הזעם הנדירים שלו.
הוא לא זוכר דבר מלפני היום בו מצא את עצמו עומד באמצע שומקום, עפוף בעלטה ומגשש את דרכו באפלה.
יש לו רקע משעמם למדי אז לא נראה לי שאני צריכה לפרט עליו יותר מדי…
הוא נברא באפלה, חי בתוכה, וגישש בתוכה עד שמצא את דרכו. הגיע לכל מקום בעולם, אך מעולם לא זכה לראות אותו בשל החשיכה התמידית העוטפת אותו.
בסך הכל הוא יצור דיי אומלל.
רציתי להוסיף: הוא מאוד אוהב מוסיקה (שוב, אם זה לא מסתדר עם הזמן את יכולה להוריד), בעיקר כינור, ומתמסר לכל צליל המגיע לאוזניו. הוא עיוור כיוון שאין לו צורך בחוש הזה וכתוצאה מכך חוש השמיעה שלו מפותח בצורה יוצאת מן הכלל.
טוב… נראה לי שזהו. אני אחפש עוד מעט את העיקרון שהוא פועל על פיו, אם לא אמצא את מוזמנת למצוא לו אחד בעצמך :)
מקווה שתקבלי את הדמות ההזויה והארוכה (נראה הכי ארוכה) שכתבתי, וגם אם לא לא נורא. אבל בבקשה כן >.< ממש השקעתי בה.

11/09/2016 18:30

    הוא באמת לא כזה ארוך… לא חשבתי שהכתב שלי עד כדי כך גדול O_O

    11/09/2016 18:31

    מצאתי!
    העיקרון שלו הוא… ייאוש. זה אומנם לא אחד משבעת החטאם, אבל נחשב לאחד בעבר. זה בערך העיקרון שהוא פועל על פיו. כן. אני דיי בטוחה בזה.

    11/09/2016 18:35

    הוא ממש ארוך (ומלחיץ) דווקא ממש אהבתי אותו.
    זה מצחיק, אני נותנת לך את האפשרות לכתוב דמות רעה, ודווקא את אותה הדמות את לא כותבת כפסיכופטית. הוא ממש מגניב, אהבתי ממש את הכוחות שלו. הוא יכול לאהוב כינור, זה בסדר. והעיקרון שעליו הוא מושתת (יאוש) מאוד מתאים לו, אבל אני חייבת להגיד, אני מתקשה למצוא לו מניע, הכוונה למניע להיות 'דמות רעה'. אבל אני כבר אמצא משהו.
    דמות מצויינת! (חסר טעם להגיד שהוא התקבל נכון?) תודה רבה פומה!

    11/09/2016 20:59

    בזמן האחרון אני נוטה לכתוב דמויות יותר דכאוניות ואומללות מקריפיות. לא יודעת למה…
    והעניין עם המניע זה שאין לו. הוא פשוט מסתובב לו בעולם בחוסר מעש ולפעמים נתקף זעם על הכל, ואחר כך מתייאש ומחשיך הכל.
    אה, ושכחתי להוסיף משהו: הוא ניסה להתאבד כמה וכמה פעמים כשכיסה את עיניו והפעיל את כוחו מתחתן, זה לא הצליח. הכוח שלו לא יכול לפגוע בו אלא רק באחרים.

    11/09/2016 21:34

    אה הבנתי. אוי יהיה לי קשה למצוא לו מניע.
    וזה ממש מוזר, האמת שתעזור לי דמות פסיכופטית XD בכל מקרה, הוא מעולה. לא רשע קלאסי אבל הוא ממש טוב.

    12/09/2016 16:40

ידעתי! ידעתי שאני אשכח משהו!
אז בגלל ששכחתי את הצריבות, AKA הקעקועים הקריפיים (כי אני מטומטמת! למה. למה.), אז אני פשוט אשאיר את זה כאן, זה אפילו לא כזה ארוך.

אז כעיקרון כל שתי הידיים שלה מלאות בצריבות בצורות שונות ומיוחדות ומשפטים בשפות עתיקות, שהיא לא ממש מבינה. היא לא זוכרת מתי היא עשתה את זה, או מי עשה לה, היא פשט תמיד הייתה ככה (למרות שאני מניחה שהיא לא נולדה ככה.) ברור הזמן היא לבושה בבגדים קצרים או גופיות, אז רואים את זה.
על הגב יש לה צריבה גדולה ויחידה של מן מעגל ובתוכו עוד הרבה מעגלים וסמלים קטנים עם קווים שחוצים אותם. אם זה לא ממש מובן (ברור שלא) אפשר להוסיף איזה סמל מגניב באמצע. דוגמאות:
http://cliparts.co/cliparts/yTk/rdn/yTkrdnXgc.jpg
https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/564x/00/c7/63/00c7636f1db171a6c5386d2ce3cc76f1.jpg
(אין לי מושג מה הסמלים האלו אומרים, אם בכלל יש להם משמעות, מצאתי אותם באינטרנט XD)
קטניס אוורדין, סוף.

11/09/2016 20:50

ייאיי!! ^^ אמממ צורה שדית כזאת, כנראה. תמציאי משהו, כי אני לא יודעת איך נראים השדים בסיפור שלך. אה, והוא גם יפה תואר ויש לו מבט רגיל תמים ושקרי כזה. ^^

12/09/2016 19:36

    חח אין בעיה,אני אכתוב משהו. (למרות שלא משנה מה תכתבי, אני חושבת שזה יתאים. אי אפשר ממש לטעות בדברים האלו) תודה רבה! :)

    13/09/2016 18:59

אני יכולה לכתוב לך גם אחת פסיכופתית אם את רוצה :)

13/09/2016 08:03

    הוו, אני ממש אשמח לדמות פסיכופתית.

    13/09/2016 18:57

היי פומה יש פה כותב שהאינטרנט שלו נדפק ואת כבר כתבת דמות או שתיים? אבל בסדר, זו בעיה של המחשב שלי -,- ליאנה הדמות שלי רחוקה מלהיות מוכנה, עוד לא כתבתי אותה, אין לי אינטרנט לכתוב אותה בכלל, ובטלפון זה פשוט לא אפשרי -_- אז כנראה שהבעיה לא תתוקן בקרוב -אז מצטער אבל כנראה שהדמות תגיע מאוחר מאוד

13/09/2016 15:30

    אין בעיה יוטה, כמו שאמרתי, הפרק הראשון יעלה עוד שבועיים בערך, ככה שיש לך זמן.
    אגב! (מופנה לכולם חח) נשארה דמות אחת של אלמנט ועיקרון יסוד! אז מוזמנים

    13/09/2016 19:00

    יש מצב שאני לוקחת אותה? ^^ יש לי כבר בסיס ממש נחמד לדמות של בן, ובא לי להשתמש בו.
    אם לא, אני יכולה לכתוב שד.
    אה, ודרך אגב, התגובה עם התיאור של הצריבות של לורן עדיין לא עלתה (ואין לי כוח לחכות, נראה לי שלאתר יש משהו נגד הקישור שהוספתי, אז הנה זה:
    אז כעיקרון כל שתי הידיים שלה מלאות בצריבות בצורות שונות ומיוחדות ומשפטים בשפות עתיקות, שהיא לא ממש מבינה (אם תהיה איזו דמות חכמה שתבין מזה משהו זה יכול להיות אדיר.)
    היא לא זוכרת מתי היא עשתה את זה, או מי עשה לה, היא פשט תמיד הייתה ככה (למרות שאני מניחה שהיא לא נולדה ככה.) ברור הזמן היא לבושה בבגדים קצרים או גופיות, אז רואים את זה.
    על הגב יש לה צריבה גדולה ויחידה של מן מעגל ובתוכו עוד הרבה מעגלים וסמלים קטנים עם קווים שחוצים אותם. אם זה לא ממש מובן (ברור שלא) אפשר להוסיף איזה סמל מגניב באמצע.
    קטניס אוורדין, סוף.

    13/09/2016 20:15

אני אכתוב אותו. אני אכתוב דמות בן, כי אמרת שחסרות לך דמויות של בנים.

13/09/2016 20:06

שם: דילן ג'ונסון.
גיל: 18.
מראה: שיער שחור פחם לא ממש ארוך, אך גם לא קצר. יש לו מן בלורית (כך קוראים לזה, לא?) כזאת, אשר תמיד נופלת על עינו הימנית.
עיניים ירוקות בהירות. גבוה ומעט חסון. לפעמים כשחשוך צבע העור שלו נראה ירוק, בגלל הגוון המוזר של עורו (הוא חום צהבהב כזה). הוא תמיד לובש בגדים כהים. בדרך כלל שחור.
(לרקע יש קשר לאופי) אופי: יש לו מבט מעט מתריע. הוא נראה מאיים. מאוד. הוא מודע לכך והוא מנצל את זה לטובתו. דילן הוא באדם לא טיפש, והמילה 'תמימות' לא מגדירה את האופי שלו כלל וכלל. הם בנאדם ערמומי, אשר יודע לסובב את כולם על האצבע הקטנה שלו. רוב הסיכויים שהוא יהיה זה שמכניס את כולם לצרות. הוא שחקן טוב והוא יודע לתמרן אנשים. הוא משחק משחקים פסיכולוגים עם כל בנאדם שהוא פוגש, ומודד את הגבול היכולת שלו. אין איש שיודע את עברו, אין איש שיודע באמת מי הוא. הוא בקושי יוצא מביתו ומראה את פניו.
הוא תמיד מקשיב לשיחות של אנשים ולא משתתף בהן. אפשר לומר שהוא בנאדם מאוד סגור ומרוחק. הוא מתעלם מסביבתו פעמים רבות ולא מקשיב למה שקורה בחוץ. הוא אוהב ללמוד דברים חדשים ולנסות דברים. דילן הוא בנאדם מאוד גמיש באישיותו והוא יודע בקלות להסתגל למצבים. הוא עומד על שלא ואף פעם לא מוכן להתפשר. אפשר לומר שהוא מעצבן בצורה כמעט ובלתי אפשרית, אך כמו שהוא מעצבן כך הוא גם יודע לעודד ולעזור לאנשים. מדי פעם מחלחלת אליו תקווה ואמונה באנשים ובדברים, אך הוא ממהר להדחיק זאת. כי הוא לא רוצה להאמין באנשים, ולפתח ציפיות ותקוות מהחשש שיפגע.
רקע: אביו היה פסיכיאטר ואמו הייתה עוזרת בית. לאביו הייתה מחלת נפש לא ידועה, אשר התפרצה כשהוא היה בן 13. ההתנהגות של אביו החלה אט אט להשתנות. הוא נהפך לאלים כלפי הסובבים אותו, הסתגר בתוך עצמו, שבר חפצים ונראה היה שהוא איבד את שפיותו כליל. דילן לא הבין מה גרם למחלת הנפש ההיא לפרוץ מאביו. אמו לא הייתה מוכנה לספר מה גרם לכך. היא התחמקה ממנו ולא הפסיקה לומר לו שהגיע הזמן שילך. הוא לא הבין למה היא מתכוונת והוא גם לא ניסה. הדבר היחיד שבאמת עניין אותו היא ההתנהגות של אביו.
לאחר חודש וחצי אמו בחרה מהבית מבלי להשאיר זכר. דילן חיפש אותה במשך זמן רב, אך לצערו הוא לא מצא קצה חוט. ההתנהגות של אביו הידרדרה במשך הזמן. דילן התרחק ממנו ככל שיכל. למזלו אביו שכח ממנו והתייחס אליו כאל אוויר. לאחר חודשיים הוא החליט שנימאס שלו ושעליו לדבר עם אביו. זו הייתה טעות. טעות חמורה. הוא נכנס אל חדרו של אביו. והמבט שהיה בעיניו של אביו כאשר הביט בו, סיפר הכל. הוא הבחין שבציור של אמו, אשר היה תלוי על הקיר, היה נעוץ סכין גדולה מוכתמת בדם (קריפי). אביו צעק עליו וזרק לעברו אגרטל. דילן ברח מהחדר והתחבא בתוך הארון שבחדרו. זה היה הרגע שבו הוא איבד את האמונה במשפחה שלו, בקרובים אליו, בכולם. "עזיבתה" של אמו פגעה בו, אך האמת פגעה בו יותר. הוא לא האמין שאביו רצח אותה.
לאחר כמה שעות שבם הוא התחבא בארון, הוא שמע צעדים של אנשים בביתו. הוא יצא מהארון וראה שעוצרים את אביו ולוקחים אותו. השכן שמע צעקות והוא ידע שמשהו לא בסדר מתרחש במשפחה הזאת, אז הוא קרא לעזרה.
משפחה אומנת אימצה אותו ולאחר שנתיים הוא ברח מביתם, כי הוא הרגיש שהוא לא חלק מן השפחה ההיא.
הוא מחפש תקווה ואמונה. הוא רוצה למצוא סיבה להאמין, כדי להוכיח לעצמו שלא כולם רעים. האמת, הוא לא יודע מה הוא רוצה. הוא מחפש אמונה ושלום, אך הוא לא רוצה למצוא את זה מהחשש להיפגע בשנית.
יסוד: מתכת.
עקרון יסוד: שלום ואמינות.
כלי נשק: בומרנג.
רצתי להוסיף: מקווה שתקבלי אותו.

13/09/2016 20:59

שם: טאק טרייסר
גיל: 19.5
מראה: בעל עור מעט שחום וגוף צנום. שערו השחור חלק וקצר המגיע עד סף עורפו. עיניו חומות ומשעממות, אך פניו נראות כשל אחד בעייתי (כמו ליאו מפרסי ג'קסון. מקווה שהבנת אותי). נוהג ללבוש בגדים רגילים, כמו חולצות מכופתרות ומכנסי עבודה בצבע חאקי. נועל נעלי עור ישנות ופשוטות, אך מאוד עמידות.
אופי: בניגוד למה שחושבים כשמסתכלים עליו, הוא מאוד צייתן ו'ילד טוב'. הוא לא עושה בעיות ומעורר מהומות, וכשהוא נמצא במקום כזה שיש בו בלאגן הוא יתכווץ מפחד שיאשימו אותו שלקח בזה חלק. כשמעירים לו על דברים כאלה, זה מרסק אותו ונותן לו תחושה שהוא לא מספיק טוב. הוא מאוד תמים וקל לעבוד עליו, אך זה לא קורה בדרך כלל בגלל מה שאנשים חושבים עליו (כאילו בגלל הפנים של הבעייתי, חושבים שהוא ערמומי וחכם כזה). יש לו מעגל חברים מצומצם מאוד, כשבראשו אחותו ועוד 2-3 חברים. רק על החברים שלו הוא פתוח לגמרי ויכול לסמוך עליהם. הוא פרפקציוניסט, וכל משימה שתהיה לו הוא יהיה חייב לבצע אותה על הצד הטוב ביותר. הוא לא נפגע מכל אדם אלא רק מחבריו הטובים, וכשזה קורה לוקח מעט זמן לפייס אותו. הוא מאוד שקדן ואוהב ידע, ולכן תמיד ימצאו אצלו כמה ספרים שיסחב אותם לכל מקום. הוא חסר טאקט לחלוטין, והכינוי שלו זה 'טאק חסר הטאקט' או בקיצור 'טאקט'. לפעמים הוא הופך לממש פזיז ועושה דברים בלי לחשוב, דברים שדופקים אותו תמיד.
רקע: הגדול מבין זוג תאומים. תמיד היה ה'מסכן' מבין שניהם. מאז ומתמיד הוא סבל מכך שאנשים האשימו אותו שעשה בעיות, רק בגלל פרצופו 'הבעייתי'. הוא שנא מבוגרים בגלל זה, הם לא שפטו אותו בגלל מי שהוא, אלא בגלל איך שהוא נראה. אך תמיד הוא מצא נחמה אצל אחותו, שתמיד ידעה איך לרומם לו את המצב רוח. כך הוא העביר את רוב הילדות שלו, כשעיר לעזאזל של שאר הילדים, שתמיד הפלילו אותו.טוב בערך בסביבות גיל 14, טאק רצה להתרחק משאר הילדים ולהתעסק במשהו שהוא טוב בו. אבל הבעיה הייתה שהוא לא היה טוב בכלום. הוא ניסה לגלות מה הכוח שלו (אמרת שלכולם יש כוחות, אפשר שהוא לא ידע עד גיל מסוים מה הכוח שלו?) וכך לעשות משהו שהוא באמת טוב בו. הוא ניסה כמעט הכל, מהרמת דברים כבדים ועד לריפוי, אך בשום דבר הוא לא הצטיין, בניגוד לאחותו שגילתה ממזמן מה כוחה והיא כבר הייתה מסוגלת לשלוט בו די טוב.
לבסוף הוא החליט לנסות לרוץ, משהו שכמעט אף פעם לא עשה. הוא החל לרוץ, ואט אט החל להתקדם במהירות בלתי רגילה. הוא ניסה לעצור אך בגלל חוסר השליטה שלו הוא התנגש בעץ ואיבד את ההכרה. כשביאנקה (אחותו) גילתה את זה היא רצה לרפא אותו. כשניסתה את כל מה שיכלה ולא הצליחה, היא החליטה להעביר אותו למרפא הראשי של עירם (יש דבר כזה, נכון?). המרפא בדק את ראשו מכל הכיוונים ופסק שטאק פתח את הראש בצורה די מסוכנת. המרפא החל בעבודה וכעבור כמה שעות טאק התעורר עם כאבי ראש חזקים. כעבור חודשיים של טיפול הפצע של טאק החלים כמעט לגמרי, ורק תחבושת קטנה נשארה על מצחו. לתחבושת התלוותה גם צלקת קטנה: בכל פעם שטאק חטף מכה בראש, כאבי ראש עזים החלו לתקוף אותו.
לאחר כמה ימים הגיע המרפא לביתם של משפחת טרייסר ודרש את התשלום. הוריו של טאק שאלו מה הסכום ונדהמו לגלות שהם צריכים לשלם 2000 דינרי כסף (או כל סכום שנחשב לאגדי בתקופה הזאת או משהו כזה). טאק שהרגיש די אשם החליט שעליו להשיג את הכסף, וכבר בגיל צעיר החל לעבוד בשליחויות. הוא השתמש במהירות שלו במתינות, וכך הוא נמנע מלהיפגע.
כמו כל דבר שלא יגמר, גם בעבודה החדשה שלו הוא נחשב ל'בעייתי', ותמיד כשהייתה לו בעיה, ולו הקטנה ביותר, הוא הואשם שעשה זאת בכוונה.
כשטאק השלים את הסכום הוא עזב מיד את העבודה, והחליט לעזוב את ביתו ואת האנושות בכללי. הוא ברח מביתו והגיע ליער, שם החליט להשתכן. הבעיה הייתה שתוך מספר ימים הוא החל להתגעגע להוריו ואחותו וחזר הבייתה.
הוא חזר לשגרה וכך זה נמשך עד שהיה בן 19. כשהיה בגיל הזה הוריו התרוששו מכל כספם, והיה קשה להוריו לכלכל גם את עצמם וגם את ילדיהם. ביאנקה וטאק החליטו שעליהם לעזוב את הבית, מבינים שכך תהיה להוריהם יותר רווחה. ובכללי, הם רצו להכיר את העולם.
כלי נשק: זה חובה? לא ממש בא לי…
רציתי להוסיף: אז יש לו את הקטע של הכאבי ראש. ואת ביאנקה אני ימשיך מאוחר יותר.

13/09/2016 23:24

    אהבתי מאוד את הדמות! אז לפי מה שהבנתי, הכוח שלו זה מהירות על והכוח של ביאנקה אחותו זה ריפוי? מה טיב היחסים ביניהם?
    וכן אני בערך מבינה למה התכוונת עם הפנים שלו :)

    16/09/2016 15:26

    כן זה הכוחות שלהם. הוא ואחותו ביחסים מאוד טובים, היא נמצאת בראש מעגל החברים. מהכיוון הנגדי, היא מתייחסת אליו כמו אל אח רגיל, אבל כשקורה לו משהו היא פתאום הופכת לאחות גדולה שמטפלת באחיה הקטן.
    והוא יצא טוב? אני לא ממש הרגשתי ככה, כאילו כשכתבתי את הרקע הרגשתי מאולץ כזה. מקווה שזה לא יקרה לי כשאכתוב את ביאנקה

    16/09/2016 15:51

שאימא שלי תבורך, היא התקשרה לחברת האינטרנט ואני כרגע דרך המחשב תודה לאל *-*
בלי הקדמות מיותרות: הדמות הקריפית במיוחד שלי
~~~~~~~~
שם: קריד טרנר
עיקרון מושחת: תאוות בשרים
אופי: שקט, מאוד אפילו, יעשה הכול בשביל הטרף ~תביני בהמשך~. מהיר מחשבה, חכם מאוד, חזק באופי, כלומר, לא נשבר בקלות, אכזרי ומסוכן מאוד. הוא חסר חוש הומור, ואם יגידו לו בדיחה הוא לא יצחק. הוא רציני מאוד, ומאוד מאוד מאוד מאוד רשע.
גיל: 2579
כוח: הכוח שלו הוא להיות טורף. עיניו נהיות קטנות בצורה מפחידה וציפורניו מתחדדות לתערים גדולים, הוא נולד עם הכוח לתאוות בשר (שזה החטא השביעי והאחרון משבעת החטאים ~תודה לאמורה על הרעיון~) כלומר הוא בעצם קניבל שאוכל הכול.
בני אדם הם המאכל האהוב עליו, אך במקרי רעב קיצונים הוא יטרוף אפילו רוחות ושדים (ומה שיש לעזאזל בתיבה ההזויה הזו XD). בנוסף לכך יש לו גם מהירות וכוח מוגברים בטירוף.
מראה: בגלל היותו קניבל משוגע, הוא נולד עם יכולות ספורטיביות גבוהות וגופו גדל בקצב מפחיד – הוא נהיה בגודל של נער בן 18 שבוע אחרי שנולד והוא נעצר בסביבות גיל 30 עם גופו. יש לו עור חיוור ועיניים רייקניות, בגוון תכול – כמעט כמו של עיוורים.
הוא בגובה מטר שמונים, רזה אך חזק ושרירי, ציפורניו מלוכלכים תמיד. השיער שלו בגוון אפור-לבן.
רקע: טוב, אין לי ממש הרבה רקע עליו. הוא תקף המון יצורים באכזריות כשהיה קטן, שנתיים לאחר שנולד האלים או מישהו עליון אחר הכניס אותו לתיבה והוא נשאר שם כלוא עד שפנדורה ששחרה אותו.
משהו להוסיף: בגלל היותו כמעט בלתי מנוצח – האלים יצרו סכין מיוחדת שמסוגלת להרוג אותו או לפחות לפגוע בו בצורה ממשית. את יכולה לעשות שהסכין נמצאת אצל אחת הדמויות :)

מקווה שתקבלי ^^

14/09/2016 16:30

    ואו דמיינתי אותו הרבה יותר ארוך.
    אני כל כך אבין אותך אם לא תקבלי -____-

    14/09/2016 16:31

    יוטה, זאת דמות אדירה! דווקא ממש רציתי רשע מסוג כזה אז ממש עזרת לי ^^ תודה רבה :)

    16/09/2016 15:27

יוטה. זאת דמות אדירה!!! בהתחלה רציתי לכתוב אחת כזאת אבל אמרתי לעצמי ׳נא… אין לי כוח׳ טוב לדעת שמישהו עשה את זה במקומי :)

14/09/2016 17:17

    תודה רבה! ^^

    14/09/2016 18:28

אמממ יוטה רק רציתי לומר, אתה יודע שתאוות בשרים זה לא בקטע של קניבליות, נכון? >.<

15/09/2016 08:38

סליחה מראש על האחור – את כבר יודעת שלמדתי עד מאוחר יחסית אתמול ואז הלכתי להרצאה ההיא (טעות ענקית, דרך אגב. אבל לא משנה.) כתבתי את רובו בין שיעורים (ובמהלך שיעורים. ברצינות, כמעט תפסו אותי XD)
תזכורת לעצמי – למורות להסטוריה יש עיניים בגב. בערך.

שם: ריאן (תודה לאל!)

גיל: 18

יסוד: מתכת

עקרון יסוד: שלום ואמינות

נשק: הוא מסתמך לרוב על הכוחות שלו, אבל אם אין מתכות בסביבה הוא ישתמש ב… (זה הקטע שבו אני אשכרה חושבת על הצעד הבא במקביל לכתיבה) אממ… נראה לי שאני אלך על גרזנים. כן, גרזנים זה טוב XD
יש לו שני גרזנים שתמיד בהישג ידו, בדרך כלל תלויים משני צדדי החגורה שלו. הוא יכול להשליך אותם, הוא ממש טוב בזה – במקרה של קרב, הוא ישתמש בכוח שלו כדי לכשף (?) את המתכת שבהם ולהחזיר אותם אליו אחרי שהוא משליך אותם (קצת כמו הפטיש של ת'ור – רק גירסאת הגרזנים XD) לפעמים הוא יעדיף להשאיר אותם אצלו ולהילחם עם שניהם במקביל, אחד בכל יד.
הוא יסתדר טוב גם עם סכינים, בקטע של ההשלכה.

מראה: יש לו עיניים שנעות על גבולות הכחול בוהק, טורקיז וסגול – תלוי באור. לפעמים הן יראו כחולות נוצצות ולפעמים כסוג של ערבוב. חוץ מזה, אפשר להגיד שהוא די רגיל (סורי, ליאנה, דמיינתי אותו ממש נורמלי) – יש לו שיער חום בהיר קצר, חיוך חברותי חושף שיניים בוהקות ואפשר להגיד שהוא די נאה.
הוא מעט שרירי (זאת אומרת, רוב הבנים השריריים יותר חזקים ממנו) והגובה שלו ממוצע פלוס.
גם חוץ מהחיוך שלו, יש בחזות שלו משהו ממש חברותי וקליל. אי אפשר לשים על זה את האצבע, הוא פשוט כזה.

אופי: אוקיי, אז בדרך כלל הוא בן אדם מאוד נחמד וחברותי, וגם קל מאוד לראות את זה. החיוך שלו כמעט תמידי, יש לו הבעה חביבה שתתן לכל הסבבים אותו תחושת ביטחון מידית, והוא יוצר רושם ראשוני מעולה.
אנשים מתחברים אליו בקלות, וגם הוא מתחבר אליהם – הוא מאוד אוהב חברה, ומוצא את עצמו בקבוצות גדולות של אנשים. הוא מאוד נאמן לאנשים שהוא אוהב, ויעשה הכל בשבילם (הוא מאוד אמיץ בקטעים האלו.)
יוצר רושם של חבר מושלם? אז לא בדיוק.
כן, ברוב הזמן הוא נחמד וחמוד (וכל שאר הדברים שגורמים לי רצון עז להקיא – אני בקושי מאמינה שזו דמות שלי עד עכשיו), אבל מספיק ללחוץ על נקודה אחת רגישה שלו, להוציא אותו מעט מאיזון – ובום! כל תדמית הבחור הנחמד מתנפצת.
אין לו הרבה נקודות רגישות כאלה, אבל כשיעלו על אחת כזאת הוא יכול להשתגע. זאת אומרת, ברגע אחד אתה יכול לרדת עליו בצחוק או משהו והוא ישתף פעולה (אין לו בעיה לצחוק על עצמו), אבל אז תגיד משהו שמשום מה לא יבוא לו בטוב ותמצא את עצמך מרותק לקיר בלי אפשרות לנשום (אני מתה לראות מי המסכן שיחווה את זה.) הוא מנסה להילחם בכעס הבלתי נשלט הזה, אבל לא מצליח.
אני מניחה שזה לא הכי הולך עם העיקרון שלו (שלום), אבל אני חושבת שזה מה שהופך אותו למעניין. מצד אחד, הוא בחור כזה שמתאים לו לייצג שלום, אבל מצד שני תמיד יש בו משהו שנלחם בזה – מה שמוציא אותו מאזור השלום שאליו הוא, כעיקרון, שייך (אולי הבחור של היינג ויאנג יגיד משהו על חוסר היציבות הזה ויעצבן אותו. ~סתםרעיון~)
בקיצור: בדרך כלל הבחור הכי מקסים שתפגשו, אבל אם תעצבנו אותו הלך עליכם (אווווו אני ממש מחבבת אותו XD)

רקע: אממ… אין חי כלום כאן. חוץ מזה שאני ממש רוצה שיהיה לו מישהו משמעותי שעצבן אותו בעבר והוא הרג בטעות, סוג של טראומה מהתקפי הכעס שלו.

דברים נוספים: בהתחלה חשבתי לשפפ אותו עם לורן, אבל אז האופי שלו הגיע (אופסי) והבנתי שהם יהיו הזוג הכי מתוסבך שיש אז וויתרתי XDD

סליחה שהוא כזה קצר, יחסית, פשוט לא היה לי איך להרחיב לו את הרקע והמראה יותר מדי. מקווה שאהבת אותו! כרגיל, אם צריך לשנות/להוריד/להוסיף דברים רק תגידי.
אה, ושוב, יש סיכוי טוב ששכחתי מלא פרטים שהיו לי בתכנון ואני אוסיף אחר כך (רק תתכונני לזה XD)
קטניס אוורדין, סוף.

15/09/2016 19:17

אני יכול לכתוב שדה שהעיקרון המושחת שלה הוא קנאה?
אם כן, תשמרי לי בבקשה.
התחלתי לעבוד עליה^^(הייתי חייב לכתוב משהו לסיפור, גם אם זה לא דמות ראשית).

15/09/2016 20:33

    אני משפפת פתאום *-* ואפילו אין לי מושג מי זו XD

    15/09/2016 20:38

    אני אשמור לך :) מחכה לקרוא אותה, ולך תדע, אולי אני אהפוך אותה לאחת מהדמויות הרעות הראשיות.

    16/09/2016 15:29

זה לא על קניבליות? אז על מה זה יכול להיות?~פרצוף חושב~ טוב,זו האסוציאציה הראשונה שעלתה לי לראש XDD

16/09/2016 07:21

    קשה לי להרוס אותך… קניבליות נראה לי יותר מתקשר לגרגרנות (אם תרצה להחליף) אבל תאוות בשרים יותר קשור ב-טוב, מיניות וכזה.

    16/09/2016 08:49

    אתה עדיין יכול להחליף XD
    מבינה איך התבלבלת, זה באמת די מבלבל.

    16/09/2016 15:30

    אוי וואי XDD
    לא הכוונה שלי בכלל, תחליפו את זה לגרגרנות שקשורה לקניבליזם. -_-
    אלוהים, איזה מושגים מוזרים ולא מוסברים. XD

    19/09/2016 20:33

שם הדמות: ביאנקה טרייסר
גיל הדמות: 19.5
מראה: כמו אחיה, גם היא די רזה ועורה מעט שחום. עיניה בצבע הירוק מושכות את רוב תשומת הלב במבט ראשון. כמו אחיה, גם היא לובשת בגדים רגילים (חולצה כזאת של ימי הביניים וחצאית כזאת, אין לי מושג. בזה תחליטי את). סוחבת איתה תמיד נרתיק עור קטן שמוצמד למותנה שבתוכו יש חליל קטן שהיא גילפה בעצמה, סכין קטנה שבה היא משתמשת לצורכי ריפוי בלבד ועוד כמה חפצים אישיים ועוד כמה צמחי מרפא. כמו אחיה, גם היא נועלת נעלי עור פשוטות.
אופי: ביאנקה היא מסוג האנשים שלא יכול לראות אנשים אחרים רבים, היא תמיד תנסה להפריד ולהשלים ביניהם. היא לא יכולה לראות חיה או אדם פצועים, אך היא לרוב מפחדת לטפל בהם אם היא לא מכירה אותם (הסבר ברקע). היא לא אוהבת רעש והמולה, זה פשוט מחרפן אותה, וכשהיא מעוצבנת לא כדאי להיות בסביבתה. כשהיא עצבנית היא יכולה להוציא את כל הג'ורה ששמרה עליך במשך כל הזמן, וזה ממש לא נעים. לרוב היא מנסה להישאר מאופקת, כי היא ממש לא אוהבת לפגוע באנשים, ובכללי שונאת ריבים. היא מאוד חברותית ויש לה המון חברים, בניגוד גמור לאחיה. האדם שנמצא בראש הרשימה הוא כמובן אחיה, שתעשה הכל כדי שלא יפגע אף פעם. היא מפחדת להתאהב, במיוחד אחרי מקרה שקרה לה בעבר (ברקע). היא מאוד רגישה וכל סיפור או שיר מרגש שתשמע יגרום לה להזיל דמעות.
רקע: ביאנקה הייתה הקטנה מבין זוג תאומים, אך תמיד היא הייתה הבוגרת יותר. בניגוד לאחיה, שכל הזמן נחשב לבעייתי, היא הייתה העילוי של העיר. כבר בגיל צעיר היא גילתה את כוחות הריפוי שלה, וכל עירה חשבה שהיא הולכת להיות המרפאת הכי טובה בכל הזמנים שהייתה בעיר. וכך, הוריה של ביאנקה החלו לממן לה לימודים אצל מרפא הכפר, שם תוכל ללמוד כיצד לממש את יכולותיה. ביאנקה אף פעם לא אהבה את הלימודים האינטנסיביים האלו, ותמיד היא הרגישה רע בשביל אחיה, שאף פעם לא העריכו אותו. היא תמיד עודדה אותו שהוא טוב, רק שאף אחד עדיין לא יודע את זה, היא גם שיתפה אותו בשנאה שלה ללימודים, והוא תמיד היה אוזן קשבת בשבילה. ביאנקה המשיכה בלימודי הרפואה שלה עד שהייתה בת 11. היא טיילה בחורשה שליד העיר ומצאה שם גופה של אייל שדיממה ללא הפסקה. בלי לחשוב פעמיים היא החלה לטפל בו ולעשות הכל כדי להציל את חייו. היא החביאה אותו בעומק החורשה וכל יום הייתה הולכת לשם כדי לטפל בו. לבסוף האייל התרפא לגמרי, הודה לביאנקה ע"י חיכוך קל בגופה ונעלם כלא היה. לאחר כמה ימים היא מצאה בחדרה פתק קטן שבו נכתב "תודה על שהחזרת לי את חיי, עכשיו אוכל לחזור לקחת את חייהם של אחרים. כאות תודה על שהיצלת אותי, אני לא יפגע במשפחתך לרעה. האייל מהחורשה". תוך רגע ביאנקה החווירה לגמרי, היא הרגישה שכל דמה מתנקז ממנה. היא קראה שוב ושוב את הפתק, מתקשה לבלוע את זה שהיא הצילה… רוצח. היא שנאה את עצמה, היא שנאה את החיים שלה. היא לא יכלה לחיות עם העובדה שהיא הצילה מישהו שבאותו רגע היה בדרך לרצוח אדם נוסף. היא הוציאה את הסכין הקטן מנרתיקה והחליטה שזהו. שנייה לפני שלהב הסכין פגע בגרונה, יד אחזה בידה, ידו של טאק. "ביאנקה, אל… אל תעשי את זה…" הוא יבב, "את הכל בשבילי, אם לא את אין לי סיבה לחיות! אל תעשי את זה!". בידו השנייה הוא אחז בפתק שנשר מידיה דקות ספורות לפני כן. היא הביטה בטאק שוב ואז קלטה, אם היא תהרוג את עצמה, היא לא תהיה שונה מהרוצח ההוא, היא פשוט תרצח את אחיה. היא החליטה שבמקום להיכנס לדיכאון היא תטפל באנשים, תעשה ההפך מאותו רוצח.
אחרי יום הניסיון הזה כשל, בגלל סיבה אחת. פחד. ביאנקה פחדה שהאדם שבו היא מטפלת, אותו אדם שהיא לא מכירה אולי הוא עוד רוצח, או אולי אותו רוצח בצורה אחרת. באותן השנים (בין 11 ל14) היא הפסיקה לרפא כמעט לגמרי, פרט למקרים מסוימים, והחלה להקדיש את זמנה ללימוד נגינה בחליל. היא מצאה פעם קנה סוף ובעזרת הסכין שלה יצרה חליל, שאותו היא שומרת עד היום. היא החלה להתאמן בניגון והתבררה כטובה מאוד בו. היא החלה לנגן אחרי כל פעם שהייתה מרפאת מישהו או משהו, בטענה שהניגון עוזר לריפוי. בגיל 14 היא גילתה יום אחד את טאק שוכב חסר הכרה ליד עץ כאשר מראשו זולג דם. היא ניסתה לרפא אותו בעצמה, אך הפציעה הייתה קשה מדי לריפוי עבורה. היא החליטה להעביר אותו למורה שלה, מרפא העיר, בתקווה שהוא יוכל לטפל בו. המרפא קיבל את תלמידתו לשעבר והחל לטפל באחיה. כעבור חודשיים טאק חזר הביתה בריא כמעט לגמרי, חוץ מתחבושת קטנה שנשארה לו, וכאבי ראש שתקפו אותו כשחטף מכה בראשו. עברו מספר ימים מאז שחזר טאק לבית, והמרפא הגיע גם הוא כדי לדרוש את התשלום. הוא נקב בסכום אגדי שהיה נראה שבחיים לא ישיגו. טאק שהחליט שהוא אשם החליט לעבוד ולהרוויח את הסכום ולשלם. בינתיים ביאנקה ניסתה לשכנע את המרפא שיוריד את הסכום, אך הוא נשאר בשלו. ביאנקה רבה איתו ועזבה את המרפאה שלו בכעס. היא שנאה אותו, תפקידו היה לטפל באנשים ולעזור להם, לא לעשוק אותם. עברו השנים וביאנקה התאהבה באחד הבחורים בעיר, אחד מהאלה שהיו הכי מבוקשים, אך היו עם לב רע. הוא זרם איתה כחודשיים שהוא מאוהב בה, כאשר כל הבנות באזור קינאו בה. לבסוף הוא השפיל אותה מול קהל ענקי במרכז העיר, כשהזמין אותה למקום כלשהו ובסוף הוא לא בא, בטענה שאף פעם לא אהב אותה וסתם מתח אותה. היא בכתה כמעט חצי שנה ולא רצתה לצאת מהבית, שלא ישפילו אותה שוב. כשהייתה בת 19 הוריה התרוששו והתקשו לכלכל את עצמם ואת הילדים שלהם. טאק וביאנקה החליטו לעזוב את הבית בטענה שכך יהיה להוריהם קל יותר להסתדר, ובכלל, הם רצו להכיר את העולם. בנוסף לכך, ביאנקה רצתה כל כך לברוח מהמקום בו השפילו אותה עד עמקי נשמתה.
משהו להוסיף: נראה לי שיצא בסדר. מקווה שתתקבל :)

18/09/2016 23:30

    שכחתי להוסיף (איך שכחתי את זה בכלל) השיער שלה הוא כמו של אחיה, רק שהוא ארוך יותר ומגיע עד גבה

    19/09/2016 19:43

-בעילום שם, לגבי ביאנקה, אהבתי אותה מאוד! אני אשנה כמה פרטים ברקע שמעט לא מתאימים לסיפור אבל לא משהו משמעותי בסדר? היא התקבלה! :)
-בלאק ותס, אני אשמח מאוד אם תוכלו לשלוח את הדמויות שלכם עד סוף השבוע הזה כיוון שאני רוצה להתחיל. תודה רבה :)

23/09/2016 15:02

    סבבה לגמרי. אני מת לראות את ההתחלה :)

    23/09/2016 15:30

החלטתי ללכת על דמות פשוט טובה, חמודה – ואת מכירה אותי, אם אני רוצה לעשות את הדמות הכי דכאונית ומשוגעת שיש הייתי עושה את זה.
חסר לך אופטימיות בסיפור
שם: בלייר

גיל: 17

מראה: היא בגובה ממוצע לנערה בגילה ועורה חלק ובהיר יחסית, מנוגד לחלוטין לצבע שיערה הכהה. תווי פניה מסורטטים (בצורה נשית ועדינה), ויש לה עיניים כחולות-ירוקות – מרכז אישוניה הוא בצבע ירוק-דבש שמשתנה בהדרגה לכחול-טורקיז. שפתייה מעט מלאות, אבל דיי ממוצעות.
שיערה של בלייר הוא ארוך יחסית – מגיע עד אמצע הגב. שיער גלי-חלק, צבעו שחור עם זיק כחלכחל כהה.
יש לה שרשרת כסופה עם אבן חן ירוקה שהיא אף פעם לא מורידה ושני קעקועים שעשתה בגיל שש-עשרה:
הראשון הוא קעקוע בצורת חצי ירח (ירח שנהב) שמקועקע מעט מאחורי אוזנה, בעצמות התחתונות של הגולגולת. השני הוא קעקוע עוגן וגלים שמקועקע על קרסול רגלה הימנית. את כל הקעקועים שלה היא ציירה על עצמה, קעקעה על עצמה.
מה שכן, לבלייר יש כוויה גדולה על כל שוקה השמאלית, שקיבלה כשניסו להתנקש לחייה. יש לה הרבה מאוד חבלות על כפות הידיים ועל מפרקי הידיים.
קישורים להדגמה:
עיניים: https://www.pinterest.com/pin/391953973801596763/
שיער: https://www.pinterest.com/pin/343118065344582158/
קעקוע: https://www.pinterest.com/pin/316237205067570031/

אופי: ילדה שמחה, שאוהבת להיות בטבע ולהנות ממנו ומהדברים הקטנים עד כמה שאפשר. היא אוהבת לחקור, לגלות ולחקור כמה שיותר מכמה שיותר – ולפעמים ממש קשה לה לעצור את עצמה מלהמשיך בגילוי, מסוכן עד כמה שיהיה – מונעת בעיקר מהרגש ומהלב הענק שלה. ~מה שכן, היא עדיין מקשיבה להיגיון הבריא ולמוח שלה אבל הרבה פחות~
היא נערה תמימה, לפעמים יותר מידי – ולא פעם ולא פעמיים נפגעה כי סמכה מהר מידי על אנשים שכנראה לא הייתה צריכה לסמוך עליהם. היא אוהבת להביע את עצמה – בדיבור, בכתב, בציור, בפיסול… – והיא נערה מאוד מוכשרת ומאוד יצירתית.
למרות שלבלייר אין הרבה ביטחון עצמי, היא לא מפחדת להגיד את הדעה שלה בקשר לנושאים שחשובים עליה ולהילחם עליהם. ברגע שמישהו יגרום לה להרגיש קטנה וחסרת חשיבות היא גם תתנהג ככה – קטנה ובלתי נראית.
היא פוחדת לפגוע באנשים שהיא מכירה – לא יכולה לסבול את העובדה שפגעה במישהו, שגרמה למישהו להרגיש כאב. מה שכן, מי שיעז לפגוע בה או בחברים שלה צפוי לנקמה מתוקה – כי בלייר עלולה להחזיר בכל הכוח.
היא פוחדת להרגיש חסרת אונים – שונאת את הידיעה שיש מצב שהיא לא תצליח לשנות (בקשר אליה ובקשר לאחרים, בכל נושא) ועלולה להיכנס לדיכאון בגלל זה.
היא אדם שמח – ממגנטת ביופיה ובאופייה האכפתי והאוהב, בסקרנותה וברצון לדעת ולחוות. היא אוהבת לדבר, לשתף ולשמוע – אך כשהיא בדיכאון (דיכאון אישי או מדוכאת פיזית – אני מכירה אותך מספיק טוב כדי לדעת שיש מצב שזה יקרה><)
היא אדם סגור לחלוטין, קר ועוקצני.
היא יכולה להיות קרה ואכזרית – היא יכולה להשתמש במילים שלה כדי לפגוע, להכאיב לאנשים בכל מיני דרכים. היא עוצמתית מספיק כדי להפיל ערים שלמות בכוחות עצמה – אבל היא לא עושה את זה.
במקרי דיכאון או שבירה חמורים היא יכולה לשכנע את עצמה (או שאחרים ישכנעו אותה) לפעול באכזריות. ~רגעי השבירה יכולים להיות גם עינויים מצידי. הדמות פתוחה לגמרי.~

יסוד: יסוד המים
בלייר שולטת בכל מים – בכל מקום, בכל מצב צבירה ובכל מסה שהיא; אגמים, ימים, אוקיינוסים ואפילו טיפה או אדים. היא יכולה לסחוט מים ממקומים שונים (להשתמש במים שיש בפרח או באוויר, לדוגמא).
בלייר יכולה לשנות למים את מצב הצבירה שלהם וליצור מהם נשקים קטלניים, או לסחוט מגורמים את כל המים שיש בתוכם ולהשתמש בהם. היא יכולה להשתמש במים שיש בדם.
~את יכולה להוסיף לה כל מה שאת רוצה~
בלייר יודעת לקרוא נבואות עתיקות של מפלצות ושדים.

כלי נשק: טובה בחץ וקשת ובקרבות עם חרבות ופגיונות. היא לא מאוד חזקה פיזית, אבל יודעת לנצל חסרונות של אחרים. היא לוחמת מצויינת והיא יודעת לפגוע בנקודות תורפה פיזיות של אנשים ולשתק אותם זמנית 0אני ממש מושפעת מאווטאר כרגע)

עיקרון יסוד – אהבה ורגש
בלייר יכולה לקרוא אנשים ולהבין מה הם באמת מרגישים. היא כמעט תמיד מונעת (כמעט לחלוטין) ע"י הרגש שלה, ותמיד תרגיש אמפטיה לאדם העומד מולה ותדע תמיד איך לעזור.
היא תמימה, לפעמים יותר מידי – קל לה לסמוך על אנשים והיא תמיד רוצה לשמח אחרים (ולכן קל לנצל אותה). היא מנסה להיות קשה יותר כי היא פוחדת להיות מנוצלת.
למרות האופי האוב שלה, בלייר לא אוהבת את כולם – היא בחיים לא תסלח לאדם שפגע בה קשות והיא יכולה להיות קשה, מרירה ואכזרית מאוד לאנשים שמגיע להם.
יש שני צדדים למטבע: אהבה ושנאה.

רקע: בלייר נחטפה ואיבדה את הזיכרון שלה, והיא לא זוכרת כמעט שום דבר.
אני אתן לך חלקי פיסות מידע ונראה מה את מוציאה ממנה 0אם את צריכה עוד פיסות מידע דברי איתי במייל).
אבא של בלייר היה מלח בספינות סחורה בארצה, אך הספינה שקעה ולעולם לא חזרה כשבלייר הייתה ילדה.
בלייר גדלה עם אמא שלה בכפר קטן שהיה צמוד ליער ורוב שעות היום היא בילתה בחברת ילדים או לבד (במילים אחרות, אמא שלה הייתה עובדת עד מאוחר).
בתור ילדה היא אהבה להתעסק באומנות (מכל סוג), לברוח ולטייל ביער, להיות עם חבריה ולהתאמן על כוחותיה בחשאי.
אמה גילתה על הכוחות שלה בגיל 13, ובלייר הייתה מעדיפה שזה לא היה קורה.

החטיפה של בלייר – בלילה אחד העיירה של בלייר הותקפה בידי מפלצות ושדים רבות ובלייר מיד התייצבה והגנה את העיירה. היא ניצחה והביסה את כולן אבל מפלצות רבות המשיכו להגיע בלי הפסקה, והחלו לתקוף אותה בלבד – שוכחים מהעיירה שהתכוונו לתקוף מלכתחילה.
לאט לאט בלייר נדחקה והוקפה לחלוטין, אבל היא נלחמה בכל הכוח והצליחה להביס את כולם – חוץ מאחד.
שד דמוי-אדם הוא היחיד שנשאר; אפל ועצמתי. הוא היה השד הכי חזק שהיא אי פעם נלחמה מולו (בעיקר אחרי קרב כל כך קשה) והוא הצליח להשתלט עליה.
הוא הפעיל כוחות מיוחדים והצליח להשתלט לדקות ספורות על כוחותיה במים, התקיף אותה בכוחותיה שלה – מים דמויי זרועות תפסו בבלייר וריתקו אותה וזרוע נוספת חנקה אותה בלי הפסקה.
לדקות ספורות הוא גנב ממנה את הכוחות, ועד שהן חזרו אליה זה היה מאוחר מידי – השד חנק אותה, פצע אותה ובעט בה (בכל כוח שיש לשד הזה) עד שהיא איבדה את ההכרה.
היא התעוררה בבית נטוש ביער, כבולה לקירות בשלשלאות כבדות בידיו של אותו השד ששומר עליה שלא תברח. היא לא זוכרת כמעט שום דבר – חוץ מאת השם שלה שהוא מקפיד לומר.
השד מקפיד לענות אותה כדי לוודא שהיא לא תיזכר בכוחות שלה – היא לא מספיקה להתחזק כדי להפעיל את הכוחות שלה. השד מנסה להבין איך הוא השתלט על הכוח שלה ומנסה לשחזר את זה, אבל ללא הצלחה.

רציתי להוסיף: זאת דמות פתוחה מאוד, בעיקר כי מעניין אותי לדעת מה את יכולה להוציא מדמות כזאת לא ברורה – לראות איך את מתמודדת עם אתגר כזה ולהוציא את הדמות הכי טובה שאפשר (וגם בגלל שאין לי זמן בכלל).
בקשר לשד- הוא הצליח להשתלט על הכוחות שלה לדקות ספורות בלבד, ואם הוא יצליח עוד פעם זה יהיה רק אליה. זה קשור לעובדה שהיא חצי שדה.
היא כן יודעת שיש לה כוחות, אבל היא לא התחזקה מספיק כדי להשתמש בהם. מאז שהיא התעוררה כל מה שיש מסביבה זה פחד וכאב אז היא לא חושבת על זה בכלל.
אני רוצה שהיא תהיה במערכת יחסית (^^) ושהשד הזה יהיה אחד השדים שהציעו לך בהרשמה.
סליחה שזה לקח מלא זמן!

23/09/2016 18:26

החלטתי ללכת על דמות פשוט טובה, חמודה – ואת מכירה אותי, אם אני רוצה לעשות את הדמות הכי דכאונית ומשוגעת שיש הייתי עושה את זה.
חסר לך אופטימיות בסיפור
שם: בלייר
גיל: 17
מראה: היא בגובה ממוצע לנערה בגילה ועורה חלק ובהיר יחסית, מנוגד לחלוטין לצבע שיערה הכהה. תווי פניה מסורטטים (בצורה נשית ועדינה), ויש לה עיניים כחולות-ירוקות – מרכז אישוניה הוא בצבע ירוק-דבש שמשתנה בהדרגה לכחול-טורקיז. שפתייה מעט מלאות, אבל דיי ממוצעות.
שיערה של בלייר הוא ארוך יחסית – מגיע עד אמצע הגב. שיער גלי-חלק, צבעו שחור עם זיק כחלכחל כהה.
יש לה שרשרת כסופה עם אבן חן ירוקה שהיא אף פעם לא מורידה ושני קעקועים שעשתה בגיל שש-עשרה:
הראשון הוא קעקוע בצורת חצי ירח (ירח שנהב) שמקועקע מעט מאחורי אוזנה, בעצמות התחתונות של הגולגולת. השני הוא קעקוע עוגן וגלים שמקועקע על קרסול רגלה הימנית. את כל הקעקועים שלה היא ציירה על עצמה, קעקעה על עצמה.
מה שכן, לבלייר יש כוויה גדולה על כל שוקה השמאלית, שקיבלה כשניסו להתנקש לחייה. יש לה הרבה מאוד חבלות על כפות הידיים ועל מפרקי הידיים.

אופי: ילדה שמחה, שאוהבת להיות בטבע ולהנות ממנו ומהדברים הקטנים עד כמה שאפשר. היא אוהבת לחקור, לגלות ולחקור כמה שיותר מכמה שיותר – ולפעמים ממש קשה לה לעצור את עצמה מלהמשיך בגילוי, מסוכן עד כמה שיהיה – מונעת בעיקר מהרגש ומהלב הענק שלה. ~מה שכן, היא עדיין מקשיבה להיגיון הבריא ולמוח שלה אבל הרבה פחות~
היא נערה תמימה, לפעמים יותר מידי – ולא פעם ולא פעמיים נפגעה כי סמכה מהר מידי על אנשים שכנראה לא הייתה צריכה לסמוך עליהם. היא אוהבת להביע את עצמה – בדיבור, בכתב, בציור, בפיסול… – והיא נערה מאוד מוכשרת ומאוד יצירתית.
למרות שלבלייר אין הרבה ביטחון עצמי, היא לא מפחדת להגיד את הדעה שלה בקשר לנושאים שחשובים עליה ולהילחם עליהם. ברגע שמישהו יגרום לה להרגיש קטנה וחסרת חשיבות היא גם תתנהג ככה – קטנה ובלתי נראית.
היא פוחדת לפגוע באנשים שהיא מכירה – לא יכולה לסבול את העובדה שפגעה במישהו, שגרמה למישהו להרגיש כאב. מה שכן, מי שיעז לפגוע בה או בחברים שלה צפוי לנקמה מתוקה – כי בלייר עלולה להחזיר בכל הכוח.
היא פוחדת להרגיש חסרת אונים – שונאת את הידיעה שיש מצב שהיא לא תצליח לשנות (בקשר אליה ובקשר לאחרים, בכל נושא) ועלולה להיכנס לדיכאון בגלל זה.
היא אדם שמח – ממגנטת ביופיה ובאופייה האכפתי והאוהב, בסקרנותה וברצון לדעת ולחוות. היא אוהבת לדבר, לשתף ולשמוע – אך כשהיא בדיכאון (דיכאון אישי או מדוכאת פיזית – אני מכירה אותך מספיק טוב כדי לדעת שיש מצב שזה יקרה><)
היא אדם סגור לחלוטין, קר ועוקצני.
היא יכולה להיות קרה ואכזרית – היא יכולה להשתמש במילים שלה כדי לפגוע, להכאיב לאנשים בכל מיני דרכים. היא עוצמתית מספיק כדי להפיל ערים שלמות בכוחות עצמה – אבל היא לא עושה את זה.
במקרי דיכאון או שבירה חמורים היא יכולה לשכנע את עצמה (או שאחרים ישכנעו אותה) לפעול באכזריות. ~רגעי השבירה יכולים להיות גם עינויים מצידי. הדמות פתוחה לגמרי.~
יסוד: יסוד המים
בלייר שולטת בכל מים – בכל מקום, בכל מצב צבירה ובכל מסה שהיא; אגמים, ימים, אוקיינוסים ואפילו טיפה או אדים. היא יכולה לסחוט מים ממקומים שונים (להשתמש במים שיש בפרח או באוויר, לדוגמא).
בלייר יכולה לשנות למים את מצב הצבירה שלהם וליצור מהם נשקים קטלניים, או לסחוט מגורמים את כל המים שיש בתוכם ולהשתמש בהם. היא יכולה להשתמש במים שיש בדם.
~את יכולה להוסיף לה כל מה שאת רוצה~
בלייר יודעת לקרוא נבואות עתיקות של מפלצות ושדים.
כלי נשק: טובה בחץ וקשת ובקרבות עם חרבות ופגיונות. היא לא מאוד חזקה פיזית, אבל יודעת לנצל חסרונות של אחרים. היא לוחמת מצויינת והיא יודעת לפגוע בנקודות תורפה פיזיות של אנשים ולשתק אותם זמנית 0אני ממש מושפעת מאווטאר כרגע)
עיקרון יסוד – אהבה ורגש
בלייר יכולה לקרוא אנשים ולהבין מה הם באמת מרגישים. היא כמעט תמיד מונעת (כמעט לחלוטין) ע"י הרגש שלה, ותמיד תרגיש אמפטיה לאדם העומד מולה ותדע תמיד איך לעזור.
היא תמימה, לפעמים יותר מידי – קל לה לסמוך על אנשים והיא תמיד רוצה לשמח אחרים (ולכן קל לנצל אותה). היא מנסה להיות קשה יותר כי היא פוחדת להיות מנוצלת.
למרות האופי האוב שלה, בלייר לא אוהבת את כולם – היא בחיים לא תסלח לאדם שפגע בה קשות והיא יכולה להיות קשה, מרירה ואכזרית מאוד לאנשים שמגיע להם.
יש שני צדדים למטבע: אהבה ושנאה.
רקע: בלייר נחטפה ואיבדה את הזיכרון שלה, והיא לא זוכרת כמעט שום דבר.
אני אתן לך חלקי פיסות מידע ונראה מה את מוציאה ממנה 0אם את צריכה עוד פיסות מידע דברי איתי במייל).
אבא של בלייר היה מלח בספינות סחורה בארצה, אך הספינה שקעה ולעולם לא חזרה כשבלייר הייתה ילדה.
בלייר גדלה עם אמא שלה בכפר קטן שהיה צמוד ליער ורוב שעות היום היא בילתה בחברת ילדים או לבד (במילים אחרות, אמא שלה הייתה עובדת עד מאוחר).
בתור ילדה היא אהבה להתעסק באומנות (מכל סוג), לברוח ולטייל ביער, להיות עם חבריה ולהתאמן על כוחותיה בחשאי.
אמה גילתה על הכוחות שלה בגיל 13, ובלייר הייתה מעדיפה שזה לא היה קורה.
החטיפה של בלייר – בלילה אחד העיירה של בלייר הותקפה בידי מפלצות ושדים רבות ובלייר מיד התייצבה והגנה את העיירה. היא ניצחה והביסה את כולן אבל מפלצות רבות המשיכו להגיע בלי הפסקה, והחלו לתקוף אותה בלבד – שוכחים מהעיירה שהתכוונו לתקוף מלכתחילה.
לאט לאט בלייר נדחקה והוקפה לחלוטין, אבל היא נלחמה בכל הכוח והצליחה להביס את כולם – חוץ מאחד.
שד דמוי-אדם הוא היחיד שנשאר; אפל ועצמתי. הוא היה השד הכי חזק שהיא אי פעם נלחמה מולו (בעיקר אחרי קרב כל כך קשה) והוא הצליח להשתלט עליה.
הוא הפעיל כוחות מיוחדים והצליח להשתלט לדקות ספורות על כוחותיה במים, התקיף אותה בכוחותיה שלה – מים דמויי זרועות תפסו בבלייר וריתקו אותה וזרוע נוספת חנקה אותה בלי הפסקה.
לדקות ספורות הוא גנב ממנה את הכוחות, ועד שהן חזרו אליה זה היה מאוחר מידי – השד חנק אותה, פצע אותה ובעט בה (בכל כוח שיש לשד הזה) עד שהיא איבדה את ההכרה.
היא התעוררה בבית נטוש ביער, כבולה לקירות בשלשלאות כבדות בידיו של אותו השד ששומר עליה שלא תברח. היא לא זוכרת כמעט שום דבר – חוץ מאת השם שלה שהוא מקפיד לומר.
השד מקפיד לענות אותה כדי לוודא שהיא לא תיזכר בכוחות שלה – היא לא מספיקה להתחזק כדי להפעיל את הכוחות שלה. השד מנסה להבין איך הוא השתלט על הכוח שלה ומנסה לשחזר את זה, אבל ללא הצלחה.
רציתי להוסיף: זאת דמות פתוחה מאוד, בעיקר כי מעניין אותי לדעת מה את יכולה להוציא מדמות כזאת לא ברורה – לראות איך את מתמודדת עם אתגר כזה ולהוציא את הדמות הכי טובה שאפשר (וגם בגלל שאין לי זמן בכלל).
בקשר לשד- הוא הצליח להשתלט על הכוחות שלה לדקות ספורות בלבד, ואם הוא יצליח עוד פעם זה יהיה רק אליה. זה קשור לעובדה שהיא חצי שדה.
היא כן יודעת שיש לה כוחות, אבל היא לא התחזקה מספיק כדי להשתמש בהם. מאז שהיא התעוררה כל מה שיש מסביבה זה פחד וכאב אז היא לא חושבת על זה בכלל.
אני רוצה שהיא תהיה במערכת יחסית (^^) ושהשד הזה יהיה אחד השדים שהציעו לך בהרשמה.
סליחה שזה לקח מלא זמן!

23/09/2016 18:29

אוקיי…
אז אני מצטער על הזמן הרב שנאלצת לחכות – אבל מה שחשוב זה שסיימתי(היו לי פשוט המון גרסאות ורעיונות, והיה קצת קשה לגבש מהם דמות אחידה) ושהדמות מוכנה!!!
אז הנה היא – השד החמודה-מתוסבכת(מאוד) שלי –

שם: קאס(קסיופאה).

גיל: לא אכפת לי אבל העיקר שתהיה צעירה(עד כמה שבת 2000+ יכלה להיות צעירה ^-^) יחסית לשאר השדים. ובגילאי אדם – היא נראית בת 19.

עקרון מושחת – קנאה.

מראה: צורה אנושית – גבוהה ורזה. עור רך, עדין ובהיר(אך לא חיוור). שיער שחור, גלי, ארוך מאוד ונעים למגע. עיניים ירוקות, כהות ומבריקות. מספר נמשים לא בולטים ואף סולד. חיוך רחב ושיניים צחורות. גומת חן בלחי שמאל.
היא בד"כ לובשת בגדים בגווני לבן-ירוק כהה-חום כהה. אבל פרט שתמיד יהיה בהופעה החיצונית שלה, זה זר פרחים צבעוני שהיא מניחה על ראשה, או לחילופין, פרח גדול שהיא תוקעת מאחורי אוזנה. הזר/הפרח משווים לה מראה ילדותי ותמים.

מראה כשדה – יש שלוש דרגות למראה הזה. אני אסביר מאוחר יותר מתי כל דרגה באה לידי ביטוי. וכל דרגה בעצם ממשיכה את הדרגה שבאה לפניה.
אז השינוי הקל ביותר – העור שלה נצבע בירוק כהה ואישוניה מתרחבים.

שינוי בינוני – העור שלה(הירוק כהה, לא הרגיל והבהיר. תזכרי את זה שכל דרגה היא המשך לדרגה הקודמת) מתכסה בקשקשי נחש ועיניה נצבעות בשחור.

שינוי מלא/קיצוני – פלג גופה התחתון נהפך לשל נחש, ועיניה מקבלות גוון אדמדם.

אופי: בד"כ קאס השדה הנחמדה ביותר שתפגשו היא תשמח לעזור לכל אחד, כשחיוך רחב מתנוסס על פניה. היא תהיה אוזן קשבת וכתף לבכות עליה. היא נחמדה, מצחיקה, חביבה ואופטימית.
אף על פי שהיא יכולה להיות מעט ילדותית לפעמים, היא בכלל לא תמימה כמו שאפשר לחשוב – וחושבים שהיא. היא מזהה מיד כשמרמים/מנצלים אותה אבל אפילו אז, היא לא מגיבה באופן קיצוני, אלא רק מתרחקת מאותו אדם/שד/מפלצת/וואטאבר. היא לא מאמינה גדולה של הזדמנויות שניות – אבל אם באמת יוכיחו לה שנעשה שינוי – היא תסכים לשקול הזדמנות נוספת(לכאלה שאכזבו אותה או ניסו – לנצל אותה). היא זאת שעושה/אומרת את הדברים הכי לא קשורים/צפויים, כדי לשבור את הקרח, להביך את אחרים – או בעיקר את עצמה.
היא תוציא חיוך מכל אחד, גם ברגעים של עצב וכעס.
אבל(כמובן שיש אבל) כמו לכל אחד – גם לקאס יש צד אפל.
והצד האפל שלה, אולי יותר מדי אפל. כי למרות הכל ולא משנה מה, היא עדיין שדה.
וכשהיא מתחברת לצד האפל שלה, תשכחו ממה שאתם יודעים או חושבים – או חשבתם שאתם יודעים עליה. היא כבר לא השדה הנחמדה שחשבתם שהכרתם.
ואם היא מסמנת אתכם כמטרות שלה, אל תעשו את הטעות שאחרים עשו.
אל תתחננו לרחמים ואל תנסו לפנות לצד ההגיוני שבה והמוכר שלה – פשוט תברחו.
כי לא משנה מה יהיה הגורל שלכם אם לא(תברחו),דבר אחד בטוח. זה לא יהיה/יגמר טוב.
ומה בכלל הצד האפל שלה? ובכן – העיקרון המושחת שעליו היא מבוססת – הקנאה.
אז… בכל פעם שקאס מקנאה במשהו או במישהו(הקנאה שלה לא חייבת להיות קנאה שנובעת ממשהו גשמי{עושר וכו'} אלא גם ממשהו כמו אושר, שלווה וכו'…) נכנס הקטע של מראה השדה שלה.
ככל שהקנאה שלה חזקה יותר – כך השינוי שתעבור יהיה קיצוני יותר. ואם לא תתנו לה את מבוקשה, או תצליחו לשכך את הקנאה השלה – הדברים שהיא תהיה מסוגלת לעשות – לא אתחיל לפרט, אבל כל מה שאתם חושבים שהיא מסוגלת לעשות – ומעבר לכך.

כוח: הפיכת אנשים לאבן(כמו מדוזה מהמיתולוגיה היוונית). אם היא ממש מתרכזת – היא אפילו לא חייבת להיות ליד הבן אדם. מספיק שהיא תחשוב בראש חזק מספיק את מי היא רוצה לאבן, ושהיא תדע את המיקום המדויק שלו – ופוף – הוא אבן. אבל מאמץ כזה די מתיש אותה…

רקע: אף על פי שהיא חברותית והכל – היא מתבודדת בגלל מה שהיא מסוגלת לעשות ברגע שהיא תתחיל לקנא. היא לא אוהבת את את זה – אבל היא לגמרי בשליטה שזה קורה(זה פשוט כמו דחף/אינסטינקט). אין לה חרטות על מה שהיא עשתה אלא רק על איך שהיא עשתה את זה – כי לפעמים הדברים היו יכולים להיגמר הרבה יותר טוב.
אז היא חיה באיזה מקום מבודד – יער או משהו כזה ליד מקור מים כלשהו כשרק החיות והצמחים מארחים לה לחברה.

משהו להוסיף: חשוב להגיד שהיא כבר הרגה אנשים. וזהו.
אני אשמח שמישהו יעזור לה(עדיך שזה יהיה בן אדם ולא שד) להתגבר על העניין הזה של הקנאה. או לפחות ינסה לעזור.
מקווה שהדמות טובה ושהיא תתקבל.
שוב מצטער על הזמן שחיכית. לילה טוב!

26/09/2016 23:06

    חחח זה בסדר גמור! תודה רבה על הדמות!
    שאלה קלה- היא יכולה להרגיש רגשות קנאה גם בדברים הקטנים? רק מתוך הסתכלות מבחוץ?
    אהבתי אותה מאוד! אהבתי ממש את המראה שלה אני חייבת לציין, אני ממש שמחה שכתבת לי אותה, כי היא ממש מגניבה^^
    אני אנסה לכתוב לה מישהו שיעזור לה להתגבר על זה, אם כי זה יהיה קשה, כי זה קשה לי למצוא דמות חסרת כל דבר כדי שהיא תוכל לא לקנא בה.
    אהבתי אותה מאוד! תודה רבה לך :) אגב, מה הולך עם טבע מכושף? הרבה זמן לא המשכת חח

    28/09/2016 21:07

    אני לא ממש מבין למה התכוונת בדברים הקטנים….
    אהבת את מראה השדה שלה? או את מראה בת האנוש שלה?
    וחשוב לציין – שנגיד היא צריכה להילחם, היא פשוט יכולה לחשוב על משהו שמעורר אצלה רגשות קנאה, ואז היא תהפוך לשדה.
    אני עכשיו כותב את הפרק ^^

    28/09/2016 21:47

    למשל: אם היא תסתכל מהצד על בן אדם ותבחין במשהו שיגרום לה לקנאה (גם אם זה יהיה משהו קטן ובקושי נראה לעין.) סיטואציה: לראות אם ובן יחד, היא תוכל להפוך לצורה השדית שלה רק מהקנאה לזה?
    ואהבתי את המראה שלה כשדה (-הדרגות, זה ממש מגניב)
    ושמחה שאתה ממשיך!! (באמת.)

    28/09/2016 22:00

    אני לא הבנתי ממש מאיפה נובעת הקנאה שלה בסיטואציה שנתת כדוגמא…
    בעיקרון – אם היא מקנאה במשהו היא תהפוך לצורת השדה שלה.

    28/09/2016 22:08

    השאלה היא- האם היא מקנאת מהר?
    לפי הסיטואציה, האם היא מקנאה בבן והאם בגלל הקרבה שלהם רק לפי הסתכלות מהצד או האם התהליך בו היא באמת מקנאת (וכתוצאה מכך משנה את הצורה החיצונית שלה) לוקח יותר זמן?

    28/09/2016 22:13

    הקנאה נבנית אצלה.
    זה לא בא בבת אחת.
    לוקח לה זמן להגיע להכרה שהיא באמת מקנאת במשהו/מישהו.

    28/09/2016 23:27

אם את צריכה עוד דמות שד פסיכופתית אני אשמח לכתוב :)

28/09/2016 21:22

    היי :) אני אשמח לעוד דמות פסיכופתית אם תוכלי לכתוב לי.
    (אני מרגישה חולנית חח)

    28/09/2016 21:35

    יאיי!
    אני אכתוב אותה מתישהו היום בלילה או מחר ^^

    28/09/2016 21:42

    אה. רגע, את מעדיפה בן או בת?

    28/09/2016 21:43

    אין לי העדפה, מה שיותר קל לך לכתוב את מוזמנת :)
    מחכה לדמות!

    28/09/2016 21:53

אז. הדמות גמורה, אבל, כמובן שהאינטרנט שלי החליט להידפק בדיוק כששלחתי אותה. למזלי אני כבר רגילה לזה והעתקתי אותה, אז אני אשלח אותה מתישהו מחר :)

28/09/2016 23:26

סוף סוף בית.
הנה ההעתק של התגובה מאתמול:
אם זה מה שיותר קל לי לכתוב, אז מן הסתם שזה יהיה בן. אבל ראיתי שאין הרבה שדות אז אני לא יודעת…
טוב. אני אכתוב שד, ואם תצטרכי לשנות את שיהיה שדה :)
אגב, הייתי מציעה את מונליט בתור השד שעינה את הדמות של תס, אבל זה לא מתאים לו אז וויתרתי על זה…
שם: קומורו
גיל: מעל 3000
עיקרון יסוד: הוא שילוב של יהירות וחמדנות
מראה:
אנושי- בחור בסביבות גיל 20 בעל שיער בהיר וחלק שנופל בעדינות על פניו ועור בהיר וחלק. גבוה ומאוד נאה. מאוד. עיניו כחולות כהות ועמוקות כמו הלילה ויש בהן סוג של ניצוץ של רגש עליונות שכזה. תמיד הולך זקוף. יש לו סמל שחור ספירלי על הרקה הימנית שלו. בעל מבט יהיר ושחצני שלעולם לא יורד מפניו.
שדי- בסך הכל נשאר כמו שהוא, רק שהסמל הספירלי עובר לידו ושם מאריך ומשנה את צבע ציפורניו לשחור. טיפות דם מבצבצות בקצה פיו – סתם ככה, לא כי קרה משהו – והחיוך שלו נהיה קצת(הרבה) פסיכי.
אופי: טוב. הרושם הראשוני של כולם ממנו הוא של אדם נדיב ונחמד שאוהב לעזור ולתרום לחברה (מי יודע, אולי עמוק בפנים הוא באמת כזה), אבל זה ממש לא נכון. הוא אומנם לא מסוגל לפגוע בזבוב, אבל זה בגלל שהוא סולד מהדם שנמרח אחר כך על היד שלו. הוא יכול לרצוח אותך לפני שתספיק להסתובב אבל הוא מעדיף להשאיר את העבודה השחורה לאחרים, מה שמוביל לעובדה שהוא מניפולטור מטורף ופסיכי שיכול לגרום לך לעשות כל דבר שירצה. הוא קורא אנשים בשניה ובמבט אחד יכול לקלוט את נקודות החוזק והתורפה שלהם בלי שיצטרכו לומר אפילו מילה. מתמרן ומשחק באנשים על ימין ועל שמאל ואדיש לגמרי לכל מה שקורה סביבו שלא קשור אליו.
שוררת סביבו תמיד אווירה מוזרה, כאילו הוא היחיד שנמצא שם וחשוב באמת. הוא גורם לאנשים להרגיש קטנים וחסרי כל יכולת רק במבט אחד, וזה אפילו לא קשור לכוח שלו. תמיד חושב על עצמו כעליון מעל כולם ושלו מגיע כל דבר שלאחרים יש/אין.
רוב בני האדם בגילו נמוכים ממנו והוא אוהב להסתכל עליהם מלמעלה ולחייך את החיוך הזחוח הרגיל שלו.
נכון שאמרתי שהוא מעדיף לשמור את העבודה השחורה לאחרים? טוב, זה שונה כשהוא מתעצבן. מתהפך ליתר דיוק. קל מאוד לעצבן אותו, מספיק שתגיד משהו שיגרום לו לחשוב שאתה מתנשא מעליו – מה שהוא עושה כל הזמן – וההמלצה הטובה ביותר בשבילך היא לרוץ. אם אתה רץ מהר, הרווחת עוד דקה או שתיים לחיות. אם לא התמזל מזלך ואתה רץ לאט, אתה איש מת. כשהוא עצבני הוא מסוגל לעשות הכל. הוא חזק מאוד ויכול להרוג אדם במכה אחת בראשו, אבל הוא מעדיף לגרום להם לסבול קודם. יש לו שיטות רבות והזויות לרצח בני אדם, אך האהובה עליו ביותר היא עינויים. כל סוג של עינויים. בהתחלה הם יכולים להיות קלים ביותר – כמו העינוי המוכר של טפטוף טיפות מים על ראשו של אדם – שמיועדים בעיקר כדי לגרום לאותו חסר המזל שעצבן אותו להשתגע, ואז הוא מתחיל להיות יותר רציני – כריתת אצבעות בזו אחר זו, חריכה, דקירה בכל מיני מקומות שלא גורמת למוות אלא רק לכאב רב – בעינויים שמיועדים להביא את האדם אל קצה גבול היכולת, הוא אף פעם לא באמת רוצח אותם בבת אחת, הוא מעדיף לשבת מולם ולהמתין עד שידממו למוות. הוא עצבני חצי מהזמן שהוא קיים וכבר הבין שעינוי ורצח אלה שני הדברים שמסבים לו את ההנאה הרבה ביותר.
חכם. מאוד. הרבה יותר ממה שהוא נראה, והוא נראה כמו אחד חכם.
החטא השני שלו- חמדנות, גורם לו לחמוד בהכל. כל דבר אפשרי ולווא דווקא גשמי. הוא יכול לחמוד גם בשמחה של ילד קטן, מה שמוביל אותו להתעצבן על כך שבוא לא יכול לקחת אותה ממנו, מה שמוביל לכך שהילד הקטן ומלא השמחה מת. ככה זה קורה. אפילו אם לא מנסים לעצבן אותו זה קורה לבד.
החמדנות שלו נובעת מיהירות, כי מן הסתם, הוא יהיר כי יש לו במה להתפאר – ויש לו ועוד איך – ואם חסר לו משהו, הוא רוצה להשיג אותו.
דבר אחד אחרון, אין לו מצפון. זה למה הוא ממשיך להרוג עוד ועוד אנשים מבלי להרגיש חרטה או ייסורים. ממש לא אכפת לו ממה שיקרה לאחרים, העיקר שהוא ירוויח מזה.
כוח: כוח… לא חשבתי על זה. הוא יכול לשלוט על אנשים. חוץ מזה שבכללי הוא יכול לעשות את זה בלי שום קשר, הכוח שלו נותן לו את היכולת לגרום לחזקי הנפש מבניהם לעשות כל מה שירצה, בין אם זה להביא לו משהו, להעריץ אותו או להרוג את עצמם כי לו אין כוח לעשות את זה. חוץ מזה, יש בו את הכוח להוציא את כל רוח החיים בבן אדם ולהפוך אותו לגוף חסר נשמה, או במילים יותר פשוטות, להרוג אותו במבט. מבט אחד מכוון ממנו ואתה מת.
הכוח שלו עובד על כולם, אפילו על שדים, רק שאותם הוא לא הורג אלא פשוט לוקח מהם את הכוח שלהם. כמו כן, זה כך גם על בני אדם בעלי כוחות כלשהם, היכולת שלו לא הורגת אותם אלא פשוט לוקחת מהם את הכוחות.
הוא יכול להחליט אם הוא רוצה להחזיר את מה שהוא לקח או לא, משמע להקים לתחיה את אלה שרצח בעזרת כוחו – אם הוא עינה אותם והם התאבדו או מתו מדימום יתר אז הוא לא יכול להחזיר אותם, כי זה לא קשור לכוח שלו – ולהחזיר לשדים ולבעלי הכוחות את מה שלקח מהם. אבל הוא לא רוצה, ולא אכפת לו, אז הם נשארים ככה לתמיד.
כשהוא מפעיל את הכוח שלו, הוא משתנה לצורה השדית. שכחתי לכתוב את זה במראה – בעצם הרגע המצאתי את זה – אז אני אוסיף את זה פה: חוץ מהשינוי בציפורניים והדם בפה, אם הוא ממש – אבל ממש – כועס, גוון עורו נהיה אפרפר, אישוניו מאדימים וצבע שיערו משתנה לשחור. זה הצורה השדית המלאה שלו, אבל היא כמעט ואף פעם לא יוצאת, הוא יודע לשלוט עליה ולא לחשוף אותה סתם.
כלי נשק (אני יודעת שלא כתבת את זה בקטגוריה של השדים אבל אני חייבת): הוא מאוד אוהב פטישים. שיטת העינוי האוהב עליו היא להכות את הקורבן עם פטיש ופשוט לעוות את גופו כך שכבר אי אפשר להגדיר אותו כאדם יותר. חולני, אבל נכון.
רקע: חוץ מזה שהוא אהב אנשים ושנא אנשים ואז רצח אותם או סתם התעלל בהם במשך כל זמן קיומו, הרקע שלו לא מעניין במיוחד.
משהו להוסיף: ביקשת פסיכי, קיבלת פסיכי. אומנם המראה שלו לא קריפי, אבל התרכזת בעיקר באופי.
דרך אגב, אני כותבת לי להנאתי את הדמות – ומושפעת מאוד ממה שאני רואה – ופתאום קולטת שהוא ממש מתאים להיות השד מהרקע של הדמות של תס, אז את מוזמנת להשתמש בו אם את רוצה.

29/09/2016 17:04

    הוו וואו. הוא באמת דמות פסיכית.
    האמת שאני חושבת כמוך, אני גם רציתי (עדיין רוצ) שמונלייט יהיה החוטף של בלייר, אם כי אני מתקשה למצוא לו מניע..
    תני לי להבין אבל משהו על הכוחות שלו, על בני אדם היכולות שלו הורגות אותו אבל על בני אדם בעלי כוחות/שדים/מפלצות הם פשוט לוקחים להם את הכוחות?
    והוא יהפוך פסיכי רק במידה והוא יתעצבן?

    04/10/2016 22:45

    הו, טלפתיה~ בהצלחה עם למצוא למונלייט מניע, למרות שכבר אמרתי- אין לו באמת מניע, הוא פשוט מסתובב בעולם, מיואש לגמרי, ומחפש משהו לעשות.
    בדיוק. היכולת שלו יכולה להרוג בן אדם, אבל משד – או בן אדם עם כוח – היא פשוט תיקח את הכוחות.
    הוא עצבני רוב הזמן, אז הוא פסיכי רוב הזמן. הוא פסיכי בכללי.

    05/10/2016 17:13
30 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך