שומר הסף…11

"כן מאיה " ענה לב בקור .
"יסמין הייתה אמורה להיות בבית לפני שעתיים , היא לא הגיעה ולא עונה בפלאפון " ענתה לחוצה .
"את בבית? " שאל לב , מאיה שמעה את אופיר ברקע יוצר קשר עם אנשים .
"כן . אני רוצה לצאת לחפש אותה " הודיעה .
"את מחכה שאנחנו נגיע ורק אז נחליט מה קורה . " ענה לב .
"יש לכם 5 דקות להגיע . אני רצינית הפעם " ענתה מאיה כועסת .
היא המשיכה לחייג ליסמין עד שהם הגיעו .
אופיר ולב הגיעו לאחר 4 דקות וניסו להרגיע את מאיה הלחוצה .
"מה עם הסוכן שכל הזמן היה דבוק לה לתחת! , איפה הוא? " שאלה לחוצה .
"מאיה תפסיקי עם זה , אנחנו כבר נמצא אותה " הזהיר אופיר , לאחר מס' שניות לב קיבל מסרון – "היא ליד הספרייה העירונית . קדימה צאו ! " אמר לב בזריזות .
"שלא ייחשף! " ציווה אופיר את לב . לב סימס בחזרה ונעל את הבית .
מאיה נכנסה לרכב החלה לגזוז ציפורניים בעזרת שיניה .
"מאיה תיהיה רגועה הכול בסדר איתה " ביקש אופיר . בהגיעם מאיה יצאה מהרכב בכעס וניגשה לגינה האחורית של הספרייה .
יסמין ישבה על ספסל מבטון וקראה ספר בעיון רב .
"את חתיכת מטומטמת! . מפגרת! " החלה מאיה צועקת על יסמין , יסמין הרימה את עיניה החולמניות וקמה מייד. "פאק מה השעה ? " שאלה . מאיה ההמומה לא הבינה מה קורה ליסמין , "את מפגרת! " הכריזה מאיה בכעס ודחפה אותה .
"מאיה ! " רטן לב קצר רוח והרחיק אותה .
"על מה את כל כך כועסת משוגעת? " שאלה יסמין מבולבלת .
"היית אמורה להגיעה ב4 השעה עכשיו 6 וחצי . לא חשבת להודיעה איפה את ? . יסמין את חסרת אחריות! " אמר אופיר כועס .
"מה? , אבל אני שלחתי לכולכם הודעות ! , מאיה שלחתי לך 3 הודעות ! " הגנה על עצמה יסמין . מאיה הוציאה מכיסה את הפלאפון והוכיחה ליסמין שאין שום סימן .
"אולי הרשת נפלה…. " מלמל לב החל לבדוק עם החברה . עיניה של מאיה בערו .
"אלוהים! חשבתי קרה לך משהו ! " אמרה מאיה משפשפת את פניה .
יסמין חייכה חיוך מתנצל וניסתה להתקרב אל מאיה , "לא אל תנסי את זה עכשיו , אני באמת באת כועסת עלייך ! " אמרה מאיה מתרחקת מיסמין .
תוך כדי העימות בין מאיה ליסמין אופיר שמע גלגלים חורקים , רעש הרכב נשמע הולך ומתקרב מצד הכביש , לב הביט בחלון הרכב הכהה , החלון נפתח ודרכו יצא רובה שחור ודק . לב ואופיר הבחינו בו מייד והחליטו להגיב . כאשר הרובה כוון לגבה של יסמין היא הספיקה להסתובב ולהביט ברכב השחור .
אופיר אחז בזרועה ומשך אותה על האדמה , היא נפלה נפילה רכה ואופיר נשכב עליה .
יסמין צרחה ברגע שנשמעה הירייה והחלה למלמל את מספר הרכב כדי לא לשכוח .
מאיה לא הספיקה להבין מה קורה כאשר לב דחף אותה לחומת בטון גבה התנגש בקיר והיא השמיעה אנקה , לב נעמד מולה כאשר גבו מופנה כלפי חוץ . כאשר נשמעה שוב ירייה מאיה נרעדה והחלה לנשום באופן כבד . לאחר שניות היריות הפסיקו ואופיר הוציא את מכשיר הקשר , "רכב שחור מסוג שברולט חוצה את סוף הרחוב אני חוזר כולם אחריה . כולם אחריה מיד ! " צעק אופיר .
"את בסדר? " שאל אופיר את יסמין , יסמין התרוממה מהרצפה והנהנה . מאיה עדיין הביטה בלב , "את בסדר , תנשמי! " ציווה עליה . בעניין של שנייה אופיר ולב יצאו מהגינה במהירות . "אל תזוזו מכאן! " צעק לב . הם נכנסו לרכב והחלו לנסוע . מאיה ויסמין הביטו אחת בשנייה המומות . לאחר שניות הגיחו שלושה סוכנים . "בואו " ציוו . מאיה אחזה בידה של יסמין המומה . "ימינה לב! " ציווה אופיר . לב ואופיר יצאו ללמרדף אחרי הרכב היורה .
"מבקש תמונת מצב , מי בקשר עין עם הרכב " צעק אופיר .
כשלא קיבל מענה הבין שהצליח להתחמק . אופיר זרק את מכשיר הקשר "פאק!! " צעק מכעס . כעסו של לב היה יותר גדול , "הבנות" אמר מאופק , אופיר התקשר לסוכן – "איפה הן? " שאל ,
"לקחנו אותן למיון . אחת לקתה בחרדה , השנייה בקוצר נשימה " ענה .
"אלוהים! , הן כמעט מתו לנו בידיים אופיר! " אמר לב עצבני . בדרכם לבית החולים "יסמין זוכרת את מספר הרכב " אמר אופיר .
"מה? " שאל לב ,
"כשהשכבתי אותה על האדמה היא הקריאה לי מספר , היא לקתה בחרדה . המספר לא יצא מהראש " אמר אופיר . "גאון " לחש לב . בהגיעם למיון הופנו אל תוך חדר מבודד וסגור , כשנכנסו ראו את יסמין יושבת על ספא ומביטה ברצפה , את מאיה הושיבו על מיטה והיא שאפה אויר מתוך חמצן . האחות בדקה למאיה את הדופק ועברה ליסמין .
"תרגישו יותר בטוח בבית? " שאל לב ,
"לא , החולה נפש מנסה להפחיד אותנו . אני נשארת בדירה ובשירות , הוא לא יהרוס לי את החיים " ענתה יסמין .
מאיה הביטה ביסמין והמשיכה לנשום בקצב הבלון . "למעשה , אני זוכרת את מספר הרכב " המשיכה יסמין . "את גאון ! " אמרה מאיה והורידה את המסכה מהפנים . היא נתנה את מספר הרכב ללב והוא יצא מהחדר . אופיר הביט ביסמין , "אחרי שכל זה ייגמר יש לי הצעה בשבילך! " אמר וחייך אליה . יסמין הביטה בעיניו , ומאיה קלטה את הניצוץ . היא הניחה את המסכה ויצאה לשירותים.
בחזרה לפני שנכנסה לחדר לב הגיח והביט במאיה , היא נעמדה והביטה בו בשאלה .
"דיברתי עם הרכזת שלכן , אתן מחר לא עובדות " אמר .
"בסדר " הסכימה מאיה . "מה , ככה את מסכימה? , בלי ויכוח?" שאל מופתע .
היא הרימה את עיניה לשלו והוא הבחין בעייפות ובפחד שהציפו אותה . "אין לי מה להגיד " ענתה . לאחר מספר שניות של שקט לב רצה להבין מה היא מצפה ממנו ברגע זה , "אני לא יחבק אותך " הכריז.
מאיה הצליחה לחייך , "אני גם לא מעוניינת " אמרה ברצינות . לב ידע שהיא רצינית , לחלק הזה הוא נמשך בה לחלק הקר והשפוי שלה , היא לא תסתמך על אף אחד רק על עצמה .
"חשבתי שקרה לך משהו " אמרה בלחש , לב הצליח לקרוא את שפתיה והבעה רצינית עלתה על פניו, "שדחפת אותי לקיר , יסמין צעקה , הירייה . היה לך מבט רצחני בעיניים . באמת הפסקתי לנשום " אמרה מאיה בעיניים עצומות .
לב הביט בה ברצינות וכשהרימה את עיניה הן הבריקו
. "לב " יצא אופיר במפתיע .
מאיה מצמצה והברק נעלם . "לנעול את הדלת! " ציווה אופיר כאשר הבנות נכנסו לדירה .
מאיה ניגשה לחלון והביטה בלב מדריך אדם . "כל אדם שמתקרב , עובר מסתכל , או רק מתעכב לקשור את השרוך , אתה עוצר אותו! . אני לא רוצה שום טעות כאן! " ציווה לב בקול קר .
לאחר שהבנות התארגנו הם נכנסו לחדר של מאיה , יסמין נירדמה ומאיה הביטה בה ישנה . רטט הפלאפון הוציא אותה מניסיון השינה . היא קיבלה הודעה , מלב . "לא עמדתי לפנייך מתוך מחויבות " כתב . מאיה חשבה על הודעה דקות ארוכות .לב ידע שהוא הפתיע אותה בהודעה כזו .
"לילה טוב " כתב שוב והבחין שנירדמה .