שומר הסף…12

יום למחרת הבנות התעוררו לדפיקות דלת על דירתן .
יסמין יצאה מהמיטה בכוח והביטה באישון הדלת .
"יש לכם מפתח למה אתם מכריחים אותי לקום " התלוננה יסמין בעייפות .
"מאיה? " שאל לב , יסמין הצביעה לחדר . לב התהלך לכיוון החדר הוא מצא את מאיה על בטנה , שיערה מבולגן , וכרית על ראשה , הוא הרים את הכרית ועיניה נפתחו בעייפות ,
" אני שונאת אתכם" הכריזה בעייפות , לב חייך חצי חיוך והביט בכולה . היא הרגישה את זה .
מאיה חייכה ומשכה את ראשו מטה , שפתיה התחככו בשלו .
"בוקר טוב " לחש והדביק לה נשיקה חזקה.
"נו הצלחת ? " שאלה יסמין מתקרבת , שפתיהם ניפרדו ולב התרחק במהירות . מאיה התיישבה על המיטה וסידרה את חולצתה , הוא עדיין הביט בה . "צא מכאן! " אמרה בנימה כועסת מזויפת .
"אל תעצבן לי אותה על הבוקר! " אמרה יסמין בגיחוך .
"מה קורה? " שאלו הבנות לאחר התעוררות .
"לא אכלתן , אתן רוצות לצאת? " שאל אופיר .
"לא ממש . קודם תספרו לנו למה אתם כאן " אמרה מאיה ,
"עצרנו את בעלי הרכב " ענה לב .
"נו מי זה? הוא הודה ?" שאלה יסמין .
"זה לא הוא . אבל בשביל לוודא את זה אתן צריכות להגיע לראות אותו . " אמר אופיר .
מאיה הביטה ביסמין ומבטיהן אישרו זו לזו הבחין לב .
הן הגיעו למקום הזיהוי . "הוא לא רואה אתכן " הרגיע לב .
הן עמדו בחדר כהה והביטו מהחלון החד צדדי , האדם נכנס לחדר החקירות והתיישבת מול החלון. "פאק ! . זה לא הוא " אמרה יסמין נסערת . מאיה עצמה את עיניה לאכזבה . "חשבנו שזה ייגמר " לחשה .
אכזבתם של לב ואופיר בלטה לעיניהן .
כשיצאו מהבניין השקט הבליט את האכזבה ומאיה ניסתה לדבר על משהו אחר .
"אנחנו נוסעות מחר הביתה " הודיעה .
"לא באוטובוסים " הכריז אופיר .
"אם אתם לא רוצות סוכנים אני ואופיר ניקח אתכן " אמר לב וסימס תוך כדי .
"אופיר מחר ב9 בבוקר " הודיעה יסמין וענתה לשיחת טלפון .
מאיה הביטה בלב שדעתו היתה מוסחת .
"טוב אין לי ברירה , גם אני ב 9 " אמרה .
"ועכשיו אם תסלחו לנו אנחנו חייבות לנהל חיים " אמר מאיה בחוסר נימוס ויצאה מהמקום מושכת את יסמין אחריה .
"אני יעריץ את הבן אדם שהסתדר איתה " אמר אופיר ופנה לכיוון השני , לב הביט בה מתרחקת וחייך . "הבנות יוצאות . תתחילו מעקב " הכריז במכשיר הקשר וניתק .
למחרת בבוקר אופיר הגיע ראשון וסחב את מזוודתה של יסמין .
"חיים שלי תתקשרי כשאת מגיעה! " אמרה ונישקה את מאיה בפיה לאות חיבה . אופיר השתדל לא להביט לנוכח הפיתוי . היא חיכתה עוד מספר דקות ולב הופיע בכניסה לבית , "מוכנה?" שאל ,
מאיה הנהנה וחיכתה שייקח את התיק . הם נכנסו לרכב , ואף אחד מהם לא דיבר .
מאיה הדליקה את הרדיו וזמזמה את השיר המושמע ברדיו .
"מה זה השיר הזה ? " שאל ,
"הוא מדבר על אישה שמתחננת לבחורה יפיפה שלא תגנוב לה את הבעל " ענתה .
"שטויות " אמר .
"תתפלא הזמרת כתבה את השיר על החיים שלה ושל בעלה . מסתבר שאתם עם בוגדני " .
לב הביט בה וניסה להבין באיזה מצב רוח היא .
"מה , אתה חייב להודות , בחורה יפה עם רגליים ארוכות וזהו , נשרף לכם הראש " אמרה מאיה וחייכה .
לב הביט בשפתיה ועבר לעיניה "את לא יפה , ואין לך רגליים ארוכות " החל לומר , "אוי תפסיק להחמיא " קטעה אותו בציניות והמשיכה , "אני לא באמת מעוניינת לשמוע את זה " אמרה בכנות .
לב האט לפני רמזור ושמע רכב נתקע מאחוריהם , הרכב זז קדימה ומאיה נאחזה במושב .
המומה מהמכה החלה מאיה לנשום בכבדות ,
"אנחנו בסדר , הרכב נדפק מאחורה " הודיע לב . הם עצרו בצידי הרכב ומאיה הייתה הראשונה לצאת היא ירדה מהכביש אל פרדס פתוח והתיישבה על האדמה . בזמן הזה לב החליף פרטים עם הנהג . כשהביט אל אחורי הרכב , הנזק לא היה רציני , ומלבד שריטות לא קרה נזק משמעותי . לאחר שסיים ניגש לב אל מאיה ועזר לה לקום .
"לעזאזל , מאיה אני מצטער שכחתי ! " אמר לפתע . הוא נזכר בתאונה שעברה וקישר ישר את ההלם . הוא לא ידע איך לנחם אותה , בנשיקה או בחיבוק .
"עזוב אל תנסה . אתה גרוע בזה " אמרה מאיה מחייכת . הוא צחק בקול ומשך את ידה אל שפתיו . בהגיעם ליישוב שיחררה מאיה את חגורת הבטיחות , "תודה " אמרה וניסתה לפתוח את הדלת .
במהירות לב נעל את הרכב הרכב בחזרה ומבטו הוחלף בשעשוע ,
"בואי לכאן ותגידי את זה " אמר ומשך את פניה .
מאיה הניחה את שפתיה בעדינות ועצמה את עיניה , לא הייתה אצלו שום עדינות נזכרה מאיה , ואולי לזה היא נמשכה אליו . הוא משך אותה לשבת על ברכיו ומאיה נענתה , שיערה נפרש כחציצה ביניהם לבין העולם . מאיה הסיטה את שפתיה לנשום ולב עבר לצווארה היא נאנחה .
"לב " לחשה בייאוש. "אתה מסתכן " הזכירה לו .
הוא עצר מניח את מצחו תחת שפתיה , "לכי מאיה " אמר בקור .
"איתך זה תמיד נגמר כאילו אני האשמה " אמרה נרגזת .
אם לא היית כזאת מושכת … חשב לב לעצמו .
"מה גם על זה תשתוק ? " שאלה .
"אני לא נכנס לזה " הכריז , רוגזה של מאיה עבר את הגבול , "גאוותן ! , אידיוט! " הכריזה ויצאה מהרכב . היא הוציאה את תיקה ונכנס ליישוב מבלי להביט בו . לב נאנח ונשאר עד שסימנו לו שהגיעה לביתה .
לב חזר למשרד החקירות ואופיר חיכה לו , "יש משהו ? " שאל מתוסכל ,
"שוב ערכנו חיפוש בבית שלו . אין זכר לכלום . הוא פשוט נעלם מהאדמה " אמר אופיר בכעס . לב התיישב על כסאו וסובב אותו הוא הביט בתמונה של ליז מאיה ויסמין ,
"הוא לא עושה את זה לבד " שיער לב .
"גם נכון , יש לו משפחה כאן בעיר . " אמר אופיר והביט בחיוך ,
"הגיעה הזמן להכיר אותם " אמר לב והניח את אקדחו בנרתיק .