אנג'לינה
אז אני עוצרת במתח ואין לי מושג קלוש מתי אני אמשיך לכתוב אבל אני מקווה שמחר..

שונה פרק 22

אנג'לינה 10/11/2012 608 צפיות 2 תגובות
אז אני עוצרת במתח ואין לי מושג קלוש מתי אני אמשיך לכתוב אבל אני מקווה שמחר..

"נפלא לראות את כולכם פה, ביחוד לאחר ה..אירועים האחרונים"
אמרה המנהלת היא היתה לבושה בשמלה בצבעי פסטל
עם שער פזור ונראתה אפפילו יותר צעירה מתמיד
אבל היו כמה דברים שלמדתי ואחד מהם הוא שאסור לסמוך
על אנשים זוהרים מידי והיא בהחלט היתה זוהרת יתר על המידה
"ועכשיו הגיע הזמן לקרב המסורתי בין יורשת העצר לבין
התלמידה הטובה היותר שלנו"אמרתי לכם זה תמיד ככה
"אבל אני לא יכולה " מצאתי את עצמי אומרת
"מה זאת אומרת?" שאלה המנהלת "אין לי נשק ואין לי אפילו מגן"
אמרתי "אל תדאגי יש לנו את החרבות המסורתיות שבהן כול יורש עצר
השתמש תוכלי לבחור אחת מהן" אמרה אליי אימי "נגד מי אני מתמודדת?"
שאלתי למרות שידעתי "את תלחמי נגד זואי שלנו היא תלמידה מבריקה"
אמרה המנהלת בעוד אימי מגישה אליי שלל חרבות לבחירתי
אבל ידעתי עוד לפני שנגעתי בהן שאף אחת מהן לא תתאים לי
ואז שמתי לב אליו "פוקי-בו מה אתה עושה פה?" שאלתי בעודו
רץ לכיווני"את מודעת לזה שזה-" אמר גייק אבל לא המשיך
"כן אני מודעת" אמרתי בעודי לוקחת את הדבר אשר הוא הביא
לי טבעת קטנה עשויה זהב לבן עם ורד קטן עליה "מאיפה זה?"
שאלתי את הכלב בםחד כאילו שהוא יגיד לי חשבתי במרירות
טוב אין לי משהו אחר להילחם בו חשבתי במרירות וזרקתי
לאויר את הטבעת ובו במקום היא הפכה לחרב מדהימה
גם היא עשויה זהב לסן רק שאי אפשר להרוס אותה
וחרוט עליה גבעול של ורד עם כול הרוציפ ובקצהו ורד אדום כדם
ואם ונדטה היתה מאוזנת בידי אז חרב זאת היתה מאוזנת פי מאה
לחרב זאת אין שם אבל לרוב אני קוראת לה ההורגת
מכוון שהיא היתה אחרית לכול כך הרבה שפיכות דם
היה אפשר לראות שהתלמידים מתרגשים ומסתייגים
בו זמנית מהחרב האופן בו היא הופכת מתכשיט לחרב מעניין ומלחיץ אני חייבת
להודות אך היה ברור שאף אחד לא באמת זיהה את החרב
"קדימה מותק בואי נרקוד" אמרתי אל זואי אשר היתה לבושה בשיריון מלא


תגובות (2)

תמשיכיייייי!

10/11/2012 23:27

תמשיכי

11/11/2012 14:12
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך