שונה פרק 30
אז אחרי שהמנהלת אמרה שאני צריכה לעזוב מיהרתי לחדרי
כי עלה לי רעיון מושלם ובדרך שמתי לב שיש מעט מאוד תלמידים
כנראה שכול מי שלא עושה משהו מדהים על החמש הדקות
הראשונות שלו פה עף מפה ממש כמוני למרות שזה ממש מוזר שזאת
כבר הפעם השניה שמעיפים אותי מהמקום הזה ובגלל אותה סיבה
אני ממש לא לומדת מטעויות מה ? ברגע שהגעתי לחדר חיפשתי את הטלפון שלי
אשר "במקרה" היה מונח על המחשב שלי ומעליו הטבעת"אוף" מלמלתי והתחלתי
להקיש את מספר הטלפון של הוריי "היי אתם יודעים מי מדברת, מי זה?" נשמע
קולה של אימי מהצד השני של הטלפון "תבואי ותביאי איתך פאה אדמונית מתולתלת"
אמרתי וניתקתי "היי מישהוא נמצא פה?" נשמע לפתע קולה של אימי מהצד השני
של הדלת"מוזר" מלמלתי והלכתי לפתוח את הדלת, וברגע שפתחתי אותה נכנסה אימי
ואיתה עוד מלאה אנשים "איך הגעת כל כך מהר?" שאלתי בזמן שהתאימו את הפאה
על ראשי וחיפשו נעליים שיתאימו לשמלה שאני אלבש "יש לנו דלת שיגור מותק"
אמרה אימי בעודה מחפשת לי עגילים, לפחות זה מה שאני חושבת שהיא עשתה
"בגודל של אוטובוס?" שאלתי אותה "פחות או יותר" הודתה ובערך חצי שעה אחרי
זה עמדתי בשמלה ארוכה בצבע אדום עם כובע "סנטה קלאוס" ונעלי עקב
מאוד מיותרות"אוקייי אני לא יודעת מה התוכנית שלך אבל אליך יתלוו אותך ניק
ועוד שומר אחד" אמרה אימי ופתאום הופיע לידי ניק מצד אחד ועוד שומר מוסתר
מכף רגלו עד ראשו עד כדי כך שלא הבנתי איך הוא לא נתקעה בדברים אז
בערך כשאימא והצוות שלה התכוננו ללכת אני דידתי על העקבים לקומה התחתונה
של הפנימיה ודרך המידשאה אל עבר האולם, הלכנו יחסית בשקט זאת אומרת
שאני וניק דיברנו וצחקנו בקולי קולות אבל באיזשהוא שלב נמאס לי "שלדון,
חתיכת שק עצמות זקן שכמותך, לא יאה לך להגיד אפילו שלום?" שאלתי ונעצרתי
השומר השני הוריד את הכובע והצעיף מראשו ואמר"אני מבין שכול עוד ליבי פועם
ואני חיי את תוכלי לזהות אותי מה?" שאל השלד המהלך, וכן אני מתכוונת
לשלד אדם ללא עור וללא דבר חוץ מעצמות והרבה קסם "כנראה" ניק שיצאה
סוף סוף מן הקיפאון שאחז בו אמר "אבל אין לך לב" "נכון" ענה שלדון
"ואתה מת" המשיך ניק "אני מודע לזה" אמר השלד "רק אמרתי" אמר ניק והמשיך לפטפט
איתי עד שפתאום שדה הראייה שלי השחיר והרגשתי את האדמה נשמתת תחת רגליי
תגובות (1)
מתה על הסיפור!! המשך דחוףף…!!!! :)