שיחה עם יוצר

בלשוני לא נזהרתי,
מבלי משים אמרתי
"אלהים אדירים"
והוא מיד ענה
"כן בני, מה נשמע"
פלטתי בתדהמה "שלום אדוני."
ואז הוא שאל "נו ומה נשתנה?”
ואני קצת גמגמתי "חחלפה עוד עונה"
"יפה, תזכיר רק מאיזו שנה”.
"מה אינך מעודכן?”
"בגילנו אין משמעות לזמן"
"סליחה ומחילה, אבל מי זה אתם?”
"רק אני וההוא, אחרים אין, ההבדל רק בשם”.
"הן יש גם דתות עם אלים ואלות?"
"אלה סתם המצאות”.
"שיצרו בני אדם?”
"נו כן. אתם בני אדם, חיות מוזרות עם מוח שדרה, שהדבקנו להן עוד כמה יכולות, כדי ליצר לנו קצת חוויות”.
"לנהל עולם זה לא מספיק?””
אל תצחיק. היקום מתנהל בצורה עצמונית”.
"אז במה אתם משפיעים, בשביל מה אתם מתקיימים?”
"אין לנו תכלית. נבראתי מכלום עם כל היקום ואתו אשאר עד שלא ייוותר, ואולי אצור לי אחר”.
"ומאין ההוא?”
"ההוא צמח ממני מיד, לא יעיל לעשות דברים לבד”.
“במה הוא מועיל שאתה לא יכול להפעיל?”
”הוא מתנגד אקראי שלא נשלט בידי".
"ואיך הוא פועל?”
"תפקידו הכל לקלקל”.
"ומה תפקידך?”
"להמציא לו מספיק עיסוקים חדשים, שלא יקלקל בתחומים הרגישים, פן היקום ייגמר מדי מהר”.
"דתיים טוענים, שאתם מתערבים בנושאים אישיים”.
"אף אחד מלבדו ורק בשעות המאוד קשות, כשסבור שנוצרה לו סדרת כשלונות”.
"הם אומרים שאתה אלוהי היהודים”.
"כשאני משלים שלב יצירה, אין תיקונים ולא החזרה, אין חרטה וגם שום אחריות, משניה שהולדתי עוד מציאות”.
"ואם יהרוס והכל יקרוס?”
"אני אהיה בשלב הבא והוא לא יידע אם מה שהרס הוא לטוב או לרע מבחינת מטרה”.
"ולנו אין חשיבות?”
"נחמד לשמוע מוצר מדבר, זולת זה אין בכם ערך אחר”.
"אינך מצפה לשמוע או בדבר חדש לנגוע?”
"כבר יודע הכל. שיחה עם כמותך היא רק לענות למה שביכולתך לשאול".
"למה שלא תחליט במכוון קצת לשכוח?
"ההוא בלי שום הגיון יחסל עד פרור אחרון"
"גם אותך?” “חושש מפני כליון?”
"במונחים שלך זה נכון".
"יוצא שאני בן דמותך, זקוק לחברה ולא שולט בסופך. למה שלא תברר מה התהליך האחר שהפיק אותו ואותך".
"כן, זו הגדולה בטעויות, שאפשרתי לכם לתת עצות".