תגידי זה כאב כשנפלת מהשמיים? -2
הפרק הזה אמור להיות קצר ככה אני מצתערת חחחח
אממ אני לא הלוכת להיות פה את יום ראשון בערך אז זה מה שיש סורי חחחחח
מיכה חייכה חיוך עצוב אבל מגחך
"אני מלאך לוחם"
הלנה התיישבה על המיטה שלה המומה מהסבר הקצר שמיכה סיפקה לה
"אז הבנת?"
"ב-בערך אז את מלאך-"
"כה"
"ואת נלחמת ביצורי תחתיות שנשלטים על ידי מלאך בוגד-"
"נכון" אמרה בהינהון
"והם נמשכים אלי בגלל ההילה שלי"
"כן אמממ אבל הלנה שחכתי לספר לך משהו אחד קטן" אמרה מיכה והמבט העצוב שעל פניה גרם להלנה להתקווץ מפחד
מה שבכול מקרה היא הרגישה לחוצה ומאוד מבולבלת עם כול המידע החדש הזה היא הרגישה כאילו זה חלום שהיא שם אבל היא לא מסוגלת לדבר
"מה?" שאלה בחשש
"הם אלו שהציתו את השרפה"
עינייה של הלנה העלו דמעות
"אני הולכת לעזור לך להרוג אותם" אמרה הלנה פתאום
"מה?" התפלאה מיכה
"אני הולכת לנקום את המוות שלהם.." אמרה בכעס עדיין דומעת
"אחרי הכול זה מגיע להם… בסופו של דבר הם מתו-"
"-בגללי" אמרה והתיפחה חזק יותר
מיכה ריחמה על הלנה אבל היא עדיין לא יכלה לספר לה הכול
לא עליהן, לא על מי שהיא באמת, ולא שהיא התקווה האחרונה שלהם… במיוחד לא על זה
היא מספיק היפלה עליה את זה בזמן קצר
"עם את רוצה אני יאמן אותך" הציעה
"תודה מיכה" אמרה הלנה וניגבה את הדמעות שעלו מענייה הירוקות אזמרגד
השעון המעורר צילצל וצילצל
הלנה ניסתה לקום אבל לא היה לה כוח
פתאום היא שמעה רעש ריסוק
וקמה מיד וראתה את מיכה עומדת עם אלת ביסבול והשעון שלה מרוסק לגמרי על הרצפה
היא בההתה בשעון אחרי הסתכלה על מיכה שנראתה כאילו היא לא ראתה או שמעה שעון בחייה
ושוב בשעון ואז בעלה ושוב בשעון
וצחקה
"תגידי- ציחקוק-אף פעם-ציחקוק ציחקוק- לא ראית שעון מעורר-ציחקוק-בחיים שלך?"
"ראיתי אבל לא ידעתי מה הרעש הזה הוא הפחיד אותי מוות"
ואז הלנה פרצה בצחוק יותר גדול והפעעם גם מיכה הצתרפה
אבל אז הלנה השתתקה
"אני רוצה שתחילי לאמן אותי וללמד אותי כול מה שאת יודעת"
"מחר" אמרה
תגובות (2)
את לא יודעת להמשיך אז תמשיכי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אוקי אוקי