תגידי זה כאב כשנפלת מהשמיים?

הייי נערדרתי הרבה זמן למען האמת דיי נמאס לי לכתוב את בית ספר לאומנויות
ההסוף זה שעומרי הלך לארצות הברית והיא פוגשת את אח שלו הם נעשים ידידים מתאהבים וזהו
חחחח סורי
הסיפור הבא זה סיפור שחשבתי עליו הרבה זמן
הוא ימשך יחסית קצת ואני יעלה כול שבוע או שבועיים
טוב הנה הניסיון….

הלנה העוררה לאור השמש שבקע מחלונה והזיזה שערות אדומות משערה המבולגגן משנת הלילה
והתחילה לתארגן לבית ספר שלה תיכון אוסבורנט" ששם היא לומדת כבר שנתיים
היא גרה בעיר מנהטן ממתי שהיא זוכרת את עצמה
ולמרבה הפלא זה לא הרבה זמן ההורים שלה מצאו אותה בת שמונה משותת ברחוב
בשמלה לבנה ומוזרה חסרת זיכרון
הם אימצו אותה ועד מלפני חודש היא חיה איתם אבל אז קרתה השרפה
עכשיו יש לה דירה משלה והסוכנת הפדרלית המוזרה שלה ליליאנה
שבאה לבקר אותה פעם בשבוע כדאי לבדוק איך היא מסתדרת

הלנה ירדה במדרגות שתיים שתיים מהקומה השלישית
היא יצאה החוצה לאור והוציאה את האופניים שלה ממתקן האופניים
והכלה לדווש לכיוון בית הספר שלה
הלנה הייתה שקועה במחשבות וכמעט לא שמה לבחורה בשער הללבן המוזר שהיא כמעט התנגשה בה היא פנתה לפני במזל אבל הפדל הסתבך והיא נפלה
היא סגרה את עינייה חזק בכאב
וכשפתחה אותן ראתה את העיינים הכחולות הכי בהירות שהיא איי פעם ראתה
הנערה המוזרה הושיטה לה יד
"צריכה עזרה" עמרה בקול אדיש ומבטא שנשמע בריטי אבל הייה בו משהו שונה
הלנה הינהנה והנערה משכה אותה למעלה
"ת-תו- תודה" אמרה הלנה בגמגום קל
"איפה את לומדת?" שאלה
"בתיכון אוסבורנט" ענתה הלנה מופתעת מהשאלה הלא הם לבשו אותן מדי בית ספר
ססוודר צהוב תינוקי וחצאית לבנה לא כול כך ארוכה
הנערה חייכה חיוך קצת מלחיץ ולהלנה הייתה צמרמורת קלה
"גם אני"
הלנה חייכה בבישנות
"יופי-" אמרה "-אולי נוכל להיות חברות מה שם שלך?"
"מיכה זה הכינוי שלי אני לא אוהבת את השם המקורי"
"אמממ אוקי מיכה את רוצה ללכת ביחד לבית ספר?" אמרה בעוטה תוהה מה השם שלה..
ולמה היא לא אוהבת אותו…
"מה עם האופנים שלך?" שאלה מיכה
"בכול מקרה נפלה שרשרת וגם אין לי כוח לסדר את זה"
"אוקי תגידי איפה את גרה"
"אני גרה לבד שני רחובות מפה מאז שההורים שלי אההה"
"זה בסדר את לא צריכה להסביר"
הלנה חייכה חיוך עצוב
"אני יודעת שזה ישמע מוזר אבל יש מצב שנהיה שותפות?"
הלנה הופתעה שוב מרמת האדישות שיש במיכה היא אפילו לא מצמצה מאז שהם ניפגשו
"אההה אני מניחה שזה בסדר אני באמת בודדה קצת
אבל את תצתרכי להיות נקייה ולעזור לי לשלם שכר דירה"
"תגידי מאיפה את?"
"אנגליה" ענתה מיכה
שתי הנערות הלכו ביחד הלנה עם האופנים לצידה ושערה הארוך מטלטל מהרוח
והשער היחסית קצר של מיכה אסוף בצמה מוזרה
וההתיק המקושט בגולגולות המוזר שלה גם הוא מטלטל על כתף אחת
-הכול בה מוזר- חשבה הלנה
ברגע שחשבה זאת מיכה חייכה חיוך עצוב כאילו אומרת אין לך מושג עד כמה
והיא תהתה עם היא יודעת לקרוא מחשבות
הם הלכו בשקט לאט עד שהגיעו לשערי הבית ספר
ואז הגיח ג'ייק חברה הכי טוב של הלנה
חיבק את הלנה ופנה להביט במיכה
וראו את נישמתו נעצרת הלנה הרגישה זיק של קינאה שנעלם מיד
מיכה הביטה בהלנה והרימה גבה
הלנה הרגישה את האדום מתפשת על פניה
והייתה בטוחה שהצבע של פניה בצבע תואם עם שערה
"אמממ ג'ק זאת מיכה היא תלמידה חדשה וגם השותפה שלי לדירה"
"חשבתי ששותפות אמורות להיותר רק בקולג'" אמר וקרץ להלנה
והיא הסמיקה אפילו יותר חזק וחייכה
"אז את חבר של הלנה?" שאלה מיכה
"כן החבר הכי טוב שלה"
"נחמד" אמרה מיכה בנימה משונה ופניה נישארו אדישות
"אז בואו נלווה אותך למזכירה שתגיד לך באיזה כיתה את"
הלנה עדין לא מבינה מה קרה במזכירות ומה קרה עם המורה
הם ניגשו למזכירות והמזכירה חיפסה את השם של מיכה ואז
המזכירה ביקשה ממנה וממג'ק לצאת
ואז היא ומיכה דיברו במשך דקה ואז המזכירה הוציא את מיכה החוצה במבט מוזר וכמעט מהופנט
"אני בכיתה שלכם" אמרה מיכה
המורה הציגה את הלנה והושיבה אותה ליד הלנה עם אותו מבט מהופנט של המזכירה
-משהו מוזר קרה להן-
"הלנה אני יעריך את זה עם תקשיבי בשיעור" אמרה המורה והעירה את הלנה ממחשבותיה
הכיתה צחקה והלנה הסמיקה בפעם השלישית באותו יום
והשיעור עבר לאט
כשנישמע הצילצול הלנה הכניבה את ספר ספרות לתיק והתקוננה לשאול את ממיכה עם היא רוצה לאכול ביחד איתה ועם ג'ק
אבל אז ניגש אל מיכה סת'
"היי בייבי תגידי זה כאב כשנפלת מהשמיים?"
מיכה חייכה
"רק קצת אה ולא לגבי מה שאתה חושב"
סת' הסמיק והלך
הלנה התפאלה מאומץ של מיכה
שאר היום עבר במליון בנים שבאו אל מיכה והיא נפנפה את כולם
אבל כסם באה אליה
היא קפאה שכשמעה את השם שלו ועצב התפשט על כול פניה
"בבקשה לך" סם הלך בפרצוף מבולבל
"מה קרה את הסדר מיכה?" הלנה שעלה בבהלה
"אני בסדר אמרה מיכה וחזרה אליה האדישות הרגילה
ואז כבר לא באו בנים
"אני חושב שכול הבנים בבית ספר באו אליך!!" אמר ג'ק בחיוך
"את פופולרית" הלנה אמרה בחיוך גדול -היא לא ממש פתוחה אבל אני ממש מחבבת אותה-
מיכה חייכה עליה חיוך והפעם הלנה ראתה אושאר בעניה של מיכה

בסוף היום הארוך הלנה נתנה למיכה את המפתח הרזרבי לדירה שלה שליתר דיווק כבר היתה שלהן
"אני צריכה להישאר לנבחרת ריצה אז לכי למקום שאמרתי וחכי לי שם סליחה על הבלגן מראש"
אמרה בחיוך ביישני

אחרי האימון ריצה המפרך שנמשך הרבה יותר זמן משיצפתה כי כבר היה שש בערב והשמיים הכלו להחשייך
"אוי נהדר אני יגיע הביתה רק בשבע" אמרה לעצמה כשיצא משערי בית ספר
היא הלכה ברחוב והמכוניות נסעו מהר וציפצפו לצידה
היא נכנסה לסימטה ככקיצור דרך היא הלכה כמה צעדים ואז שמעה רעש
היא הסתכלה לאחור אבל לא היה שם אף אחד הסימטה הייתה ריקה לחלוטין
היא הלכה כמה צעדים במהירות ואז התנפל עלייה מישהו או משהו
זה היה גדול כמו מישהו אבל היא לא ראתה פנים רק גוף עם בגדים וראש אבל בלי פנים
היא צרחה אבל אף אחד לא שמע אותה ואז
מיכה נחתה ליד ושלפה חרב באורך 30 סנטימטרים ותקעה את החקב בגבו
היצור לא זז
מיכה בעטה בו ברגלה והושיטה להלנה יד כדאי לעזור לה לקום אבל הלנה נידחקה לפינה
"תרחקי ממני!" אמרה בפחד
"מ-ממ- מ- מי את?"
מיכה חייכה