תחת כישוף-11-התבגרות בצעדי תינוק.
ידעתי שאני אהיה בקרולטין, פשוט ידעתי!
ההורים שלי יהיו כל כך גאים, אבל לפעמים אני חושב שאולי לא זה כל מה שחשוב. כל מה שעשיתי כל חיי היה לספק את ההורים שלי, הוצאתי את הציונים הטובים ביותר שראו בכל בית ספר באלף השנים האחרונות ותמיד חשבתי שאני עושה את כל זה בשבילי, אמא שלי תמיד הייתה אומרת: "מה אתה מביא את הציונים האלא בשבילי?! לא אתה עושה את זה בשבילך!", זה מה שהייתה ואמרת לי בכל פעם שקיבלתי פחות מ-100. עכשיו, למרות שאני רק בן 17, אני כבר באוניברסיטה ואני בבית קרולטין, אבל זה נראה ששום דבר לא מספק את הורי עד הסוף. לפעמים אני שואל את עצמי מה הם יאמרו כשאני אומר להם מה אני, ואני מתכוון מה אני באמת. אנחנו משפחה שמרנית ואני לא בטוח שהם יקבלו את זה במיוחד.
האדריכלות של הטירה הפליאה אותי, הכל היה בנוי על מנהרות ומסדרונות אין סופיים שאדם יכול לבלות את כל חייו בחיפוש אחרי המנהרה האחרונה, שלפי השמועה שעוברות בין הדורות הרבים הוא המסדרון שבו מתחבאים כל הסודות.
הסתובבתי במגדל שיהפוך לביתי החדש, לפחות לתקופת הלימודים. כבר עברתי על כל הפרטים, הפרופסור מלבורן (הפרופסור ללימודי היסטורית הכשפים) אחראי על בין קרולטין. וקיבלתי גם את רשימת המקצועות שאני אלמד: "היסטוריית הכשפים, קסם אפל והגנות בפניו, שיקויים, חקר היצורים החיים, והשיעור המיוחד שנלמד רק על ידי הסטודנטים בקרולטין: סודות משרד הכשפים".
הסתכלתי על המקצוע האחרון כלא מאמין, "סודות משרד הכשפים". חשבתי שחומר כזה אסור ללמד, אבל אני מניח שהמקום מלא הפתעות ואני כבר לא יכול לחכות ללמוד את המקצוע הזה, תמיד ידעתי שיש משהו חשוד בפעולות של משרד הכשפים. הכל היה שם סודי מדי, והאנשים שם לא היו בדיוק מהחומר שקורצו בו חכמים.
בזמן שחשבתי לי לעצמי, ואולי חלמתי בהקיץ נתקל בי אדם. הוא היה מעט גבוה יותר ממני ועיניו היו חומות ושובבות, שיערו היה חום ופרוע מאד והוא לבש את בגדי פיילין. הוא הסתכל עלי במבטו השובב כאילו הוא יודע מה עובר לי בראש, הרגשתי כאילו אני נמס לתוכו, שמתי לב שעל צווארו היה קעקוע סניץ' מתעופף עם הרוח.
אני חושב שאם הוא היה מביט בי אפילו עוד רגע אחד הייתי הופך לג'לי מכשפים. ואז הוא חלף על פני, קורץ. הוא קרץ. אני לא מאמין. 'רורי תתעשת!' צעקתי לעצמי במוחי וחזרתי ללכת במסלול שלי יחד עם חברי לביתי החדש לעבר חדרי החדש, שאני חולק איתם. אף פעם לא חלקתי חדר אבל אני מניח שזה לא יהיה קשה מדי…
במשך כל היום לא יכולתי להפסיק לחשוב על הבחור בעל העיניים השובבות, אני כל כך מקווה שאני לומד איתו משהו או שאני לפחות אראה אותו שוב. 'מה קורה לך רורי! ההורים שלך יכעסו!' צעקתי על עצמי בראשי שוב והמשכתי ללכת.
תגובות (18)
סוף סוך מישהו מפיילין.
אתם יודעים מה הייתי עושה בשביל להיכנס לגריפינדור?
טוב, אלו רק הפנטזיות שלי, כנראה. המשך!
אני רווינקלו…..
לי נראה שאם הייתי בהוגוורטס פשוט הייתי בהפלפאף (אין לי מושג איך כותבים את זה…), אני פשוט פראיירית.
למה אני בכלל משתתפת בשיחה הזאת? ת'אמת אני שונאת הארי פוטר…
WAT
WAT
את שונאת הארי פוטר!
disohoner you. dishoner your cow!
(אני לוקחת את הכבוד שלך ואת הכבוד של הפרה שלך!)
מה לעשות… במשך הפסקה שלמה (שארכה שעה) אני ועוד מישהי התווכחנו שפרסי ג'קסון יותר טוב מהארי פוטר.
חברים שלי דווקא אוהבים את זה, ולי יש את השרביט של הרמיוני (כן, אני מוזרה…)
יש לי שרביט מקורי של סיריוס בלאק! מוההההההה
ואני לא מתווכחת. ריק הוא המלך וג'יי קיי המלכה.
אוקי… אני קניתי לחבר שלי את השרביט של סיריוס (המעצבן שאומר שהרמיוני חנונית וחבר אחר שלי מאוהב בג'יני)
הרמיוני היא באמת חנונית, אבל היא הכי טובה!
ואני מאוהבת בדראקו סו…
הרמיוני היא באמת חנונית, אבל היא הכי טובה!
ואני מאוהבת בדראקו סו…
ואני לא סובלת את דראקו, סו?
את לא סובלת את דראקו?!
?!
?!
?!
WAT
WAT
WAT
זהו, אני הולכת לזרוק משהו על מישהו…
תמשיכי *^*
לי בבית ספר יש שיעור שקוראים לו עולם היצורים החיים! והמורה שלו הוא המורה האהוב עלי *~* הבית ספר שלי מגניב! בקושי יש שיעורי בית ומבחנים! ויש שיעורים ממש כיפיים… לדוגמה מחר יש לי בראשית הייתה אימפוויזציה, שזה שילוב של תאטרון, אומנות, ותנ"ך. זו הדרך היחידה לגרום לי ללמוד תנ"ך…
אני במצב רוח מוזר… *~*
גו רורי! גו רובין! גו פיטר! גו רורי! גו רובין! גו פיטר!
כן כן גבי, זוכרת את פיטר? הבן מרוילטין (ככה מאייתים את זה?) שביקשת ממני?
ולמה את לא אוהבת את ארץ הפלאות יותר? סקיי חמוד… והוא אוויר-אוויר או אוויר-אש…
אני
במצב
רוח
מוזר!
!
!
!
א
אנ
אני
אני ב
אני במ
אני במצ
אני במצב
אני במצב ר
אני במצב רו
אני במצב רוח
אני במצב רוח מ
אני במצב רוח מו
אני במצב רוח מוז
אני במצב רוח מוזר
אני במצב רוח מוז
אני במצב רוח מו
אני במצב רוח מ
אני במצב רוח
אני במצב רו
אני במצב ר
אני במצב
אני במצ
אני במ
אני ב
אני
אנ
א
*~* *~* *~* *~* *~* *~* *~* *~* *~* *~* *~* *~* *~* *~* *~* *~*
מוזרמנוזרמוזרמוזרמוזרמוזרמוזרמוזרמוזרמוזרמוזרזמוזרמוזרמוזרמוזרמוזרמוזרמוזרמוזר
weirdweirdweirdweirdweirdweirdweirdweirdweirdweirdweirdweirdweirdweir
תהרגו אותי בבקשה…
אני אוהבת אותך טדי ^^
דרך אגב איפה את לומדת??
אני לא לומדת תנ"ך בכלל יש לי הומניסטיקה במקום, שזה אומר לקרוא ספר ולענות על שאלות. ודיונים על דברים חשובים כמו סחר בנשים.
ויש לי סוג של מגמה שזה תולדות האמנות, ציור, תיאטרון ותקשורת (שיעור מאד מצחיק כי המורה הוא לא ממש מורה אלא עיתונאי מתנדב) ויש לי גם כתיבה יוצרת!
אבל זאת השנה הלפני אחרונה שלי בבי הספר הזה כי בתיכון אני עוברת למקום אחר…עם מגמת משפטים!
אני.
חופרת.
תהרגי אותי.
אל תשוויצי… ואני בבית ספר דמוקרטי ^^ איזה כיף לי… הלוואי שהיה לי שיעור הומוניסטיקה…. במקום זה יש לי שיער פרוייקט…. שזה בעצם תירוץ למורה שלי לחפור לנו שעה רצוף על פחות או יותר כלום. אבל כן יש לי שיעור מדע בדיוני, או כמו שאני קוראת לזה, מפגש חנונים. שסך הכל ברבע שעה הראשונה של השיעור אנחנו מדברים על כל מה שניתן להעלות על הדעת וגם דברים שלא O-O
גרררררררררררררררררררררררררר אולי תעברי לבית הספר שלי? חשבת על זה? \ואז תסבלי איתי….