the one sitting next to you
אתם חייבים להודות שהפרק האחרון היה ממש ארוך... הוא היה כמעט 3 דפים בוורד! הפרק הכי ארוך שכתבתי אי פעם... ובאמת תגידו לי נקודת מבט כללית או נקודות מבט שלכם?
מקווה שאהבתם את הפרק ובשבילך נטע אני עוד אהרוג מישהו :)

תחת כישוף-5

the one sitting next to you 03/12/2013 586 צפיות 9 תגובות
אתם חייבים להודות שהפרק האחרון היה ממש ארוך... הוא היה כמעט 3 דפים בוורד! הפרק הכי ארוך שכתבתי אי פעם... ובאמת תגידו לי נקודת מבט כללית או נקודות מבט שלכם?
מקווה שאהבתם את הפרק ובשבילך נטע אני עוד אהרוג מישהו :)

ריין נבהלה מהקול העמוק מלא הכבוד שנשמע בראשה, זה לא יכל להיות הינשוף כך חשבה.
"מה נשארת חסרת מילים, מימייך לא שמעת חיית עזר מדברת אלייך? אני חושב שראוי לומר בבקשה עכשיו" המשיך הקול בראשה ובשלב זה הייתה בטוחה שזה הינשוף, אמנם ידעה על היותה מכשפה אבל לא ידעה שחיית עזר יכולה לדבר אלייך במחשבותייך.
"בבקשה" ענתה לו בראשה והוא הנהן בצורתו הינשופית והמוזרה. פרויד היה ינשוף מוזר ומלא ביטחון עצמי, הוא ידע מה הוא רוצה וידע מי היא הנערה שהרגע רחשה אותו.

הבנות וידידן החדש סיימו את הקניות ונפרדו לשלום, כל אחד הלך לכיוון האוניברסיטה אבל מכיוונים שונים. ארתור נראה נחמד אבל כמו שחשבו יכל להביא צרות.
"מאיפה את מכירה את החמדמד הזה?" שאלה פרן בסקרנות כמעט מקפצת תוך כדי הליכה. ריין חייכה מעט מהעליזות שיש לחברתה, היא הייתה חביבה מאד וקופצנית. לריין מעולם לא הייתה חברה כזאת.
"הפלתי את הספר שלי כשיצאתי מהרכבת ונתקלתי בו בטעות רגע לפני כן, הוא עזר לי להרים את הספרים" אמרה ריין מעט באדישות בזמן שפרן המשיכה להביט אליה כחולקת סוד כמוס.
"למה לא סיפרת לי?!" אמרה נלהבת, ארתור פנדרגון באמת נראה טוב אבל לא יותר מדי. פרן אהבה לחלוק דברים כאלו עם אנשים ושמחה שהיא מצאה מישהו במקום העצום הזה שאין לו בעיה לספר, גם אם הוא לא מבין את משמעות המצב.
"זה לא ממש חשוב…הוא רק עזר לי להרים את הספר" אמרה ריין משפילה את מבטה מעט, היא באמת לא הבינה למה התכוונה פרן.

המנהלת ישבה בכיסאה בודקת את כל התיקים של כל התלמידים שהיו עד עכשיו ועצרה על תיק מסוים.
"לויד טין.
סיים בהצטיינות מבית רויאקרל.
נטייה לאלימות.
נטייה לרצון לקבל את העולם לעצמו.
אלים.
רשע.
מתאים לבית הדראיים.
נעלם והשאיר מאחור מכתב ובו כתוב 'אני עוד אחזור'. אבל עד עכשיו לא חזר"


תגובות (9)

זה לא היה ברצינות! נו טוב, ידעתי שתהרגי מישהו.
אני כבר מעלה עוד פרק של מחנה הטיטאנים.

03/12/2013 11:43

ייאיאאי אני אוהבת אותך נטע :))

03/12/2013 11:44

אוף… בא לי לתת לך דמות של מניאק זועף כמו שאני תמיד עושה… אני יכולה? בבקשה?

03/12/2013 11:47

טוב….. כי זאת את טדי :)

03/12/2013 11:48

יש! אני כל כך אוהבת אותך כרגע גבי!
בן מניאק מיד מגיע ( :

03/12/2013 12:02

אוהבים אותי O_O

03/12/2013 12:03

שם: רובין דימון
גיל: 18
מראה: שיער שחור מבולגן, עיניים אפורות ירקרקות, רזה, אבל כתפיים רחבות, גבוה יחסית 1.85 כזה.
אופי: ציני, זועף, לא חברותי, לפעמים נדמה שהוא שונא הכל. שקט, שונא תשומת לב, תמיד מאיר את עצמו באור שלילי באופן בלתי מודע, יש לו הערכה עצמית נמוכה, אבל ביטחון עצמי בשפע, יורד על כולם והכל, במיוחד על עצמו, לא מפחד להיכנס לקטטה בעקר כי הוא כמעט תמיד מנצח בהן, אם מישהו ממש מעצבן אותו או מתנהג בבריונות רובין לא יהסס להרביץ לו בראש עם כיסא. למרות כל התכונות השליליות שלו יש לו יצר חזק מאוד של הגנה על חלשים ממנו, שונא בריונים יותר מכל דבר אחר בעולם הזה, הוא בכלל לא חושב על עצמו כעל בחור טוב, בעיקר בגלל שאף אחד אף פעם לא אומר לו את זה
בית: דראיים (כמו שאמרתי, כולם חושבים עליו כעל מנוול רציני)
רקע: אמא שלו מתה שהוא היה תינוק, ואבא שלו… לא היה טיפוס נחמד. אבא שלו היה זה שלימד אותו את דרך המחשבה עליה הוא נצמד בצורה הדוקה כל כך באופן בלתי מודע, שדברים טובים קורים לאנשים טובים, והוא לא אחד מהם. הוא לימד אותו לחשוב שהוא בן אדם רע ונבזי. אם היה זה באמצעות העונשים הקשים שהטיל עליו, ואם בעצמאות הקללות וההעלבות ששתל במוחו. אבא שלו לא עשה דבר בחיו מלבד להוריד את ההערכה העצמית שלו, לכן הוא לא היה מופתע במיוחד שהתקבל לבית שנחשב מקומם של הנוכלים.
אחת הדמויות הכי מושקעות שלי… אם יש לך רעיון יותר טוב לשם תרגישי חופשי לשנות.

03/12/2013 12:47

אהבתי את הדמות והשם גם נחמד אני לא אשנה אותו :)

03/12/2013 12:50

הו תמשיכי ^-^

03/12/2013 13:15
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך