תמיד הינו ותמיד נהיה פרק 9

עשיתי פרק ארוך
מקווה שתהנו…
~~~~~~~~
~עדיין נקודת מבט אמה~
הסתובבתי וראיתי את הדלת פתוחה, דילגתי לשם ושניה לפני שיצאתי הוצאתי לשון לדלת, שוב, 0.ס
״תאכלי גוש״
ואז הרגשתי יד על גבי,הסתובבתי וראיתי את….לין!!!
״לין!!!!!״ צרחתי בהתרגשות וחנקתי,זאת אומרת חיבקתי את לין עד ~כמעט~ אובדן הכרה.
״וואו,מי שישמע,לא ראית אותי חמש דקות…״ היא אמרה בזלזול…זה היה רק חמש דקות?
״אזזזז,מה עושים עכשיו?״ שאלתי והתיישבתי על כיסא אחד שהיה בחדר.
״טוב,רואה את הדף הזה ששם״ היא הצביעה על דף לבן גדול ״אז את צריכה למצוא את מה שעשית לפני שיצאת מהדלת וכתוב באיזה כיתה את למשל אני…״ היא הלכה אל הדף ואני אחריה ״טוב אז,מתחת לקטגוריית אומנות,קטגוריית מוזיקה ותת נושא שירה,הכיתה שלי זה כיתה מספר 29…תבדקי מה שלך…״ היא אמרה מפנה לי מקום להתקרב לדף המשונה….
בוא נראה….
קטגוריית אומנות
קטגוריית אומנות פלסטית
תת נושא ציור
זה אומר כיתה…
״41,כיתה 41…״ מלמלתי וחיבקתי בחטף את לין,הסכמנו שניפגש ליד הקפטריה בהפסקה הבאה.
״41,כיתה 41״ מלמלתי לעצמי מרחפת ומחפשת את הכיתה,שלפתע נתקעתי במישהו…
״אוי,סליחה,זה לגמרי אשמתי מצטערת..״ מלמלתי וכך גם מי שנתקלתי מלמל בהתנגדות,טוען שזה אשמתו,התקופפתי להרים את המחברת (שבה רשמתי את מספר הכיתה כדי שלא אשכח…) כשידי נגעה בחטף בידו של מי שנתקלתי בו,היתה זו נגיעה חטופה אך היא השאירה בי צמרמורת,ברגע הנגיעה הרמתי את ראשי ו….