An Adventure From A Fairy Tail – פרק 1.

אחרי שהתאקלמתי בדירה שהייתה ממוקמת בתוך בניין בגובה ממוצע, שעמד ליד הפארק של העיר, יצאתי לקניית מצרכים. כי טוב נו, צריך לאכול כדי להתקיים.
הגעתי למרכז הקניות ונכנסתי למכולת קטנה. לא קניתי הרבה. 3 חבילות ספגטי, שתי שקיות חלב, קורנפלקס, סוכר וקפה. יצאתי מהחנות והתחלתי לצעוד לכיוון הבית החדש שלי כשכל כולי שקועה במחשבות על העזיבה המדהימה שלי.
נערה, בת גילי רצה לכיווני ולפני שהספקתי לחמוק הצידה, התנגשנו. כל השקיות שלי התפזרו לכיוונים שונים. קמתי ועזרתי גם לנערה לקום.
"א-אני כל כך מצטערת!" התייפחה הנערה. והחלה להתרוצץ סביב, אוספת את השקיות שלי.
"זה בסדר." חייכתי ולקחתי את השקיות מידה.
"קוראים לי מירה ג'יין, אני ממש מצטערת."היא אמרה והושיטה לי את ידה. טוב גם זאת דרך נחמדה להכיר אנשים. "אליזבת', נעים מאוד. ואל תדאגי, הכל בסדר." חייכתי ולחצתי את ידה.
"את חדשה בעיר, נכון?" היא שאלה.
"או..כן, עברתי היום." אמרתי. איזו נערה משונה, מצחיקה שכזאת. השיער שלה היה בצבע חום כהה עם גוונים כחולים בוהקים והוא היה מסולסל בקבוקים יפים. עינייה אף הן היו חומות וגדולות שמקרינות טוב לב ושמחת חיים. היא לבשה חולצת סטרפלס תכולה ומעלייה ג'קט שחור בעל שרוולים קצרים, חצאית תחרה מדורגת בצבעים שחור תכול ועל רגליה מגפונים שחורים עד הברך עם פסים כסופים בצדדים. 3
היא נראתה פשוט מקסים.
"רוצה שאעשה לך סיור בעיר?" שאלה בחיוך גדול.
"אני אשמח!" השבתי לה חיוך, "אבל קודם אני צריכה לשים את השקיות בבית." הוספתי והרמתי את ידי עם השקיות.
"אני יכולה לעזור לך עם זה?" היא שאלה.
"למה לא? את הרי לא נראית לי כמו פושעת." גיכחתי והיא צחקה.