An Adventure From A Fairy Tail – פרק 10.

צעדנו במסדרון ארוך ורחב. על הקירות היו דיוקנים רבים ותהיתי מי הם האנשים שמצויירים שם.
"אלו הם המאסטרים של הגילדה." אמר רזיאל ברוך. "ואתה מייקל, אתה לעגת לעובדה שאין לנו קסם, אבל אני חייב לציין שקסם זורם בעורקיהם של כל חברי הגילדה. אנו אומנם מסתירים את היותנו כשפים אך אין להמעיט בערכנו." אמר רזיאל ופניו האפילו מעט. כנראה הזלזול בחברי הגילדה ובכוחותיהם פוגע בהם מאוד. מייק פצה את פיו אבל מירה הקדימה אותו. "רזיאל, אדוני, אנא סלח לאחי. אנו אנשי מגנוליה מעריכים אתכם בכל מאודינו אז אל נא תקשה על רוחך."
וואו. לא ידעתי שמירה מסוגלת להתבטא כך. רזיאל נראה מרוצה. הגענו לדלת זהובה גדולה ומעוטרת. וגבריאל גלגל בידו כדור מים. מתי הוא הספיק לעשות כשף? "זוזו אחורה טירונים ותהנו מהמופע." גיחך גבריאל ועשה צעדים מוזרים ליד הדלת, מתחתיו הופיע מעגל ובתוכו כתוביות ועיטורים מפותלים. רזיאל חייך.
גבריאל זרק בעדינות את כדור המים שעתה זהר באור כחול אל הדלת. "מדיאל היפתח!" הוא אמר בקול סמכותי וחזק. הדלת זהרה באותו אור כחול ונפתחה. פיו של מייק נפל. למירה היו כוכבים בעיניים. אאו משהי נדלקה על גבריאל. גיחכתי לעצמי. "זה מדהים" אמרתי ולטשתי עיניים מעריצות בגבריאל ורזיאל. שחייכו אלי. "חכי ותראי למה את תהיי מסוגלת הרונדייל." אמר גבריאל והניח את ידו על ראשי. "את עוד תראי לעולם את הנפלאות שנשכחו ממנו, זהו היעוד שלך אליזבת' גריי-הרונדייל." הוא הוסיף ופרע את שערי.
"הי-יעוד שלי? מה זה אומר?" לא הבנתי למה הכוונה.
"עוד תביני." הוא חייך. וחצינו את מפתן הדלת הזהובה. בפנינו נגלה אולם גדול מלא באנשים בלבושים שונים יכולתי לזהות בקלות את המאסטר ואת חברי הגילדה הבחירים. התקרה הייתה גבוה ומעוטרת המלאכים. עמודים גבוהים מעוטרים זהב החזיקו את התקרה, הרצפה עשויה שיש מבריק.
המאסטר חייך. "רזיאל, גבריאל. אני רואה שסוף כל סוף הבאתם את שלושת המועמדים האחרונים. לקח לכם די הרבה זמן." גבריאל ורזיאל כרעו ברך.
"אני מתנצל מעומק לב." אמר רזיאל.
"אין על מה. עכשיו שכולם כבר פה נתחיל בטקס." אמר המאסטר וצחק.

"ברוכים הבאים חברי גילדה חדשים." אמרו הבחירים שבכשפים. היו חמישה מהם.
"אני ראסימה ואני אאמן ואקבל תחת חסותי את ילדי האדמה." אמרה אישה יפיפייה שלבשה סארי כתום. ככל הנראה היא מהודו.
"אני גבריאל, ברוכים הבאים טירונים. אני אאמן את כשפי המים כוח טהור!" אמר גבראיל. שחצן כתמיד. אבל יש לו קסם טהור באמת. אני בטוחה שכשפי המים תחת חסותו יהיו הטובים שבעולם.
"גבריאל, תמיד חייב להגיד את ההכי שחצני בעולם." אמר רזיאל ונאנח.
"שלום לכולכם, ברכות חמות. אנו מאוד שמחים שבחרתם להצטרף אלינו. אני רזיאל ואני אאמן את קוראי המחשבות וכשפי המתכת, לכבוד הוא לי לפגוש אתכם תלמידי." אמר רזיאל בחיוך חם ומקסים.
"אני סבסטיאן, אני אאמן את ילידי הדרקון. האש שזורמת בעורקיכם תפרוץ ותזרח." אמר סבסטיאן. ליבי החסיר פעימה. סבסטיאן יאמן אותי?
"ואני הוא אלידרק, כשף הברק לוקח תחת חסותי את כשפי הברק ילדי זאוס עצמו." אמר. ככל הנראה אלידרק האמין במיתולוגיה יוונית. כל אחד מחמשת הכשפים הבחירים, שומרי הקסם היה עוצמתי, האנרגיה באוויר הייתה מחשמלת. כל אחד מהם בעל לב טהור, בעל יכולות וקסם. אז זה איך שכשפים באמת נראים, אז זה איך שהם מדברים גאווה נוטפת מכל מילה שהם אומרים העיניים הבורקות. אני מקווה להיות אחת מהם.