An Adventure From A Fairy Tail – פרק 11.

"ועכשיו ניגש לחלוקת התלמידים שלנו." אמר המאסטר בחיוך. כולם מחאו כפיים. הסתכלתי סביבי, כשפים מכל הסוגים והגילאים היו שם. כולם היו לבושים בבגדים ססגוניים ומעוטרים בתכשיטים, על פניהם ארשת שמחה ושלווה. האם יום יבוא ואני אהיה כמוהם?
"ליאונרד, בן הלילית והאדם." צעד קדימה נער בן גילי. שיערו שחור כמו הלילה ועיניו הכחולות נוצצות כמו הים. רואים שהוא היה נרגש. "או, אני שמחה לקבל אותך תחת חסותי ליאונרד." אמרה ראסימה בחיוך.
"מורג'יאנה בת לשני כשפי אדמה, צאצאית ישירה של קרלורין." אמרה ילדה גם היא בת גילי. שיערה היה וורוד ועיניה היו ירוקות יותר מדשא. היא יפיפייה! "שומרת קסם. לכבוד הוא לי ללמד אותך." אמרה ראסימה בנימת התפעלות והשתחווה בפני מורג'יאנה. מורג'יאנה לא נרתעה מצומת הלב שהופנתה עליה, אך היא גם לא נראתה כמו משהי שתתן לכך לעלות לראשה. מורג'יאנה החזירה מחווה זהה לראסימה.
"אליבאבא, בן למלך וורסיל." אמר נער בעל שיער בלונדיני ועיניים ירוקות כהות. הוא מרשים.
"לכבוד הוא לי, הוד רממותך." אמרה ראסימה בחיוך. מחיוכה השתמע שהיא מרוצה מתלמידיה.
"ליאם. בן לבת אדם וכשף אדמה." אמר נער צנום בעל עיניים חומות ושיער כחלחל. הוא נראה לי די נבוך להציג כך את עצמו אחרי אליבאבא, מורג'יאנה וליאונרד שהיו מרשימים ביותר. "אין ספק בליבך הטהור ליאם, לא יכולתי להיות יותר שמחה." אמרה ראסימה. וקולה היה גאה. אין ספק שהיא שופעת טוב לב, היא הייתה כנה ולא שפטה לפי עברו של אף אחד מהם. היא הסתכלה על כולם במבט שווה.
"בלאק, גברתי. בן לשני בני אדם רגילים." אמר נער גבוה עם שיער שחור ובו פס בודד של לבן, עיניו היו שחורות וממוקדות מאוד. "כמה נדיר, בן לשני הורים רגילים שיכול לכשף, אני אשמח להעשיר אותך בכל הידע שיש לי." אמרה ראסימה. אלה כל כשפי האדמה שנלקחו תחת חסותה. הם היו מרשימים כל אחד מהם. הם עמדו גאים וזקופים ומעיניהם יוקדת אש של רצון ללמוד.
"מייק. בן דרקון הברק ואשת מים." אמר נער שעורו היה מעט ירקרק שיערו היה שחור ועיניו היו זהובות. למרות עורו הירקרק הוא היה יפיפה. הוא היה לבוש בבגדי מלח פשוט אבל הוא נראה גאה כל כך.
"אלידרק, אשמח לקחת אותך תחת כנפיי." אמר אלידרק. אלידרק לא היה כל כך חמים לב כמו ראסימה אל עיניו הצהובות כמו השמש הקרינו כנות, נאמנות וטוב לב.
"אג'נדה. בת לשני כשפי ברק, שושלת מיין ה-3." אמרה נערה בעלת שיער כסוף ועיניים אדומות.
אלידרק השתחווה. "לכבוד הוא לי גברתי."
"א-אינו. א-אני בן לאם שהיא כשפית קרח ואבי בן הדרקון." אמר ילד שנראה הכי צעיר מבינינו בן שלושה-עשר אולי? הוא היה חמוד וצנוע בהחלט. הוא לא נראה כמו משהו שנוח לו להשוויץ בשורשיו. הוא היה כל כך נבוך והרכין את ראשו. "אינו, איזה שם מיוחד, אני שמח שאתה תחת חסותי." חייך אלידרק ופרע את שיערו של הנער. מחווה מחממת לב. "ג'ייד בת לשני כשפי ברק. צאצאית ישירה של רימונטיז." אמרה נערה בת גילי. היא לבשה שמלה לבנה ארוכה ושיערה התכול היה מסביב לראשה שמו כתר. היא נראתה מלכותית. "שומרת קסם, אני מוקסם בהחלט." אמר אלידרק וקד קידה עמוקה.
"מדיסון." קראה נערה בשמה. היא נראתה כמו איכרית פשוטה שיער חום ועיניים חומות אך לידיה צמידי זהב מעוטרים באבנים יקרות. "דומיניק." קרא נער שהיה נראה זהה למדיסון, רק בגרסה היותר גברית שלה. "אנחנו בני בת דרקון האש ובן דרקון הברק." אמרו שניהם בקול גאה סמכותי ומעט שחצני. "אני מקבל אתכם בברכה." אמר אלידרק. הוא לא התלהב במיוחד מהשחצנות.