An Adventure From A Fairy Tail – פרק 15.

"אז למה עזבת?" שאלתי. הוא שתק.
"נייט, למה?" שאלתי שוב קמתי והתיישבתי מולו. נעצתי מבט בעיניו האדומות.
"אני לא יכול לספר לך…" אמר סבסטיאן והשפיל את מבטו. נפגעתי מעט, מעולם לא היו בנינו סודות.
"ל-למה לא?" גימגמתי. הוא נראה מיוסר.
"אני לא רוצה לשבור לך את הלב." הוא אמר. והעיף את מבטו.
"ל-לשבור לי את הלב? למה? זה בגללי? עזבת בגללי?" שאלתי. הלב שלי כאב. יכול להיות שאני אשמה בזה ששבע שנים נייט לא היה איתנו? הוא הסתכל עליי המום.
"איך את יכולה לחשוב על דבר כזה בכלל?! בחיים לא הייתי עוזב אותך. זה קשור למשהו אפל, ואני לא רוצה לספר לך עליו, כי זה ישבור אותך. לית' תביני האושר שלך הוא העדיפות הראשונה שלי." הוא אמר וליטף את ראשי. "אחרי הכל, את אחותי הקטנה ואהובה. אני לא אתן לשום דבר להפריד בנינו שוב!" הוא אמר. אם נייט לא רוצה לדבר איתי על זה זה סימן שזה באמת יפגע בי.
"אתה מבטיח?" שאלתי והרמתי את מבטי.
"מבטיח." הוא חייך וחיבק אותי חזק. הוא לעולם לא יעזוב אותי שוב. לעולם לא.

* * *

"הי, לית'. קומי, היום הוא ההתחלה של האימונים שלך." אמר סבסטיאן וניער את כתפה של אליזבת'.
"מממ…עוד חמש דקות…" מילמלה ליזי וכיסתה את ראשה עם השמיכה שלה.
"או, אז את לא משאירה לי ברירה, הא?" אמר סבסטיאן בחיוך מרושע והתחיל לדגדג את אחותו. ליזי לא יכלה שלא לצחוק ולהתפתל עד שדמעות עלו בעיניה. "טוב, טוב! אני קמה רק תפסיק!" אמרה ליזי בעודה מנגבת את דמעותיה. "לא יכולת למצוא דרך יותר טובה להעיר אותי נייט?" שאלה אותו בנימה משועשעת.
"אז זה לא היה כיף." אמר סבסטיאן בחיוך רחב. "עכשיו לכי להתארגן יש לך אימון ראשון בעוד חצי שעה."
ליזי נאנחה וקמה. היא ציחצחה שיניים סירקה את שערה ולבשה את בגדיה הרגילים. חולצת סטרפלס שחורה הדוקה, עליונית רחבה עם שרוולים קצרים בצבע אדום, מכנס עור שחור הדוק ומגפיים שחורות עם עיטורי להבות בצבע אדום. היא אספה את שערה לקוקו גבוה ולבסוף הייתה מוכנה. "נייט! זהו אני מוכנה!" צעקה מהאמבטיה. "נו יופי, עכשיו בואי!" הוא צחק וגרר אותה החוצה.