An Adventure From A Fairy Tail- פרק 2.

כשהגענו לבניין שלי היא הופתעה.
"וואו! את גרה בבניין שלי! איזו דירה את?" היא שאלה בהתלהבות ועינייה נצצו.
"אני דירה 8, קומה שלישית." עניתי לה. עינייה התרחבו.
"וואו! אני בדירה 9! אנחנו שכנות!" היא צרחה בהתלהבות. ואני חייכתי. אכן המירה ג'יין הזאת ואני נהיה חברות טובות מאוד. עלינו לדירה שלי.

"יש לך דירה ממש חמודה!" היא אמרה בחיוך.
"תודה." אמרתי והלכתי להניח את השקיות במטבח. חזרתי לסלון שם שתי כוסות מים אחת בשבילה, ואחת בשבילי. היא לגמה מהמים. "אז. את מוכה לסיור?" שאלה מירה ג'יין בהתלהבות.
"כן, ברור! בואי נלך!" אמרתי ונדבקתי ברוח ההתלהבות שלי מירה ג'יין. יצאנו מהדירה, נעלתי את הדלת והתחלנו לרוץ במורד המדרגות.
"אז מה להראות לך קודם, האגם? אולי את הכיכר הגדולה? או שאולי נלך לראות את המקום של הקוסמים?" היא שאלה אותי בציפייה.
"המקום של הקוסמים? מה זה?" שאלתי וליבי החסיר פעימה. לא יכול להיות שזאת תהיה מגנוליה כמו באנימה האהובה עליי פיירי טייל! החלום הכי גדול שלי הוא להיות כשפית אש, אבל בינינו זה לא ילך.
"זה סוג של ארגון כזה…אוח איזה מילה אני מחפשת??" הירהרה מירה ג'יין.
"יש סיכוי…שזאת במקרה…גילדה?" שאלתי אותה בזהירות.
"כן! כמו בפיירי טייל!" היא אמרה ועינייה כבר ממש היו כמו יום העצמאות.
"את מכירה את פיירי טייל? את רוצה לומר לי שאת חובבת אנימה?" שאלתי בחוסר אמון. אנשים בגילי בדרך כלל מתעניינים במערכות יחסים וחיים חברתיים. היא הסתכלה עליי במבט לא מאמין.
"אני otaku*! בנפש ובנשמה!" אמרה מירה ג'יין.
"מירה ג'יין, אני רשמית אוהבת אותך!" אמרתי וחיבקתי אותה. סוף סוף תהיה לי חברה אמיתית שלא תלעג לי בגלל אהבותי לאנימה.
"תקראי לי מירה, ואני אקרה לך ליזי אוקיי?" היא חייכה חיוך זוהר ושובה לב.
"אוקיי מירה!" חייכתי.
"אז זה הוחלט! הולכים לגילדה!" היא צחקה והתחלנו לרוץ במעלה הרחוב.