An Adventure From A Fairy Tail- פרק 3.

כשהגענו כל המבנה היה מוקף במאות אנשים שהתלחששו בניהם. "מה קורה?" שאלתי את מירה.
"מאות אנשים מתאספים פה רק כאשר לגילדה יש משהו חשוב להודיע…אני מקווה שזה משהו טוב.." מילמלה מירה בדאגה קלה. מה זה כבר יכול להיות? למה משהו חייב להשתבש כשאני בסביבה? לפתע נשמע קול של גבר. לפי הקול הייתי מהמרת שהוא בן 50 פלוס. "שלום לכם תושבי מגנוליה היקרים. אני יודע שרובכם בוודאי דואגים שמשהו נורא קרה, אך הסירו דאגה מלבכם." אמר האיש. קולו היה רווי טוב לב.
מירה פלטה אנחת רווחה כמו רוב האנשים מסביבנו.
"אני רוצה להודיע על גיוס מועמדים חדשים לגילדה, ברחבי העיר יסתובב המכשפים הבחירים ביותר ויבחרו את הקהל הראוי ביותר לקבלה. כל מי שרוצה לנסות את מזלו מוזמן!" אמר שוב האיש וקולו היה מרגיע מאוד. פה ושם נשמעו קריאות שמחה.
אחרי זמן קצר הקהל החל להתפזר ולחזור לעיסוקיו. כאשר כולם התפזרו נגלה לפני מראה מרהיב שלא ראיתי כמוהו מעולם. מבנה ענק יפייפה בצבע לבן עמד שם זקוף וגאה, כמו ארמון. הוא היה מוקף בגינה רחבת ידיים מטופחת וירוקה. ועל השער התנוסס דגל עם הסמל של הגילדה. במפתיע הוא היה זהה לסמל של הגילה מהאנימה. עיניי התרחבו וליבי פעם במהירות.
"נכון שזה מדהים? אלו מעריצים מושבעים של פיירי טייל, הם לא באמת כשפים." אמר מאחורינו קול של נער. הסתובבתי ביחד עם מירה באותו הזמן. "מייק!" חייכה מירה וחיבקה אותו בחום.
"שלום, אני מייק ואת?" שאל אותי הנער באדיבות ובחיוך חמים.
"אני אליזבת, אבל אתה יכול לקרוא לי ליזי." אמרתי בחיוך והושטתי לו את ידי. הוא לחץ את ידי וחייך.
"אני אוהב את הסגנון שלך." אמר מייק והצביע על הבגדים שלי. השיער שלי הוא אדום והעניים שלי כתומות צהובות. לבשתי חולצת סטרפלס שחורה ומעיין עליונית קצרה ורחבה בצבע אדום, לבשתי מכנס עור שחור ומגפיים שחורים עם עיטורים אדומים בצדדים ועל ידי היו כפפות שחורות גם הן.
"תודה, אני אוהבת את הסגנון שלך גם!" חייכתי. והוא צחק. הוא בהחלט נראה טוב. השיער שלו שחור קצר ופרוע ,העיניים שלו היו כחולות יותר מהשמיים וזה הקסים אותי. הוא לבש טי-שירט שחור עם הדפס של הסמל של פיירי טייל, המכנס שלו היה ג'ינס קרוע שעליו טלויות שרשראות מתכת עדינות ויפות ועל רגליו הוא נעל נעלי אולסטר שחורות. אכן הוא היה יפייפה.
"אתה רוצה לומר לי שהם סתם מעמידים פנים?" שאלתי באכזבה.
"כן. אבל הם בהחלט יודעים להילחם ולהגן על העיר שלנו, ככה שאני לא הייתי אומר שזה הכל העמדת פנים, רק הקטע של הקסמים." אמר מייק. כמה מאכזב..
"טוב שנלך לפארק?" שאלה מירה. "יש שם אגם מקסים." הוסיפה ושמה יד על כתפי.
"כן. אגם נשמע נהדר." אמרתי בחיוך.
"אני רואה שרכשת לעצמך חברה אמיתית מירי." חייך מייק ופרע את שערה.
"מייק!" צווחה מירה. צחקתי.
"אתה אח ממש מעצבן!" ציחקקה מירה.
"אתם אחים?" שאלתי בחוסר אמון.
"כן אנחנו אחים, אנחנו פשוט מאבא שונה." אמר מייק.
"ואתם גרים ביחד?" שאלתי מתוך סקרנות. אפילו שחושבים על זה ידעתי שהתשובה תהיה כן.
"כן. אני לא אנטוש את אחותי הקטנה לעולם." חייך מייק וחיבק את מירה. הם בהחלט אחים מקסימים ביותר.