An Adventure From A Fairy Tail – פרק 7,

פתאום מאמצע שום מקום צצו אנשים לבושים בשחור. "ת-תזהרו מהרחוב הזה…" אמרתי להם חסרת נשימה. פתאום אחד מהם זרק עליה כדור אש. "מה לעזא-" התחלתי לומר לפתע מהצד השני שלי מכת ברק. הייתי מוקפת.

נקודת מבט של מירה:
'מעניין מה ליזי עושה…' תהיתי לעצמי. "מייק, יש לי הרגשה שליז הסתבכה בצרות." אמרתי בלי לחשוב.
"ולמה זה?" שאל מייק כשהוא לועס כריך.
"לא יודעת…תחושת בטן…" אמרתי ושקעתי בהרהורים. בכל זאת הרי מבחני הקבלה לגילדה מתקיימים והיא משוגעת על אנימה…היא בטוח תעשה משהו אסור אם היא עוד לא עשתה את זה.

נקודת מבט של אליזבת':
"מי אתם לעזאזל?! ואיך זה שאתם עושים כשפים?!" צרחתי מתוך יאוש מתחמקת מההתקפות המשונות של הברק המים והאש. 'אין מצב שהחלום שלי מתגשם?! רגע…בקצב הזה אני אמות!!!' חשבתי לעצמי וניסיתי למצוא דרך לחמוק אך מיד הבנתי כי זה בלתי אפשרי. 'אוקיי תוכנית ב!' אמרתי בשקט והחלתי לסגת לעבר חנות הנשקים שהייתה מאחורי. האנשים בשחור זזו כל כך מהר ומכול מקום התקפות בקושי אני הצלחתי להתחמק. תפסתי את הדבר הראשון שנתקלתי בו. זה היה להביור. "נהדר, אש זה מה שאני אוהבת!" אמרתי בשמחה ומיד התחלתי לכוון פרצי אש אליהם. פגעתי באחד מהם וכולם הפסיקו להתקיף אותי.
"ברכותי מיס גריי." אמר האיש שנראה כמו מנהיג החבורה הזו.
"מ..מה? איך אתם יודעים מהו שמי? ומי אתם בכלל?" דרשתי לדעת.
"אנחנו סוכני הגילדה של פיירי טייל." אמר האיש בקול סמכותי.
"ה..הכשפים הבחירים של פיירי טייל שמחפשים מועמדים חדשים לגילדה.." אמרתי ומיד נפלתי לברכיי.
"אכן את צודקת מיס. אנחנו כאן כדי להודיע לך כי עברת את מבחני הקבלה ונשמח אם תתצטרפי אלינו." אמר האיש. העולם פתאום נראה זוהר וורוד. אני חולמת?
"א..אבל אין לי יכולת כשף." אמרתי.
"יש לך את פשוט צריכה לפתח אותה ועד אז קחי את הטבעת הזאת היא תשרת אותך בכל מעשי הכשפים שלך עד שתלמדי למקד את האנרגיה שלך ותוכלי לעשות כשפים ללא הטבעת." אמר האיש בחיוך ונתן לי טבעת זהובה ועלייה אריה שואג. "זוהי טבעת האש. את כשפית נדירה ואנחנו מאוד רוצים אותך אצלינו, שמי הוא סבסטיאן." אמר האיש ולחץ את ידי.
"אין לי מילים…" אמרתי והרגשתי כיצד כל החושים שלי מתפוצצים. ענדתי את הטבעת אבל כלום לא קרה. הסתכלתי בחוסר אונים על סבסטיאן. סבסטיאן צחק.
"תתדמייני כיצד האש פורצת מהיד שלך." חייך סבסטיאן והדגים לי עם האש שלו. הנהנתי ועשיתי כמו שהוא אמר לי. מידי פרצה להבה זהובה אדומה גדולה וזוהרת.
"כבר שנים שלא ראיתי משהו כזה." אמר האיש שהבערתי.
"א..אתה בסדר.." אמרתי בהקלה.
"כן אחרי הכל הגוף שלי עשוי ממים." הוא גיחך.
"אני מסכים איתך זה משהו מיוחד, אנחנו נוכל לצפות ממך לגדולות מיס גריי." הוא אמר. השפלתי את מבטי אל הלהבה ודמיינתי כיצד היא נעלמת. והיא נעלמה. הרמתי את מבטי כדי להודות לסבסטיאן אבל הוא ושלושת האחרים כבר נעלמו. אני מקווה שזה לא חלום.