An Adventure From A Fairy Tail – The new kingdom- פרק 1.

~כעבור חמש שנים.~

"הוד מעלתך, יש לך אורח." אמרה סופי המשרתת הצמודה שלי.
"מי זה?" שאלתי בעודי מורידה את השריון ומנגבת את הזיעה שלי.
"אחד מחברייך הותיקים." היא אמרה.
"תכניסי אותו." אמרתי ולגמתי מים. מעניין מי זה.
"היי ליזי הרבה זמן לא התראינו הא?" אמר קול מוכר. העיניים הכסופות השיער הלבן…לוק!
"לוק! מה אתה עושה כאן? אני לא מאמינה שאני זוכה לראות אותך, זה לא חלום נכון? סופי תגידי לי שאני לא חולמת." אמרתי בחיוך מאושר.
"לא הוד מעלתך, את אכן ערה." היא חייכה.
"אוי סופי, מה אמרנו על הוד מעלתך? תקראי לי פשוט אליזבת'." אמרתי וחייכתי.
"כן הוד מע- אליזבת'." היא אמרה וקדה קידה.
"סופי לכי תודיעי לרוז להכין לנו תה." אמרתי ואז פניתי אל לוק.
"אני מצטערת שאני לא מחבקת אותך, אני פשוט רטובה ומסריחה מזיעה." אמרתי בנימה מתנצלת. הוא רק חייך את החיוך העדין שלו וחיבק אותי חזק. אני כבר שחכתי איך זה כשחבר שאיתו עברת מסע בלתי יאמן, התמיכה, היקום שהצלת, הזכרונות צפו למעלה ונזכרתי כיצד היינו לפני חמש שנים. החזרתי לו חיבוק חם ואוהב. "אני כל כך התגעגעתי." לחשתי כי הרגשתי שכל כוחותי עוזבים אותי מפני הפגישה שלה כל כך ציפיתי. מעולם לא האמנתי שאזכה לראות שוב את פניו היקרים וטובי הלב של לוק. "אני גם התגעגעתי מאוד. ויש לי הפתעה בשבילך." הוא חייך.
"הפתעה? בשבילי?" שאלתי מבולבלת מאוד.
"בואי איתי." הוא אמר ולקח את ידי בעדינות. לא יכולתי להתנגד למגע ידו, לחיוכו המקסים ולטוב ליבו. יצאנו והלכנו אל הגן ורדים שהקיף את טירתי. הוא הורה לי לעצום את עיניי וכך עשיתי. לא יודעת כמה זמן אנחנו הלכנו. "פתחי את עינייך ליזי." הוא אמר בלחישה. לאט פתחתי את עיניי וראיתי…