An Adventure From A Fairy Tail – The new kingdom- פרק 7.

"לא, אין לך שם כלום." אמר ליאו. מצמצתי בבלבול. ואז נפל האסימון.
"פיו, ואני כבר חשבתי שקרה משהו רציני." אמרתי ונאנחתי. דבר אחד שאי אפשר להכחיש אני שחקנית טובה. נראה כי גבריאל נרגע. "האימון שלכם נגמר?" שאל גבריאל.
"כן, בדיוק התכוונו ללכת כשלליז היה נדמה שנכנס לה משהו לעין, אני מניח שזה היה סתם אבק." חייך ליאו ועזר לי לקום. 'תודה' אמרתי בלי קול הוא רק הנהן.
"אם כך בואו נלך לאכול." אמר גבריאל וגירד את ראשו הוא לא הבין מה הלך פה. נאנחתי בהקלה.

"איך האימונים מתקדמים?" שאל סבסטיאן. נפלתי לתוך זרועותיו.
"אני עומדת למות." יבבתי.
"לא את לא." חייך לוק והפעיל את מגע הקרח שלו.
"אתה פשוט.." מילמלתי התענגתי על התחושה. גבריאל ישב בפינה מעוצבן. הוא לא שלט בקסמי ריפוי וזה עיצבן אותו. "היי עבודה טובה לוק!" אמר רזיאל שהתמוטט לכיסא לצידי ומיד ניגש למלאכת הטיפול שלי.
"היי תנוחו, אתם לא צריכים לעשות את זה.." אמרתי.
"ברור שכן! את מאבדת אנרגיה במהירות מטורפת!" אמרה מירה והפעילה את המים שלה.
"באמת אני בסדר." אמרתי.
"אל תתווכחי, פשוט תהני." אמר לוק וחייך. הנהנתי.
"אין עליכם." אמרתי. כל כך התגעגעתי למגע הקסם שלהם במשך חמשת השנים האלו.
"אני רואה שאת עדיין שיכורה מהקסם שלהם." צחק איתן.
"אוי תשתוק אתה בדיוק כמוני!" אמרתי. כולנו צחקנו.
"בעוד חמישה ימים אנחנו יוצאים." אמר סבסטיאן. כולם השתתקו. האווירה התהדקה.
"היי! אין מה להיות עצובים בגלל זה! אנחנו נצליח! וכולנו נחזור, אומנם נתפצל אבל תמיד נהיה ביחד בלבינו נכון?" אמרתי בחיוך גדול. כולם חייכו והנהנו בהסכמה.
"וחוץ מזה, זוהי לא הפעם האחרונה שנראה אחד את השני! אנחנו נפגוש אחד את השני עוד הרבה פעמים. אנחנו עוד כל כך צעירים, כולה 22 למי אכפת מכל השאר?" צחקתי וכולם צחקו איתי.
האווירה השתפרה. זה נכון מה שאני אומרת גם לאחר ההרפתקה הזאת אנחנו עוד נפגש. הגורלות שלנו הצטלבו ממזמן ואין סיכוי שהם יפרדו אי פעם.