ירח אדום -פרק 4 -חלק שני-מה שהתחבא בצללי העצים

"ריס!" נבח אגרו, ריס הסתכל עליו במהירות, "קח את אנה וברח מכאן! עבור בכפר ואסוף את כולם! אני אדאג ללילי, סטיבן, איימי ודימיין!" פקד וקם. ריס התכופף, "עלי על גבי!" אמר לאנה. אנה טיפסה על גבו, היא עלתה על רגלו הקידמית ונאחזה בפרוותו, היא משכה עצמה מעלה. "החזיקי חזק." אמר ריס והחל לרוץ. אנה נעדפה לאחור אך יצבה את עצמה ואחזה בפרוות גבו.

אגרו ילל בחוזקה. שלוש יללות שונות ענו לו. יללתה של איימי, יללתו של סטיבן ויללתו של ריס. שתי יללות היו חסרות. לילי ודימיין! אדרו פתח בריצה לכיוונם של איימי וסטיבן, "איפה דימיין!?" שאל, קולו רעד, איימי הסתכלה מטה, כך גם סטיבן. "לילי ודימיין נחטפו, ניסינו להגן עלייהם, אבל הם היו רבים מידי, לא יכלנו לעשות כלום! היו להם רובי כספית, אבל הם לא ירו בדימיין, ולא בלילי." אמר סטיבן והסתכל בעיניו של אגרו. אגרו נרעד לשנייה אך השתלט על עצמו במהרה. "צריך להצטרף לשאר השבט, לאחר מכן נצא אחריי דימיין." אמר אגרו, "ולילי." הוסיפה איימי. אגרו הנהן, "בואו." אמר, "סטיבן פצוע." אמרה איימי בקוצר רוח. אגרו בחן את סטיבן, רגלו האחורית, מורמת מעט מעל פניי הקערקע, דיממה, הדם הכתים את פרוותו האפורה, אגרו נשף, אד כחול יצא מפיו ועטף את רגלו של סטיבן. סטיבן עיווה את פניו כאב. הבעת פניו התחלפה לפתע ונרגע. פצעו נסגר ועצם רגלו אוחתה.

"ראיתם את החוטפים?" שאל אגרו בעודם רצים בין העצים כדי להדביק את שאר הלהקה. "כן, אם אני לא טועה הם אנשי-זאב." אמר סטיבן בעודו עוקף עץ הניצב באמצע השביל. "חשבתי שהרחתי אנשי זאב.." נהם אגרו בכעס, "חוץ מזה, היתה להם כספית, הם החזירו את לילי לצורתה האנושית לפני שהתעלפתי." אמרה איימי, סטיבן הנהן, "ראיתי אותם הופכים גם את דימיין לצורתו האנושית לפני שאיבדתי את ההכרה לרגע." אמר.
"צריך למהר." פקד אגרו. השלושה רצו אחריי ריח הלהקה. אגרו נעצר, הוא ראה את זה, על הסלעים, דם של זאבים.