teenage heroes – פרק 2 – חשמל

"מר קורסל הוא בעצם ניק קורסל! והוא בהסוואה!"
– הפרק הזה-

"וואו!" אמרה אנג'י וצנחה על כיסאה. היא פתחה את התיק כדי להוציא את החוברת.
"שיט!" היא לחשה.
"מה קרה?" שאל אותה אנג'לין.
"החוברת שלך אצלך?"
הוא חיפש בתיק ואז הניד את ראשו לשלילה. הצלצול נשמע ואנג'לין ואנג'י קמו ויצאו מהכיתה להפסקה. הם יצאו לחצר בית הספר והתיישבו על המדשאה הירוקה.
"אני לא מאמינה!" אמרה אנג'י.
"מה?" שאל אנג'לין.
"תראה את הילד שם על הספסל." היא אמרה וכיוונה את מבטו לנער. הנער היה גבוה עם שיער שחור בתסרוקת קוצים עם עיניים כחולות אפורות. היו לו אוזניות ביטס גדולות לבנות והוא קרא בחוברת הקומיקס שלהם. לידו נח עוד עותק של החוברת.
"אני לא מאמין!" אנג'לין קם אליו ואז נשמע הצלצול. הנער קם, לקח את החוברת והלך לעבר המבנה.
"תראה!" אמרה אנג'י בפליאה. על צווארו הייתה שרשרת שחורה עם קמע כסוף בצורת נשר כחול. ברקים כחולים עכשיו בקעו מכף ידו.
"אנחנו כל כך הולכים לדבר איתו!" אמרו שניהם פה אחד. הם רצו אליו והדביקו את הקצב.
אנג'לין משך בחולצת הנער, והוא הוריד את האוזניות והסתכל עליהם.
"אנג'לין ואנג'י נכון? אני אדם!" אמר והושיט את ידו. השניים לחצו אותה בזה אחר זה.
"ניק שלח אותי."
"למה גנבת את החוברות שלנו… רגע, מה אמרת?!" שאלה אנג'י בפליאה.
"ניק שלח אותי. אני עובד איתו שנים. אני blue boy, הנער הכחול. כל עוד אני לובש את השרשרת הזאת הכוח שלי פועל."
"ברקים." ניחש אנג'לין. "אז אתה בעצם כמו תור?" שאלה אנג'י.
"כן. תקשיבו אני ממש ממהר."
"כן, אפשר את החוברות שלנו?" שאל אנג'לין.
"אני לא אוכל לתת לכם אותם." אמר אדם.
"מה?!" שאלה אנג'י.
"הוראה מהבוס. ובינתיים," אמר והוציא את ידו הימנית מהכיס. ברקים כחולים קפצו סביבה. הוא הצמיד את ידו למצחה של אנג'י ואז למצחו של אנג'לין. ברקים כחולים ריקדו סביב שניהם ולפתע, התאומים צנחו למטה.