רק לי זה יכול לקרות 2#

15/03/2018 424 צפיות אין תגובות

במהלך הנסיעה הרדיו השמיע את חדשות הבוקר הייתי כבר רגיל לקולות של מגישי הבוקר
ואם לומר את האמת חדשות ופוליטיקה זה לא הדבר הכי מעניין בעולם לפחות מבחינתי כן?
אז הוצאתי את האוזניות מהכיס הקידמי שהיו בתוך הג'ינס שלי חיברתי אותם לטלפון לחצתי על כפתור ההדלקה..ו..הטלפון לא נדלק אוי שיט אני לא מאמין ששוב שחכתי להטעין אותו בלילה נו טוב אני פשוט אשאל אם למישהו יש בהסעה כמובן שהיו לי רק שלוש אופציות יאיר אנה ויקיר אתם מבינים אני יותר זאב בודד ולדבר עם חברי להסעה היה רק כדאי להעביר את הזמן וחוץ מהם לא היו לי עוד מכרים בבית ספר חוץ משני חברי הטובים שלמרבה המזל היו איתי גם באותו בבית ספר קראו להם שון בר לב ואלכס סוביגור.
בכל מקרה הראשונה שניגשתי אליה כמובן הייתה אנה כי היא זאת שהרגשתי איתה הכי בנוח שאלתי אותה "היי אנה יש לך מטען לטלפון שלי במקרה? לשעה הקרובה פשוט הייתי אידיוט ושחכתי להטעין אותו בלילה" היא אמרה שלא והמשיכה להסתכל על תמונות של בנות מקובלות מהשכבה שלנו באינסטגרם ולתת להם לייקים.
מכוון שיקיר היה מאחורי אנה הסתכלתי לכיוונו ותכננתי לשאול אותו הוא כבר שמע את השיחה שלי עם אנה ולפני שעוד נגשתי עליו הוא הרים את ידו עם האייפון שלו ואמר "אין לי סמסונג"
לחשתי לעצמי בעודי מסתובב לקידומת האוטובוס "(אנחה) למה יש לי סמסונג" כיאלו זה כן טלפון טוב אבל אם היה לי אייפון לפחות היה לי בטריה עכשיו, אני חושב שהסמארט פונים הם סתם שטות טלפונים נועדו כדי להשמיע מוזיקה לשים שעון מעורר ושיחות טלפון לכל מקרה חירום שלא היה. בכל מקרה בעודי ממשיך חזרה למושב שלי באוטובוס נזכרתי שלא שאלתי את יאיר התקדמתי לכיוונו למרות שיאיר היה מלוכלך ולא סטרילי הוא היה מאוד מסודר הוא תמיד היה חי לפני לוח זמינים בסדר ארגון ומעולם לא איחר הסעה שיעור או כל דבר אחר למרות היותו מלוכלך מעולם אז ידעתי שבטח לו שי פניתי עליו ושאלתי אותו אם יש לו מטען בתקווה לתשובה חיובית.
הוא חייך אלי ואמר "האמת היום שקמתי בבוקר חשבתי אליך ועל הטלפון שלך". הייתי מלא באושר עד שהמשיך את המפשט "בדרכי להסעה גיליתי שלא הטענתי את הטלפון שלי בלילה אז בניתי עליך כי ידעתי כמה אתה רציני ומסודר"
הפרצוף שלי היה בשוק מכמה שיאיר אידיוט מי אומר דבר כזה לאדם ללא בטריה!?
נשמתי לרווחה ואמרתי לו "אוקי.תודה בכל מקרה יאיר" הפנתי את גבי עליו במבט עצבני וראיתי את הבית ספר באופק והתקווה היחידה שהייתה לי היא שלאחד מחברי אלכס או שון היה מטען שאני יגיע לבית ספר


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך